בהפגנת הזעם שתחל בשעה 19:00 במושבה הגרמנית ישתתפו פעילים חברתיים ערבים ויהודים וכן נציגי משפחות הנרצחים. מאחורי הצעד החריג עומדת תחושת חירום הולכת וגוברת לנוכח גל הרציחות, לצד דרישה מהמדינה להעמיק את הטיפול בפשיעה, במקום להאשים את הערבים בתרבות אלימה
יום השיבוש הארצי נגד האלימות והפשיעה בחברה הערבית המתקיים היום ברחבי הארץ החל הבוקר באירוע מחאה בחיפה, כשפעילים שפכו צבע אדום למזרקה שבגן הזיכרון וארבעה מהם נלקחו לחקירה.
במסגרת יום השיבוש נקראו עובדים להגיע למקומות העבודה בחולצות שחורות, צוותים רפואיים וסטודנטים הוזמנו לעצור פעילות ולהצטרף להתכנסויות. האירוע המרכזי בחיפה יתקיים הערב בשעה 19:00 – עצרת מחאה בכיכר אונסק"ו במושבה הגרמנית – ולבמה יעלו נציגי משפחות הנרצחים ופעילים חברתיים. מאחורי הצעד החריג עומדת תחושת חירום הולכת וגוברת לנוכח גל הרציחות, לצד דרישה חד משמעית מהמדינה להעמיק את הטיפול בפשיעה.
אמאני חיידר ג'זאר, פעילה חברתית מחיפה ומרכזת פיתוח מנהיגות ערבית בתנועת עומדים ביחד, מתארת מציאות שבה מבחינתה כבר לא ניתן לעמוד מנגד, "אנחנו רק חודש מתחילת השנה וכבר מדברים על 37 עד 39 נרצחים. הגענו למקום שאי אפשר להישאר פסיביים, אי אפשר לעמוד בצד", היא אומרת, ומדגישה כי יום השיבוש הוא המשך ישיר לשנים של מחאה שלא הצליחה לייצר שינוי מספק.
לדבריה, המחאה הנוכחית נולדה מתוך כאב מצטבר של קהילות שלמות. "מתוך הכאב של אנשי עסקים ושל אנשים בשטח, ומתוך פעילות שהתגבשה לאט, יצאה פעולה קולקטיבית. אנחנו רוצים להמשיך אותה בעוד צעדים, לנרמל את השיח הזה ולהבהיר שהחיים שלנו אינם זולים. חשוב לומר: זו התארגנות אזרחית שבאה מהשטח".
חיידר ג'זאר, אשר תנחה הערב את העצרת, מדגישה כי אחד המרכיבים המרכזיים במאבק הוא השותפות בין החברה הערבית ליהודית, "אתה רואה גם את הנוכחות של החברה היהודית, וזה לא פחות חשוב. לא ממקום שבאים להגיד לנו מה לעשות או לשמור עלינו, אלא ממקום של סולידריות ותמיכה".
מה הדרישה שלכם ממשטרת ישראל?
"להתחיל לטפל בפשיעה, להגיע לאזורים שבהם היא מתרחשת ולטפל בתיקים שלא מטופלים. יש חוסר נראות ונוכחות של המשטרה בתוך הדבר הזה, וזה משהו שנמשך כבר שנים".
זה לא רק אכיפה. במגזר הערבי יש קודים חברתיים, נקמת דם ורצח על כבוד המשפחה המעודדים אלימות.
"יש נקודות שדורשות טיפול גם בחינוך ובהעלאת מודעות, וזה תהליך ארוך. יש תוכניות מדהימות ואנשים שפועלים למען שינוי, אבל במקביל יש חסמים וקיצוץ תקציבים בתשתיות, בתעסוקה ובחינוך הבלתי פורמלי. הדברים האלה נותנים מענה לארגוני הפשיעה ולשוק השחור ולהתגייסות בני נוער לתוך המעגל הזה".
את מאמינה בכוח של המחאה לשנות את המציאות?
"לאורך שנים היתה תחושה של חוסר מסוגלות, של מה זה כבר יעשה אם אצא לרחוב. אבל לצאת ולהגיד 'אני כאן, אני חלק מהמקום הזה כאזרח שיש לו זכויות להיאבק על החיים שלו ועל החיים של הילדים שלו' נותן תחושת מסוגלות ותקווה אחרת, ומביא לשיתופי פעולה ולבנייה נכונה למדינה מתוקנת".
"מדינה שמפקירה אזרחים, בסוף תפקיר את כולנו"
אל המחאה מצטרפים גם פעילים יהודים הרואים בפשיעה בעיה לאומית. אליה לוין, יו"ר תא הסטודנטים של עומדים ביחד באוניברסיטת חיפה, מדגישה כי מדובר במשבר החורג מגבולות מגזריים, "100 משפחות של קורבנות הפשיעה הכריזו על יום שיבוש אחרי הפגנות הענק בסכנין ובתל אביב. זו עליית דרגה בפעולות המחאה", היא אומרת. "אנחנו רואים שבשבועות האחרונים יש ימים של שלושה ושישה נרצחים, וזו הפגנת זעם שדורשת מהממשלה לנקוט צעדים אפקטיביים במקום להאשים את הערבים בתרבות אלימה".
לוין מתארת מציאות שבה חוסר הביטחון הפך לשגרת חיים עבור רבים, "אנחנו מדברים על חמישית מאזרחי המדינה שאין להם ביטחון ברחובות שלהם, בבתים שלהם, בבתי הספר ובמקומות העבודה. כל מי שמפחד לצאת מהבית שלו בחושך הוא קורבן של הפשיעה".
לטענתה, הפער בטיפול המשטרתי יוצר תחושת אפליה עמוקה, "אם אני כתושבת יהודייה מתקשרת למשטרה והיא מגיעה, אבל חברה ערבייה שלי מתקשרת ולא זוכה למענה, איך קוראים לזה אם לא אי שוויון מטורף ומדיניות שמפלגת בין אזרחים סוג א' לסוג ב'?".
מבחינתה, יום השיבוש הוא ניסיון להזכיר שהבעיה משותפת לכולם, "השגרה של האנשים שחיים תחת איום יומיומי כבר משובשת, ולכן בוחרים יום שבו משבשים את שגרת החיים של כולנו, כדי להבהיר שאין סיבה שהבעיה הזאת תהיה רק של החברה הערבית".
למה הפשיעה במגזר הערבי היא גם בעיה של המגזר היהודי?
"אנחנו מבינים שזו בעיה במדיניות, ולכן צריכים להיאבק עליה יהודים וערבים כאחד. אסור להשאיר את הציבור הערבי לבד, כי מדיניות שמפקירה אזרחים בסוף מפקירה את כולנו".
בעצרת ינאמו ח'יתאם אבו פאנה מפורום משפחות הנרצחים, עו"ד נאוה רוזוליו ממובילות המאבק נגד ממשלת ההפקרה ועלי זבידאת, בעל העסק מסח'נין שפתח בשביתה.
