בעוד כחצי ממטופלי כרמל הועברו למתחם התת קרקעי ברמב"ם. חולים רבים בתוך ביה"ח כרמל ממשיכים במקביל
לקבל טיפול מסור ומקצועי מידי הצוותים. "זאת עבודה קשה ומאתגרת, אבל אנחנו לא מוותרים על אף חולה"
כשהאזעקות פילחו את השמיים בשבת בבוקר, צוותי כרמל עברו למוד עבודה מאתגר ומפוצל. בין פינוי חולים מורכבים לבית חולים ממוגן, לבין קיבוץ מאושפזים במתחמים ממוגנים בתוך ביה"ח, המפקחים והאחים והאחיות האחראים מספרים על הרגע שבו עזבו את המשפחות, על העבודה הקשה בתוך ביה"ח בסיטואציה החדשה, ועל הרוח של
כרמל שמנצחת גם במסדרונות הצרים.
בוקר יום שבת, השעה תשע בבוקר. אירה קולומיסקי, מפקחת קלינית של החטיבה הכירורגית בבית החולים כרמל, כבר הייתה עמוק בתוך ההכנות לביקור אצל הנכדים. העוגות היו מוכנות, המתנות ארוזות, והחיוך כבר היה נסוך על פניה. באותו הזמן, אכרם נסאר, מנהל האחיות של המחלקה לניתוחי לב וחזה, היה בעיצומן של ההכנות והקניות לסוף הצום בביתו שבעראבה. וגריגורי וקסלר, מנהל האחיות של חטיבת הטיפולים הנמרצים והמלר"ד, עוד הספיק להחליף מילה אחרונה עם אשתו וילדיו בביתם ביוקנעם. ואז… נשמעה האזעקה הראשונה. בבת אחת, השגרה הישראלית התנפצה, ואיתה התקבלה ההבנה המיידית: המציאות השתנתה.
בית החולים החל במבצע חסר תקדים של פיצול כוחות. חולים ממחלקות שונות פונו במבצע לוגיסטי מורכב למתחם הממוגן ברמב"ם, בעוד שאר המחלקות "התכנסו" וקובצו אל המרחבים המוגנים יותר בתוך ביה"ח כרמל. "עזבנו הכול והגענו".
"כמעט מיד עם הישמע האזעקה הגעתי לבית החולים", משחזרת אירה, שעובדת בכרמל כבר 32 שנה. "בסיוע צוות המחלקה התחלנו לפנות את קומה 7, לתמוך בצוותים ולהכין מחלקות נוספות להעברה. באזעקות הראשונות נשארנו לצד המטופלים, כשאנחנו לא עוזבים אותם לרגע, גם כשהלב דופק והמתח בשיאו".
האתגר בכרמל היה כפול: לא רק הפינוי הפיזי, אלא היכולת להמשיך לתת רפואה איכותית כשהמרחב מצטמצם. אירה הובילה את הקמתו של "מקבץ כירורגי" מאוחד – מתחם מיוחד שהוקם בכרמל המאכלס תחתיו מספר מחלקות יחד בהם: כירורגיה כללית, כלי דם, אורולוגיה, אורתופדיה, עיניים, אא"ג ופלסטיקה. גם צוות חדר ניתוח נערך בזמן קצר לעבודה
במתחם ממוגן עם התכנסות מדהימה ומעבר מ-13 חדרי ניתוח לעבודה ב-4 חדרי ניתוח תוך שמירה על המשך פעילות ניתוחית. "ראיתי בעיניי הצוותים רצון להיות שותפים, וגאווה גדולה", מספרת אירה בהתרגשות.
"אני מבקשת להודות לצוות האחים ואחיות האחראיות המסור והשותף שלנו למאמץ, לקרן בלומר, נטליה קוגן, אירנה לנצט, נטליה שוורצברג, אולסיה נישט, איריס שטימברג, בן יעקוב נטליה, מנאל סבאג ואלכסנדר קזקוב. היכולת של הצוותים להסתגל, ללמוד תחום חדש ברגע ולעבוד יחד – זה הכוח שלנו".
להשאיר משפחה בבית תחת אש עבור אכרם נסאר מניתוחי לב, המעבר לשני אתרים ממוגנים היה אירוע מורכב מאין כמוהו. "נאלצנו לפצל את המחלקה שלנו, המונשמים לאשפוז יום אונקולוגי, והניידים ליחידת הצנתורים", הוא מסביר. "המעבר היה חייב להיות סטרילי ובטוח. המטופלים היו בחששות, המשפחות חיכו לעדכונים, אבל הצוות פעל בצורה יוצאת דופן". אכרם מדגיש את הקושי האישי שמלווה כל איש צוות: "ההתמודדות לא קלה. זה אומר להשאיר את המשפחה בבית ולהגיע לעבודה תחת ירי טילים ואזעקות, כשאין מיגוניות בדרך. אבל המחויבות למטופלים קודמת לכול. אנחנו נותנים מענה מקצועי ונפשי גם בתנאים של מגבלות מקום קשות ובכל מצב כשטובת וביטחון החולה תמיד בראש".
שגרה בתוך חירום
גריגורי וקסלר, שמנהל את חטיבת הטיפולים הנמרצים, מתאר את הסיטואציה המיוחדת שנוצרה בכרמל כ"שגרת חירום". בעוד שחלק מהמחלקות צמצמו פעילות, מחלקת טיפול נמרץ כללי הגדילה את היקף הפעילות שלה ב-30 אחוז. "נדרשנו להעביר מטופלים לאזורים ממוגנים בתנאי אי-ודאות", הוא מספר. "הדרך להתמודד היא להיות בשטח. לשדר יציבות גם כשהכול משתנה".
הצוות מבקש להדגיש את "החוליה האנושית" של כרמל, זה לא רק הרופאים והאחיות, הם אומרים, "אלא גם כוחות העזר, צוותי המינהל המחשוב והלוגיסטיקה, עובדי מקצועות הבריאות, עובדי המשק והשינוע ועוד רבים וטובים. כולם בתמיכה מדהימה של אהובה טל מנהלת האחיות, וכל הנהלת ביה"ח שדחפו ונתנו לנו את הגב הכי מקצועי ואנושי שיש. מיום שפרצה המלחמה, האנשים האלו עבדו ועובדים 24 שעות ברציפות. הם לא רק מטפלים, הם מעניקים תחושת ביטחון בתוך הכאוס", אומר הצוות.
המסורת של כרמל: רפואה עם נשמה
למרות הקשיים הטכניים, הצפיפות במתחמים הממוגנים והמרחק מהבית, הרוח בכרמל נשארה איתנה. אירה מסכמת את התקופה ככזו שמדגישה את החוסן המקצועי: "הצלחנו לשמור על מתן טיפול איכותי לצד הקשיים. זה מחזק בי את תחושת הגאווה בצוות שלנו ואת ההבנה כמה כוח יש בשליחות שלנו".
בסיום דבריהם, לכולם יש תפילה אחת משותפת. אכרם מייחל ל "עתיד בטוח לכולם ושקט לילדינו", גריגורי מקווה ל"חזרה לשגרה בטוחה ויציבה", ואירה מסכמת בתקווה ל"ניצחון, שקט ואחדות".
נכון לעכשיו, המרכז הרפואי כרמל ממשיך לתפקד בשני המתחמים כעוגן של ביטחון עבור תושבי הצפון, ומוכיח שלא צריך רק קירות ממוגנים, הלב של האנשים והצוותים שבתוכם הוא המגן החזק ביותר.
