דוח חדש של המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה לסיכום שנת 2025 מפרט את כלל הפעולות שבוצעו בשנה החולפת, וכן אלו שצפויות בשנה הקרובה: תתבצע פעילות מאומצת לשמירה על לוחות הזמנים שנקבעו, וגם – מעבר משלבי הרגולציה וההיערכות אל שלבי ההיתרים והביצוע בפועל
המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד ראש הממשלה פרסמה את דוח סיכום פעילותה לשנת 2025 והפעולות המתוכננות לשנת 2026. הדוח מפורסם זו השנה השלישית, והוא מציין באופן מפורט ושקוף את כלל הפעולות שנעשו ואלו שמתוכננות, והוא יפורסם בכל שנה עד להשלמת התוכנית הממשלתית.
המנהלת הוקמה בעקבות החלטת הממשלה (מס' 1231) מחודש מרס 2022 בנושא "אסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה", בה הוחלט על הקמת ועדת היגוי בין משרדית בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון. מי שעומד בראש המנהלת הוא יובל אדמון, סגנו של שמחון.
החלטת הממשלה שמה דגש באופן מפורט על תכנון מחדש של המפרץ כאזור אורבני מוטה מגורים, תעסוקה איכותית, שטחים ירוקים ויצירת מנועי צמיחה כלכליים משמעותיים למפרץ חיפה, הכוללים בין היתר בניית למעלה ממאה אלף יחידות דיור חדשות, שניים עשר מיליון מ"ר של תעשייה מתוחכמת, משרדים, תיירות ומסחר, גיבוש פתרונות תחבורה מתקדמים והקמת פארק מטרופוליני של ששת אלפים דונם לאורך נחל הקישון.
הדוח מציין כי לצד התקדמות התוכנית בשורת נושאים, ישנם אתגרים המאפיינים פרויקטים גדולים ומורכבים מסוג זה, הגורמים להתארכות לוחות הזמנים. מתוך 99 חבילות עבודה, ב-50 חבילות תוכננה פעילות בשנת 2025. מתוכן, 18 עומדות בלוחות הזמנים ומתקדמות כמתוכנן, אך בשל עיכובים מסוימים בחלק מחבילות העבודה, מועד מוכנות משק האנרגיה נדחה נכון לסטטוס הנוכחי, לשנת 2031. מדובר בעיקר בהתארכות לוחות הזמנים של שני מתקנים ספציפיים: מתקן לאחסון וניפוק 550,000 תזקיקים בצפון הארץ, ומתקן לאחסון וניפוק 20,000 טון של גפ"מ באתר "יבור" שבצפון, כולל מקשר ימי ייעודי שיאפשר לפרוק אוניות גפ"מ ישירות אל המתקן.
עוד צוין, כי לטובת התכנסות מחדש ליעד שנקבע בתכנית העבודה – שנת 2029 – תידרש עבודה מאומצת של כל השותפים לפרויקט, אשר תבוצע בחודשים הקרובים בתיאום של ועדת ההיגוי והמנהלת.
השלכות מלחמת עם כלביא על התוכנית
כשנה וחצי לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, פרצה מלחמת עם כלביא, שהשפיעה משמעותית על משק הדלק והגפ"מ. במהלך המלחמה נפגעו מתקנים של בזן מפגיעה ישירה של טיל איראני ב-16 ביוני, מה שהוביל להשבתה של פעילות המתקנים למשך כשבועיים, והחזרה לפעילות מלאה ארכה מספר חודשים. עם זאת הדוח מציין כי השבתה זו לא גרמה למחסור של תזקיקים או גפ"מ במשק.
לדעתו של פרופ' שמחון, הפגיעה חידדה את הצורך לשינוי התפיסה עליה מבוסס משק הדלק והגפ"מ מאז קום המדינה: במקום להתבסס לחלוטין על ייבוא נפט גולמי וזיקוקו בישראל, עדיף להחזיק מלאים גדולים של מוצרי הקצה (תזקיקים וגפ"מ) באופן מבוזר ומוגן, בהיקפים שיספיקו לחודשים קדימה ללא ייבוא בכלל, כך שיהיה קל יותר לשמור על רציפות תפקודית.
תוכניות המנהלת לשנת 2026
על פי הדוח, פעילות המנהלת בשנה הקרובה תתמקד ביצירת הנתיב שיוביל לעמידת משק האנרגיה להיערכות מלאה לקראת שנת 2029, לרבות סיום כל התהליכים הסטטוטוריים והבירוקרטיים שחלקם הגדול כבר הסתיים, לצד זירוז הליך ההקמה של תשתיות האנרגיה, בדגש על השנים 2029-2027. עוד צוין כי בשלב זה של הפרויקט ברור שכדי להתכנס ל-2029 יידרשו פתרונות ביניים, שיתבססו בין היתר על תשתיות קיימות, זאת על מנת לתת מענה חלופי מהיר לשני המתקנים הנ"ל עד שהם יוקמו.
שנת 2026 מסמנת, על פי המנהלת, נקודת מפנה משמעותית בתוכנית העבודה, עם מעבר מואץ של חבילות עבודה משלבי הרגולציה וההיערכות אל שלבי ההיתרים והביצוע בפועל. לאחר תקופה ממושכת שהתאפיינה בקבלת החלטות, תקצובים ובחינת מתווים, הבשלת התשתית הרגולטורית מאפשרת כעת התקדמות לשלבי מכרז, תכנון הנדסי, ולאחר מכן, כבר במהלך השנה, התחלת ביצוע. כמו כן, השנה הקרובה מהווה את קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר, כאשר לאחר תחילת הקמה אחת בלבד בשנה שעברה, ב-2026 עתידות להתקדם 6 חבילות עבודה לשלב ההיתרים והביצוע.
פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויו"ר ועדת ההיגוי של התכנית: "הפגיעות החוזרות בבזן הבהירו שוב ושוב את האתגרים במשק האנרגיה ואת הבהילות בצורך לפינוי בזן. קיומו של בזן לא רק פוגע בפיתוחו של מטרופולין חיפה, אלא אף מסכן את הרציפות האנרגטית של מדינת ישראל. יש לזרז את הקמת המתקנים החלופיים, במטרה לעמוד ביעד של הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ כבר בשנת 2029".
יובל אדמון, ראש המנהלת: "בדומה למגה-פרויקטים רבים במדינה ובעולם, אנחנו רואים עיכוב מסוים בלוחות הזמנים, שעלול להוביל לכך שמספר תשתיות אנרגיה הנדרשות על מנת לאפשר את הפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, יתחילו לפעול רק ב-2031. על מנת בכל זאת לעמוד ביעד של מוכנות מלאה להפסקת הפעילות ב-2029, במהלך שנת 2026 אנחנו נפעל יחד עם השותפים שלנו לגבש פתרונות ביניים חלופיים וראויים לאותן תשתיות, עד שאלה יתחילו לפעול. נייצר שלביות, אשר תתבסס גם על תשתיות הקיימות כבר היום, אשר הוכיחו את עצמן במהלך מלחמת עם כלביא כשבית הזיקוק ומפעלי ההמשך של בזן הושבתו. פיתוח מפרץ חיפה הינו יעד אסטרטגי של ממשלת ישראל ולכן היעד שלנו נשאר שנת 2029 – ונעשה הכל כדי לעמוד בו".
