ההנצחה עוזרת להשאיר את סמל אסיף לוגר ז"ל, בן קיבוץ יגור, נוכח. "שיזכרו אותו כמו שהוא היה, אבל זה לא פותר את האבל. זה לא מעלים אותו", אומר אביו עדי. מיזם עגלת הקפה בו כולם עובדים בהתנדבות, הוא רק חלק ממפעל הנצחה שלם המספר את סיפור חייו של התותחן שנפל שלושה שבועות אחרי יום הולדת 21
"אני לא מצטער שנגמר, אני שמח שהיה", כתב לוחם השריון אסיף לוגר באחת ממחברותיו, בהן היה משרבט שירים ומשפטים. משפט פשוט וישיר שנשמע היום כמעט נבואי. הוא היה ילד מוזיקלי, יצירתי, שלמד לנגן בגיטרה אקוסטית, חשמלית ובס. הוא התאהב במוזיקת טראנס, בנה אולפן הקלטות ביתי כדי ליצור בעצמו ושמע מוזיקה בכל מצב. גם בתוך הטנק, ערב הכניסה לעזה, כשהיה בשטח הכינוס, הוא כתב שירים.
הוא התגייס לשריון, למסלול ישיר לקצונה. בהמשך בחר לעבור לגדוד 77 של חטיבה 7, "כדי להרגיש את השטח", לפני שיצא לקורס קצינים. הוא שירת כתותחן בטנק מרכבה סימן 4 ונפל ב־31 באוקטובר 2023 בצפון רצועת עזה, שלושה ימים לאחר כניסת הכוחות הקרקעיים, כשמטען חבלה שהוצמד לטנק גרם לפיצוץ קטלני. סמל אסיף לוגר ז"ל נפל שלושה שבועות לאחר שחגג יום הולדת 21.
"אסיף ינק מהבית את החשיבות של גיוס ושירות משמעותי. הוא רצה לחוות את הדברים באמת, לא רק לעבור מסלול. הוא רצה להגיע הכי רחוק שהוא יכול", אומר אביו עידן שמתפקד במילואים כמג"ד, בעוד אשתו שירתה כקצינה בנח"ל, הבת הגדולה קצינה בסדיר והקטנה מתכננת גם היא לצאת למסלול קצונה.
עמותת דב קוטב במדבר
בשישי האחרון, למרגלות הר הכרמל בשולי קיבוץ יגור, נפתחה עגלת קפה חדשה, קפה אסיף שמה, מיזם חברתי-התנדבותי שכל הכנסותיו מושקעות בהנצחה. אנשים מגיעים, מתיישבים אל שולחנות העץ, שותים קפה ומנשנשים כריך או סלט. ילדים מטפסים על ענפי העצים, קופצים בין האבנים, מתרוצצים בין השולחנות. זה נראה כמו עוד נקודה ירוקה לעצור בה באמצע היום. רק האבן עם השם פינת אסיף וכרזה עם תמונה גדולה של בחור חייכן לבוש מדים, המספרת אודותיו ועל תחביביו מסגירים שהמקום מספר גם סיפור על חוסר.
"לא החלטנו על זה לאחרונה", אומר עידן לוגר, אביו של אסיף, ומחזיר את הסיפור אחורה, אל מרץ 2024, כמה חודשים אחרי האובדן. "הקמנו עמותה להנצחה בשם דב קוטב במדבר. את המשפט הזה מצאנו בין כתביו של אסיף, כך הוא כינה את עצמו ואף קיעקע על זרועו דב קוטב, כי היה גדול ולבן".
לוגר נולד ב־2002 בקיבוץ יגור לעדי ועידן, אח לרימון הבכורה, לקמה ותמוז הקטנים ממנו ולסהר אחות האומנה. בילדותו אהב לקרוא והתעניין במדעים וספרי פנטזיה אותם החליף בגיטרה ושירים. בבית הספר לקח חלק בחוגי סיור בטיולים ואהבת הארץ ועם סיום הלימודים יצא לשנת שירות בכפר הנוער נירים בבוסתן הגליל, שם שילב את אהבתו הגדולה לטבע וטיולים עם מחויבותו לחינוך ועזרה לנוער בסיכון.
"הגדרנו שלושה דברים שמלווים אותנו, שהם בעצם מה שהיה אסיף", אומר האב, "טיולים בארץ ופק”ל קפה, שזה משהו שהוא מאוד אהב; ספורט וכושר קרבי, כי הוא התאמן לפני הצבא ורצה להגיע הכי רחוק שהוא יכול; ומוזיקה. אלה הדברים שאנחנו מנסים להמשיך דרכו".
למה עגלת קפה?
"התחלנו מפינת אסיף שממוקמת על שביל ישראל כך שתהווה נקודת עצירה עבור המטיילים", הוא אומר, ומתאר את המקום שבו אסיף היה מגיע עם חברים לשתות פק"ל קפה עד רדת החשכה, "אבל זה לא הרגיש מספיק, רצינו מקום שאנשים יבואו אליו, ישבו, ידברו, יכירו. לא משהו שעוברים לידו, אלא משהו שנשארים בו".
ההנצחה עוזרת להתמודד עם האבל?
"לא באמת", הוא מודה בכנות, "זה עוזר להנציח את אסיף ולהשאיר אותו נוכח. שיזכרו אותו כמו שהוא היה. אבל זה לא פותר את האבל. זה לא מעלים אותו".
מתי אתה הכי מרגיש את החוסר של אסיף?
"זה לא רגע מסוים, זה פשוט כל הזמן. אבל אם אתה שואל איפה זה הכי חזק זה ביום שישי, סביב שולחן האוכל. הוא לא שם. המקום שלו ריק. אתה רואה את זה. זה לא משהו שעובר, זה לא נהיה קל יותר. החוסר נהיה פשוט חלק מהחיים".
"להשקיע יותר במוזיקה"
המשפט הזה ממשיך להדהד גם כשלוגר ממשיך לדבר על פעילות העמותה: פרויקט מסלול אסיף, שזה מתחם אימונים מגודר בסמוך לעגלת הקפה, אשר יכלול עמדת הנצחה, מתקנים ייעודיים, אביזרים וציוד. הקמת מתקן לאימון כושר קרבי תנציח בצורה המכובדת ביותר את אסיף, לאור מאמציו בהכנה לשירות הצבאי ולאור הרוח שהכניס בחניכיו בפנימייה לעשות כן.
באחד הפתקים שנמצא לאחר מותו כתב לעצמו אסיף: "להשקיע יותר במוזיקה", משפט שהמשפחה רואה בו היום כמעט כמו צוואה. העמותה תעניק מלגות בכל שנה לכחמישה סטודנטים למוזיקה בבית ספר רימון, על שיתוף פעולה עם עמותות שמטפלות בפצועי צה”ל דרך מוזיקה.
אחד מהשירים שהשאיר אחריו, "עד בלי די", נכתב על אהובה שאת זהותה רק הוא ידע, והגיע אחרי מותו לידיה של הזמרת ריטה במסגרת הפרויקט שבעה שירים באוקטובר של גלי צה"ל וגלגלצ, שמנציח את מילותיהם של הנופלים דרך מוזיקה. שיר נוסף למילותיו של אסיף הולחן ובוצע על ידי האמן יובל בן מאיר.
התחושה היא שהכל נע סביב אותו חוסר. ובכל זאת, המקום הזה, שבנוי סביב אותו חוסר, התמלא באנשים כבר מיום הפתיחה. "ביום שבת היה מפוצץ”, מספר האב ומבקש, "בואו, שבו, תהנו מהמקום. כל הדבר הזה שאנחנו עושים זו דרך חיים. לא רק זיכרון. משהו שממשיך את מה שאסיף אהב".
קפה אסיף ונקודת אסיף, נקודת ההתחלה של מסלול נחל יגור. בוויז: פינת אסיף. שעות פעילות: חמישי-שישי, 14:00-9:00, שבת 16:00-9:00.
לתרומה להנצחת אסיף לוגר ז"ל, לחצו כאן.
