חוקרים בטכניון, בהובלת ד"ר שאדי פרח מהפקולטה להנדסה כימית, פיתחו שתל ביולוגי עם הגנה גבישית, העשוי לשנות כליל את הטיפול בסוכרת ובמחלות כרוניות אחרות. טכנולוגיה זו עשויה לייתר את הצורך בזריקות אינסולין. השתל המייצר את האינסולין בתוך הגוף יכול לתפקד לאורך זמן
מחקר בינלאומי בהובלתו של ד"ר שאדי פרח מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון הוביל לפיתוח טכנולוגיה חדשנית לטיפול בסוכרת ובמחלות כרוניות אחרות. טכנולוגיה זו עשויה לייתר את הצורך בזריקות אינסולין, זאת באמצעות שתל ביולוגי המייצר את האינסולין בתוך הגוף ויכול לתפקד לאורך זמן. ד"ר פרח פרסם את המחקר בכתב העת היוקרתי Science Translational Medicine יחד עם חוקרים מובילים מ-MIT, תוך שיתוף פעולה עם חוקרים מהרווארד, מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס ומאוניברסיטת מסצ'וסטס. המאמר המשותף נבחר על ידי כתב העת לשער הגיליון.
סוכרת מסוג ראשון, שידועה גם בשם סוכרת נעורים וסוכרת תלוית אינסולין, היא מחלה נפוצה שבה נפגע ייצור האינסולין – ההורמון שמבקר את תנועת הגלוקוז לתאים. זוהי מחלה כרונית המצריכה הזרקת אינסולין חיצוני באמצעות זריקות תת-עוריות או משאבת אינסולין – תהליכים המכבידים על חייהם של עשרות מיליונים ברחבי העולם ובהם קטינים רבים.
השתל שפיתח הצוות הבינלאומי בהובלת ד"ר פרח הוא שתל חי המבוסס על תאים מהונדסים והוא מחליף את הלבלב – האיבר האחראי לייצור האינסולין בגוף. השתל, המשמש לבלב מלאכותי אוטונומי, מתפקד כ"תרופה חיה" ועובד היטב לאורך זמן הודות להגנה המבוססת על גבישים הנדסיים שפיתח הצוות של ד"ר פרח. לאחר הטמעתו בגוף פועל השתל ללא כל צורך בהתערבות חיצונית נוספת, זאת הודות להגנה גבישית ארוכת טווח. הוא מנטר את רמות הגלוקוז באופן רציף, מייצר אינסולין ומשחרר את הכמות הנדרשת בזמן המדויק – מעין מערכת אוטונומית, או בניסוחו של ד"ר פרח – "מפעל לייצור תרופות בתוך הגוף".
השתל החדשני פותר את אחת הבעיות הנפוצות בעולם השתלים – דחייה של השתל כתוצאה מתקיפת התאים על ידי מערכת החיסון. גם הישג זה מבוסס על גבישים שפותחו בהובלת ד"ר פרח. יעילותו של הפיתוח החדש הודגמה בהצלחה בכמה מודלים של בעלי חיים, וד"ר פרח מקווה ומעריך שבעתיד הקרוב היא תיבדק בניסוי קליני.
"הפרסום הזה מרגש מאוד, כי את העבודה בנושא הזה התחלתי כבר ב-2018, במסגרת הפוסט-דוקטורט שלי ב-MIT וב-BCH (הפקולטה לרפואה בהרווארד) בהנחיית פרופ' דניאל אנדרסון ופרופ' רוברט (בוב) לנגר, ממובילי תחום הנדסת הרקמות וממייסדי חברת מודרנה. תוצאות המחקר משמעותיות מאוד ופותחות את הדלת לעוד כיוונים מעניינים שנחקרים היום במעבדתי בפקולטה, עם שיתופי פעולה בין-לאומים רחבים. לכן, עבורי, כחבר סגל בטכניון וראש המעבדה לפולימרים פונקציונליים רפואיים מתקדמים וטכנולוגיות חכמות למתן תרופות, זו בהחלט סגירת מעגל דרמטית", אומר ד"ר פרח.
מלבד הפוטנציאל לשינוי חייהם של חולי סוכרת מאמינים החוקרים כי אפשר יהיה להתאים את הפלטפורמה המושתלת לטיפול במגוון רחב של מחלות כרוניות המצריכות אספקה רציפה של תרופות ביולוגיות – המופיליה, למשל. "זהו שינוי פרדיגמה דרמטי, ואני מקווה שהממצאים שלנו יתורגמו לטיפולים שישפרו ויאריכו את חייהם של מיליוני מטופלים ברחבי העולם", הוא מוסיף.
המחברים הראשיים של המאמר הם ד"ר שאדי פרח (גם מחבר אחראי שותף), מתיו בוכנק מ-MIT וג'ושוע דולוף מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס. מחברים נוספים ממעבדת ד"ר פרח הם ד"ר מירנה שאהין‑מועלם וסטודנטי המחקר לשעבר נטע קוטנר ואדואר עודה (כיום חוקר בצוות).
למאמר בכתב העת Science Translational Medicine לחצו כאן.
