תחת הסלוגן "אין דמוקרטיה עם כיבוש" תתקיים הערב ב-19:00 בבית הקרנות בהדר, הפגנה לסיום המלחמה, נגד הכיבוש והפשיעה המאורגנת בחברה הערבית. אדם עקאד, בן לאב פלסטיני ולאם יהודייה, פעיל בארגון עומדים ביחד, אינו מתחמק מהמשמעות הפוליטית של הסלוגן ומנסה להסביר איך כל זה מסתדר יחד
הערב בשעה 19:00 צפויה להתקיים ברחבת בית הקרנות בהדר הפגנה תחת הכותרת "אין דמוקרטיה עם כיבוש". אחד ממארגניה הוא אדם עקאד, תושב חיפה בחמש השנים האחרונות, פעיל ומארגן במעגל חיפה של ארגון עומדים ביחד. עקאד, 25, בן לאב פלסטיני ולאם יהודייה, מדבר על הצורך לצאת לרחוב דווקא עכשיו, על תחושת ההפקרה ועל הבחירה לא לשתוק מול מציאות שהוא מתאר כאלימה ומדממת.
"אנחנו מגיעים להפגנה הזאת אחרי תקופה שבה אנחנו שמים לב שעדיין קורים המון דברים", הוא אומר, "גם אחרי מה שכונה הפסקת אש בספטמבר, אנחנו רואים שעדיין יש הפצצות בעזה, שהאלימות בגדה משתוללת ברמה שכבר מדווחים עליה בחדשות הישראליות, ובמקביל אנחנו רואים עלייה בפשיעה המאורגנת בחברה הערבית והפקרה מוחלטת של המשטרה. אנחנו עומדים היום על 18 נרצחים במגזר הערבי מתחילת השנה, וזה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו”.
לדבריו, ההפגנה נולדה מתוך תחושה שאין כיום מחאה שנותנת מענה כולל למציאות, "יש הפגנות בכל מוצ"ש במרכז חורב על ועדת חקירה ממלכתית, יש הפגנות על גיוס חרדים, אבל אין הפגנה שבאמת דורשת את הדבר הכי בסיסי שאנחנו יכולים לבקש – החיים עצמם. המציאות כרגע היא מציאות של דם, ואנחנו דורשים חיים. לא רק חיים של צד אחד".
האירוע, שאושר על ידי המשטרה והעירייה יתקיים ברחבה של בית הקרנות. עקאד מודה שהבחירה לצאת להפגנה עם מסרים כאלה אינה מובנת מאליה בתקופה שבה השיח הציבורי טעון ואלים, אך מבחינתו הפחד לא יכול להיות שיקול משתק, "אפשר לשאול אם זה מפחיד, אבל אפשר גם לשאול הפוך, איך אפשר לשתוק מול המציאות שאנחנו חיים בה. אם אנחנו לא נגיב למה שקורה עכשיו, אנחנו פשוט נשאר באותו מעגל עוד שנים ושום דבר לא ישתנה".
אתה לא חושש מתגובות נגד אלימות?
"המטרה היא לא להקניט ולא להלהיט, אלא להגיד אמירות ברורות נגד המציאות שאנחנו חיים בה כרגע. זאת לא מציאות שאנחנו רוצים להבטיח לדור הבא. אנחנו לא רוצים להמשיך במלחמת נצח שלא מקדמת אותנו לשום מקום".
על הכרזה של ההפגנה מופיע המסר "אין דמוקרטיה עם הכיבוש". עקאד אינו מתחמק מהמשמעות הפוליטית, "הפתרון הוא של עם ישראלי ופלסטיני. עצם העובדה שצריך להגיע להסכם מדיני בין שתי מדינות שנותן לעם הפלסטיני את הזכות לחיות כעצמאים במדינה שלהם, זה הצעד הראשון לסיום הכיבוש. צריך להוציא את כוחות הביטחון שנמצאים היום בגדה ובעזה, ולהבטיח ביטחון לא רק ליהודים או לישראלים, אלא גם לפלסטינים".
הזהות המעורבת שלך, כבן לאב פלסטיני ואם יהודייה, ממחישה את המורכבות.
"אומרים לנו כל הזמן שיהודי ופלסטיני לא יכולים לחיות ביחד. אני וההורים שלי הם הוכחה שזה לא רק בר קיימא, זה אפשרי. עצם הקיום שלי מראה שיש דרך לחיות מציאות אחרת".
חיפה מאפשרת הפגנות מסוג זה יותר מערים אחרות?
"מצד אחד, אתה הולך ברחוב הרצל ורואה חרדי, רוסי, מוסלמי, נוצרי, יהודי וחילוני, שומע עברית, ערבית, רוסית ויידיש, ואף אחד לא מרים גבה. זה משהו שלא חווים בעיר אחרת. מצד שני, בשנתיים האחרונות ראינו לא מעט אלימות משטרתית בהפגנות דומות עם מעצרים גם במושבה הגרמנית. יש גורמים בשלטון שלא רוצים שחיפה תממש את האופי שלה".
לגבי היקף ההשתתפות בהפגנה, הוא זהיר, "זו הפגנה, אי אפשר לדעת. אנחנו רוצים שיגיעו לפחות 100 אנשים, אבל המספר פחות חשוב מהמסר. חשוב שנצא ונגיד בקול ברור, אנחנו דורשים מציאות אחרת".
