כשנה וחצי לאחר ששם קץ לחייו, משפחתו של אסף דגן ז"ל עודכנה על ידי משרד הביטחון כי הוחלט להכיר בו כחלל צה"ל שנספה עקב שירותו. אימו ואחיותיו יוכרו כמשפחה שכולה. "הצדק סוף סוף נעשה. יש ברגע הזה תיקון של עוול עמוק ואמירה מוסרית חשובה", מסרה המשפחה
במשך כשנה וחצי מאז שם קץ לחייו ב-23 באוקטובר 2024, משפחתו של נווט הקרוב אסף דגן ז"ל נאבקה למען הכרתו כחלל צה"ל בטענה כי הוא סבל מפציעה מוסרית ופוסט טראומה עקב שירותו הצבאי. כעת הודיע משרד הביטחון למשפחה על ההחלטה להכירו כחלל צה"ל שנספה עקב שירותו. בהמשך לכך, משפחת דגן תוכר כמשפחה שכולה.
מדובר בהכרה בעלת משמעות תקדימית, לאחר שבג"ץ כבר הורה בעבר להביא את דגן ז"ל לקבורה בלוויה צבאית מלאה בבית עלמין אזרחי, מבלי שהוכר באותו המעמד כחלל משרד הביטחון.
דגן שירת את המדינה במשך שנים ארוכות. בני משפחתו וחבריו תיארו אותו כאדם מבריק, ערכי ואהוב מאוד, שתרם למדינה ושילם מחיר נפשי כבד בעקבות שירותו המסווג. גם שופטי בג"ץ שדנו בעניינו תיארו אותו כ"אדם מחונן וחייל צה״ל למופת".
הוא שם קץ לחייו בערב שמחת תורה, תוך כדי שירות מילואים אינטנסיבי, שהואץ החל מהשבת השחורה של ה-7 באוקטובר 2023. זמן קצר לאחר מותו פתחה המשפחה במאבק ציבורי ומשפטי, בעקבות סירוב משרד הביטחון להכיר בו כחלל ולאפשר להביאו למנוחות בלוויה צבאית – וזאת למרות מידע וממצאים על הקשר הישיר בין הפוסט טראומה ממנה סבל לבין שירותו הצבאי. אמו מירי ואחיותיו התאומות נטע וענבל סירבו להשלים עם ההחלטה, ונאבקו כדי להעניק לדגן את הכבוד הראוי לו. בדצמבר 2024 קבע בג"ץ כי אסף ייקבר בטקס צבאי מלא, והוא הובא למנוחות ב-3 בדצמבר 2024, יותר מחודש לאחר מותו.
עבור המשפחה, המאבק מעולם לא עסק רק בצורת הקבורה, אלא בדרישה עקרונית: שהצבא יכיר בכך שאסף סבל מפציעה מוסרית ומפוסט-טראומה שהביאו לבסוף לנפילתו, כתוצאה ישירה משירותו הקרבי והמסווג לאורך שני עשורים, במגוון תפקידים. ההחלטה של משרד הביטחון לדבריה מביאה עמה צדק מאוחר לדגן ולמשפחתו, ומבטאת מסר ברור: חובת המדינה היא להכיר במחיר שמשלמים משרתי המילואים, בהם הטייסים והנווטים.
ממשפחת דגן נמסר: "הצדק סוף סוף נעשה. מדינת ישראל מכירה היום באסף שלנו כפי שהיה באמת: נווט קרב, קצין, צנחן, איש מילואים וגיבור ישראל, שהקדיש את חייו לביטחון המדינה, במסירות אין קץ, ושילם מחיר נפשי כבד בעקבות שירותו. שום הכרה לא תחזיר לנו את אסף, אבל יש ברגע הזה תיקון של עוול עמוק ואמירה מוסרית חשובה – פוסט טראומה ופציעה מוסרית הן פציעות שירות לכל דבר.
"דווקא בימים כאלה, כשמדינת ישראל נשענת שוב על טייסי הקרב, הנווטים ואנשי המילואים במערכה מול איראן, חשוב לזכור שיש מי שנושאים איתם את המשימות והשגרה הרבה אחרי, ומשלמים מחירים אישיים קשים. האחריות של המדינה היא לעשות הכל כדי למנוע ממקרים טראגיים כמו של אסף לקרות, ולוודא שהיא מעניקה לגיבורי ישראל את הכבוד הראוי להם.
"אנחנו כואבות, מתגעגעות וגאות באסף בכל יום מחדש. אנחנו מודות לכל מי שהיה איתנו במאבק הזה, ומקוות שאף משפחה אחרת לא תצטרך לעבור את הדרך שאנחנו עברנו כדי לקבל עבור היקר לה את ההכרה והצדק שמגיעים לו".
