דיאנה מרגישה שחוותה את סוף העולם, רותם ניצלה בזכות הצעקות של השכנה, וצפריר עדיין מחכה לחזור הביתה. זיכרונות מגל השריפות בחיפה – שנה אחרי יום חמישי הנורא ההוא

מערכת רדיו חיפה פרסום: 18:14 - 23/11/17
צילום: רדיו חיפה

שנה אחרי שהאש כילתה כל מה שעבר בדרכה, בתוך ומסביב לשכונות השלוות של חיפה, התושבים שחוו אז מקרוב את השריפה, הלהבות והאימה משחזרים את היום ההוא, בו הכרמל בער והותיר אחריו מאות משפחות שבתיהם ורכושם נפגעו. חלקם, נותרו עם חיים שלעולם לא ישובו להיות כמו שהיו.

 

אילנה כץ-חנני | אחוזה

"לפני שנה דירתי, שרק נקנתה, נפגעה בשריפה. בעקבות השריפה אני ומשפחתי גרנו חודש בבית מלון, עד ששיקמנו למצב סביר את דירתנו. בבניין שלנו חמש דירות – שתיים ניזוקו באורח קל ושלוש עם נזק משמעותי. הדירה שנלקח לשיקומה קבלן פרטי כבר שוקמה, בשתי הדירות שמשוקמות על ידי מס רכוש, רק לא מזמן החלו העבודות".

 

דיאנה לב | אחוזה

"לפני שנה גרתי בחיפה, ברחוב איינשטיין. לפני שנה הבית שלי נשרף – כשאני עדיין הייתי בתוכו. אני לא צריכה לדמיין יותר את סוף העולם – חוויתי אותו. מצד שני, זכיתי לקבל התחלות חדשות, תובנות חדשות והרבה אושר פנימי. השריפה מזכירה לי כמה צריך להעריך את החיים ולהגיד תודה על כל מה שיש לנו. שום דבר לא מובן מאליו".

 

נטליה סירמן | רוממה

"גרתי בזלמן שז"ר, ברוממה. בזמן השריפה המשטרה פינתה את כולם מהבתים. אני הייתי בעבודה והייתי צריכה לצאת מהר לקחת את הילדה שלי מבית ספר רוממה, שגם נפגע. החוויה היתה מאוד קשה כשהודיעו לי שהבית נפרד, במיוחד לילדים. חלק מהזיכרונות מבעלי ז"ל, נשרפו".

 

צילום: רדיו חיפה

נעמי ואורי פוקס | אחוזה

"ב-23.11 השתוללו השריפות בכל הארץ. בסיבות השעה 13:00 בצוהריים הגיעה השריפה לחצר ביתנו, תוך שהאש אוחזת בצמרות העצים שבגינתנו. משם זינקה האש למרפסת של הקומה העליונה שבביתנו ומשם, דרך דלת העץ, חדרה לקומה כולה ושרפה אותה. לא מזמן סיימנו תהליכים עם מס רכוש, ובקרוב נתחיל לשפץ את הדירה. נקווה שנסיים במהרה".

 

צפריר פרקיס | רוממה

"הבית נשרף לפני שנה, ומאז היינו בבית מלון ובהמשך מצאנו דירה שכורה. עברה שנה והטיפול התקדם, ועכשיו אנחנו מחכים לחזור הביתה בתוך ארבעה-חמישה חודשים. הרבה עזרו לנו, מהקהילה, מבית הספר, המדינה היתה בסדר וגם העירייה ומס רכוש עזרו הרבה מאוד".

 

רותם ביקל | אחוזה

"אני גרה ברחוב גולדמן, מעל מרכז חורב. לפני שנה נשרף לי הבית. באותו בוקר הלכתי לישון בשעה שבע בבוקר. ב-11:00 שמעתי את השכנה צועקת, ירדתי למטה וראיתי את כל הבית בוער מבחוץ. לקח לי 20 דקות להתאפס על עצמי, בזמן שהכבאים דופקים על הדלת ולא שומעים את הצעקות שלי. פשוט רצתי למעלה והכבאים והמשטרה הסתכלו בשוק, למה אני האחרונה ברחוב. אם השכנה לא היתה צועקת, אני לא יודעת איך זה היה מסתיים".

 

צילום: רדיו חיפה