על רקע פסטיבל חיפה הרביעי להיסטוריה קווירית, אורי שוסטר, אחד ממשתתפי הפסטיבל, מעניק הסתכלות מעמיקה על השיח סביב משכב זכר במקורות היהודיים: "מה שרואים היום זו התבטאות קיצונית שלא תמיד מתחשבת במקורות הלכתיים"
"ואת-זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא" (ויקרא י'"א כ"ב) ביחד עם הפסוק "ואיש אשר ישכב את-זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם" (ויקרא כ' י"ג), מהווים את הבסיס, את התוקף האלוהי, את הסלידה הרבנית כנגד יחסי מין בין גברים. ומילים אלה, שנכתבו לפני 3000 שנה, עדיין מהלכים אימה על צעירים בעת התמודדותם ביציאה מהארון ורלוונטיים לשיח גם בימינו.
"הפסוק הזה מקבל משנה תוקף. אני מכיר אישית נערים ואנשים מבוגרים שנמצאים בפחד מול המילים האלה", מסביר אורי שוסטר, שחקר את השיח על משכב זכר בשו"תים (שאלות ותשובות) רבניים לאורך ההיסטוריה. "אני לא בא להקליש (כך במקור, ע"מ) את האיסור ולהגיד שמשכב זכר זה בסדר אבל זה שבן אדם מבועת מהמיניות שלו זה גם דבר לא בריא וגם לא נראה לי שלזה היהדות התכוונה".
שוסטר מציג שאלות שקיבלו רבנים בקהילות היהודיות לאורך ההיסטוריה, החל מתקופת המשנה דרך האמוראים ועד לקיבוע המנהג בתקופת הגאונים במאה השביעית. השו"ת המוקדם שנמצא בשנים 1155-1215 והוא מציג – האיש שמבצע משכב זכר כאיש שעדותו אינה כשירה למשפט כלומר כעניין טכני בלבד.
"פלוני רבעני לאנסי הוא ואחר מצטרפין להרגו לרצוני רשע הוא והתורה אמרה אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס", כתוב בשו"ת, "כלומר, אם אדם מעיד שאדם מסוים כפה עליו לקיים עמו משכב זכר בו הראשון ביצע חדירה לשני, די בעתודות ובעדות אדם אחר כדי להרוג את האנס, אך אם העד קובע שהמשכב התבצע לפי רצונו הוא נחשב לרשע ולכן אינו יכול להעיד", מסביר שוסטר ומציג שו"תים נוספים מהמאה השביעית שעוסקים בכשירות העד.
"ניתן ללמוד מהעיון בזה על היחס למשכב זכר. הוא אכן מראה שמשכב זכר נתפס כשקול לחטאים אחרים אך מעל הכל, הוא גורם לנו לשאול מי יכול להעיד או לקחת חלק לגיטימי בשיח על משכב זכר".
נקודת המפנה מעניין טכני לעניין מוסרי מגיע בסוף המאה ה-19. "קשה בדיוק לשים את הגבול", הוא מסביר, "אבל בערך בזמן הזה רבי יוסף חיים מבגדאד, שעד היום נחשב לאחד הרבנים הכי גדולים, מפרסם 6 שו"תים שונים ונותן פירוש קבלי שלם שמתייחס למעשה המיני כמטאפורה למערכת אלוהית וחברתית כללית יותר. רואים אצלו חשש גדול לפגיעה ביחס בין העולם הזה לעולמות אחרים, ביחס בין היסוד הזכרי לנקבי, בסדר החברתי.
"בתשובות שלו הוא גם נותן עצות לתיקון נפשי, הוא לא תופס את הבן שעושה משכב זכר כמהות אבל כן מתייחס לחטא שאפשר לתקן אותו על ידי מעשים כמו לימוד תורה".
הדמיון לטיפולי ההמרה של היום מתבקש אך שוסטר מגונן על היהדות: "זה משהו שהיהדות לא הכירה בעבר, זה יבוא נוצרי שהתחיל מהשיח הרפואי החילוני ועבר לנצרות אוונגליסטית והיהדות אימצה את זה, זה לא אותנטי ליהדות. היו רבנים שיצאו נגד זה".
"ממציאים טיפולי המטרה בטענה שזו רוח היהדות"
ומהיהדות של אז לזו של היום, זו שנציגיה בממשלה דוגמת שר האוצר התגאה בעבר בהיותו הומופוב או השר לביטחון לאומי שנכח במצעד הבהמות כהתרסה למצעד הגאווה. "אני חושב שדווקא להלכה יש כח ממתן", מפתיע שוסטר, "אבל מה שאנחנו רואים היום זו התבטאות קיצונית של משיחיות שלא תמיד מתחשבת במקורות הלכתיים וביכולת שלהם להציג משהו מתון יותר.
"זה נראה כאילו הם ממציאים דברים כמו טיפולי המרה בטענה שזו רוח היהדות האמיתית, ובגלל זה חשוב לי להציג שלאורך הדורות היו יחסים שונים לעניין וזה לא מובן מאליו היחס שאומר שיהדות היא הומופוביה. מה שקורה היום מסוכן, ממשלה קיצונית שמנסה להשתמש ביהדות כדי להצדיק הרבה דברים שאין להם הצדקה, ולכן חשוב להציג זהות יהודית שיכולה לחיות בשלום גם עם דברים שהממשלה מנסה לשלול כרגע".
על רקע הדברים האלה, פסטיבל חיפה הרביעי להיסטוריה קווירית שנפתח אתמול (חמישי) וירוץ לאורך שלושה סופי שבוע עד לסוף החודש, ממחיש את חשיבותו. "תמיד חשוב ללמוד על ההיסטוריה, במיוחד בתקופות שיש הרבה דברים שמרגישים לנו מובנים מאליהם אבל היום הם מוטלים בספק", מסבירה מאיה יאירי, ממארגנות הפסטיבל, "בטח בתור קהילה שהיא זו שמגדירה את עצמה כקהילה, זו היסטוריה שצריך ללקט ולאסוף אותה".
לתוכניית הפסטיבל: https://tinyurl.com/3uf53wx9
כתבות נוספות
