בזמן שהטילים שורקים מעל הבית בעמק, ויטלי יורין, סגן אחות ראשית בביה"ח כרמל, מנצח על מבצע לוגיסטי ורפואי חסר תקדים עמוק בבטן האדמה. סיפורם של הצוותים שעזבו הכל כדי להעניק רפואה איכותית, חמלה ותקווה במקום הכי בטוח והכי מאתגר בצפון.
עמוק מתחת לפני הקרקע, בין קירות בטון עבים ומערכות סינון אוויר, פועם לב ענק. זהו המתחם התת-קרקעי הממוגן של כרמל בבית החולים רמב"ם, שהפך בשבועות האחרונים לביתם השני של מאות מטופלים וצוותים רפואיים מבית החולים "כרמל". אחד ממנהלי המערך המורכב הזה הוא ויטלי יורין (48), סגן אחות ראשית בביה"ח כרמל, אדם שהפך בעל כורחו לאחד המומחים הלאומיים להעתקת בתי חולים אל בטן האדמה.
זוהי הפעם השלישית שויטלי מוביל את המבצע הלוגיסטי והאנושי הזה, אך הפעם, האתגר היה גדול מאי פעם. "בכל פעם שחזרנו לכרמל בסיום מערכה, אמרתי לעצמי 'זהו, זו הפעם האחרונה'", הוא מספר בחיוך קטן אך נחוש, "ובכל פעם מחדש אני נדהם לגלות את החוסן של הצוותים שלנו. זה מאתגר, זה מלמד, וזה בעיקר מוכיח מי אנחנו".
המרוץ נגד השעון: בית חולים ב-6 שעות
הפעם, המעבר התרחש תחת לחץ זמן אדיר ובאמצע הלילה. הודעת הפינוי התקבלה בכרמל בשעה 17:00, וכבר בחצות פחות משש שעות לאחר מכן כבר נקלט המטופל הראשון של כרמל במתחם התת-קרקעי. המבצע הזה, שנראה כלקוח מסרט הוליוודי, התאפשר הודות לשרשרת של "מלאכי חילוץ": צוותי משק, לוגיסטיקה, אחזקה, הנדסה ורוקחות, שעבדו
כתזמורת משומנת אחת. "זה לא רק להעביר מיטות", מסביר ויטלי, "זה להעביר מערכת חיים שלמה. צוותי האחיות וכוחות העזר שלנו מתורגלים ברמה הגבוהה ביותר. הם מכירים כל שקע, כל צינור וכל מכשיר במתחם הזה".
חזית בבית, חזית בעבודה
ויטלי, תושב מגדל העמק, נשוי לסבטלנה (אף היא אחות במקצועה) ואב לשלושה, מתמודד עם דואליות שמאפיינת רבים מצוותי כרמל. בזמן שהוא דואג למאות חולים בחיפה, משפחתו נמצאת בקו האש בעמקים, סמוך לבסיס חיל האוויר. "כל התרעה מקפיצה את הלב", הוא משתף ברגע של גילוי לב רגשי. "קבוצת הווצאפ המשפחתית היא הצינור שלי לשקט נפשי. אנחנו מוודאים מיקום של כל אחד, ליאל בתי שבמילואים, אריאל שעומד לפני גיוס ומאיה בת ה-10. כולנו מבינים שזו מלחמה, ושמירה על שגרת עבודה היא הניצחון שלנו".
רפואה של 'כרמל' – גם במעמקים
החשש הגדול ביותר במעבר למתחם תת-קרקעי הוא הפגיעה באיכות הטיפול. עבור ויטלי והצוות שלו, זהו קו אדום. למרות הצפיפות והתנאים המורכבים, הצוותים של כרמל מצליחים לשמר סטנדרט רפואי של "שגרה".
מדי יום משתחררים ומתקבלים במתחם בין 20 ל-25 מטופלים. הם מקבלים מענה רפואי מלא: מייעוצים של מומחי כרמל, דרך בדיקות דימות ופעולות פולשניות, ועד למעקב של מומחים בגריאטריה, סוכרת וטיפול פליאטיבי. "אנחנו לא 'מחזיקים' חולים עד יעבור זעם", מדגיש ויטלי בנחישות מקצועית, "אנחנו מעניקים להם את הטיפול הכי טוב שיש, בסטנדרטים המחמירים ביותר למניעת זיהומים, כפי שצוין לשבח על ידי היחידה הארצית למניעת זיהומים".
העבודה בתת קרקע מתבצעת בשיתוף פעולה מרגש עם בתי החולים רמב"ם, פלימן והלל יפה. "נוצרים כאן קשרים מקצועיים ואישיים שיישארו איתנו שנים", הוא אומר. מרדים של כרמל, למשל, נותן מענה מידי להחייאות ולמטופלים שמצבם מידרדר עבור כל בתי החולים במתחם.
"האני מאמין": אנשים לפני הכל
כשאומרים לויטלי שהוא מנהל "פרויקט", הוא מיד מתקן: "זה לא פרויקט, אלו אנשים". מבחינתו, הסוד טמון ברוח האנושית של צוותי כרמל. "אני מאמין בחוסן של הצוותים שלנו. אלו אנשים שמשאירים ילדים ודאגות בבית, מגיעים תחת אזעקות וטילים, ויורדים למתחם סגור כדי לתת חום וחמלה למטופלים שלהם. לראות מטופל ומשפחה מודים לנו בדמעות על הטיפול המסור בתנאים הלא פשוטים האלו זה מה שנותן לנו כוח להמשיך לשבוע הרביעי, החמישי וכמה שיידרש".
ומה החלום של האיש שמנהל את הטיפול במעמקים? התשובה שלו פשוטה ומפתיעה כאחד: "שגרה. פתאום לומדים להעריך את הדברים הפשוטים. לחזור לשקט, לביטחון, לעבודה הרגילה והמוכרת שלנו בביה"ח כרמל על ההר. זה מה שאני מאחל לכולנו". עד שזה יקרה, ויטלי יורין והלוחמים והלוחמות בלבן של כרמל מכל המחלקות והסקטורים ימשיכו להיות שם עמוק באדמה, עם הלב הכי גבוה שאפשר.
