יו"ר ועד ההורים של בבית הספר היסודי ליאו בק יוצאת נגד מכתבו של חבר המועצה לראש העיר בדבר התעמרות בילדים דוברי רוסית ועולים חדשים. לדבריהם, התיאור במכתב אינו מייצג את המציאות ופוגע לא רק בבית הספר, אלא גם במאבק ארוך השנים לשיקום תדמיתה של שכונת הדר ולחיזוק ההרשמה לבית הספר היחיד הפועל בה. הורה נוסף לשני תלמידים מחזק ואומר: "הבעיה המרכזית של בית הספר היא דימוי. בפועל הוא הרבה יותר טוב מהדימוי שיש עליו”. קארטניק: "לא חוזר בי"
אתמול (ראשון) פנה חבר מועצת העיר קיריל קארטניק במכתב לראש העיר יונה יהב וביקש להתריע על מקרי התעמרות בילדים דוברי רוסית בבית הספר היסודי ליאו בק בהדר. הפנייה שפורסמה עוררה אכזבה גדולה בקרב הורים ומובילי קהילת בית הספר. לדבריהם, התיאור שהוצג לראש העיר אינו משקף את המציאות היומיומית במוסד החינוכי ופוגע לא רק בבית הספר עצמו, אלא גם במאבק ארוך השנים לשיקום תדמיתה של שכונת הדר ולחיזוק ההרשמה לבית הספר היחיד הפועל בה.
אלבינה דיקשטיין, יו״ר ועד ההורים של ליאו בק מתארת בית ספר יוצא דופן בהרכבו האנושי, "אצלנו מדברים ב-17 או 18 שפות שונות. פיליפינית, אנגלית, רוסית, אוקראינית, טיגרינית ועוד", היא מספרת, "בבתי ספר אחרים מסבירים לילדים שיש תרבויות ודתות שונות, אצלנו לא צריך להסביר, הילדים חיים את זה יום יום. הם הולכים אחד לשני הביתה, חוגגים חגים שונים יחד. אין קבוצות לפי שפות או תרבויות, כולם חברים של כולם".
בהקשר לטענות שעלו במכתב ("מקרים חמורים ומתמשכים של התעמרות, השפלות ופגיעה בילדים רובם דוברי רוסית ועולים חדשים") דיקשטיין מבקשת לדייק. לדבריה, לא מדובר בהתעמרות בילדים על רקע מוצא או שפה, "כל הסכסוך היה בין דוברי רוסית לדוברי רוסית. בני 10 עם בני 8. לא היו מעורבים שם ילדים אחרים”, היא אומרת.
מעבר לכך, לדבריה, הנהלת בית הספר טיפלה באירוע, בניגוד למה שכתוב במכתב ("פניות ההורים להנהלת בית הספר לא הובילו לכינוס פגישה מסודרת עם כלל הגורמים הרלוונטיים"): "הייתה יועצת, מחנכת, מנהלת, וגם אדם שתרגם לרוסית כדי לוודא שהילדים מבינים. דיברו עם כל ילד בנפרד, עם הקבוצות השונות. חלק מהטענות שהועלו, הילדים אמרו שזה בכלל לא קרה".
עד כמה את פגועה מהעניין והנזק שיכול לעשות לעבודה הקשה של הורי בית הספר?
"זה מאוד פוגע, במיוחד עכשיו, בשבועיים של ההרשמה לשנת הלימודים הבאה. אנחנו עובדים יום ולילה כדי להביא עוד משפחות. הדר היא אחת השכונות הכי גדולות בעיר ויש בה רק בית ספר אחד. אם לא תהיה הרשמה לכיתה א’, פשוט לא יהיה פה בית ספר. שכונה ענקית בלי בית ספר זה אסון".
את התחושה הזו מחזק גם פז רונן, אב לשני ילדים הלומדים בליאו באק בכיתות ד’–ה’ ותושב הדר. "הילדים שלי לא חוו שום התעמרות. לא חברתית ולא מצד המורות", הוא אומר, "יש להם חוויה מאוד טובה. מחנכות שרואות אותם, מתייחסות אליהם. לא נתקלתי באופן אישי בדבר כזה".
"הבעיה המרכזית של בית הספר היא הדימוי"
כשרונן נשאל האם הוא רגוע לשלוח את ילדיו לבית הספר, הוא משיב בכנות: "אף הורה לא רגוע ב־100 אחוז, אבל אני לא מרגיש שזה שונה מכל בית ספר אחר. להפך, זו בחירה מוצלחת. זה בית ספר של השכונה, זה להיות חלק מהמרכז השכונתי, לפגוש את הילדים, להיות בקהילה".
גם רונן מזהה את הפגיעה העיקרית במישור התדמיתי, "הבעיה המרכזית של בית הספר היא דימוי. בפועל הוא הרבה יותר טוב מהדימוי שיש עליו”, הוא אומר, "יש לי ילד נוסף בגן ואני שומע הורים שחוששים לשלוח נטו בגלל דימוי. פרסום כזה לא עוזר, הוא עושה נזק. במיוחד כשזה בית הספר היחיד בשכונה שצריך לחזק".
לדבריו, אלימות בבתי ספר אינה תופעה ייחודית, "יש מקרי אלימות בכל בית ספר, זו תופעה ארצית. ראיתי כתבות אחרות על אלימות בבתי ספר יסודיים בלי לציין שם. כאן כן ציינו. זה מחזק סטיגמה".
בזמן שבית הספר נאבק על הישרדותו, העירייה השקיעה בו בשנה האחרונה משאבים רבים: מעבר לחינוך מונטסורי בכיתות הצעירות, שיפוץ כיתות ומסדרונות, הכשרת צוות, והקמת מעבדות מחשבים מתקדמות, "זה ניסיון אמיתי להפוך את בית הספר לאטרקטיבי ולהביא משפחות נוספות”, אומרת דיקשטיין, "אם נסגור אותו, נפגע קודם כל באוכלוסיות החלשות ובעולים החדשים".
תגובת חבר מועצת העיר חיפה, קיריל קארטניק: "אני עומד מאחורי הדברים שאמרתי ולא חוזר בי מהם. לא מדובר במריבה רגילה בין ילדים ולא באירוע נקודתי. מדובר בפניות חוזרות של הורים, בעדויות קשות ובתחושה מתמשכת של חוסר ביטחון מצד ילדים והורים, תחושה שלא זכתה למענה מספק לאורך זמן. הניסיון לצמצם את האירוע לוויכוח בין ילדים דוברי רוסית מחטיא את העיקר ומטשטש בעיה חמורה יותר של התנהלות מערכתית. הדיון כאן אינו על תדמית בית הספר, אלא על שלומם וביטחונם של ילדים. תדמית לא נהרסת מחשיפה של בעיה היא נהרסת כאשר בעיות מושתקות ולא מטופלות. האחריות שלי כנבחר ציבור היא לפעול כאשר פניות אינן מטופלות, גם אם זה לא נוח וגם אם זה פוגע בנרטיב שגורמים מסוימים מעדיפים לשמר. אם מישהו חושב שהפתרון הוא להגן על מותג במקום להגן על ילדים זו בדיוק הסיבה שהנושא יצא החוצה".
