יזמית ממרכז הארץ הציבה לעצמה מטרה – להחיות מחדש את השכונה היהודית הראשונה בחיפה. את האזור הנטוש היא מתכננת להפוך למוקד בילוי כבר בעוד שנה: "ארד אל-יהוד תקום לתחייה"
במקום להשקיע כסף בשיפוץ ביתה, החליטה אסנת ברק, יזמת ממרכז הארץ, לבדוק אופציות נוספות להשקעה. "אמרתי לעצמי, בואי נראה מה יש בחיפה. פתאום ראיתי תמונה של בית בודד, נטוש, לא האמנתי שאני רואה דבר כזה ואף אחד לא קונה אותו", היא משחזרת.
"קבעתי עם המתווך, שהיה בטוח שאני עוד אחת מהתל אביבים שלא בהכרח יגיעו לפגישה, והוא לקח אותי לאזור שבו נדהמתי לראות עוד בתים כאלה, מהממים ביופיים, פשוט עומדים".
ברק מצטרפת לגל משקיעים ויזמים מהמרכז שמגלים את היופי, רואים את המחיר, מבינים את הייחודיות של בתי האבן ההיסטוריים, ובשונה מחיפאים – לא מהססים לפתוח את הארנק ולהשקיע. "אמרתי למתווך: 'אני מעדיפה לקנות את שני הבניינים האחוריים'.
"ככל ששאלתי, למדתי, חקרתי, הבנתי שמדובר על השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות חיפה (ארד אל-יהוד – אזור העיר התחתית של היום, ע"מ), וחשבתי לעצמי 'אני אנסה להחזיר את השכונה למה היא שהייתה בעבר'".
ובעבר, השכונה שהוקמה בשנת 1891 הייתה בית ל-25 משפחות שרצו לבסס קהילה יהודית מחוץ לחומות שבנה השליט הבדואי ד'אהר אל עומר. "לפעמים, אנחנו לא מכבדים מספיק את ההיסטוריה שלנו", היא אומרת, "שכונה כמו ארד אל-יהוד, ש-80% ממנה נהרסה על ידי דחפורים, היא בדיוק זו שמספרת את תחילת ההתיישבות היהודית בארץ, את האומץ, זו זכות הקיום שלנו פה".
מה החזון שלך לשכונה?
"אני רוצה לספר את הסיפור של השכונה, איך ישב ועד השכונה וגבה כספים, איך חיה הקהילה, כיצד התגלגל בית הכנסת. כמו שיש בדטרויט (עיר במדינת מישיגן ארה"ב, ע"מ) מוזיאון שמספר איך נוצר האוטו הראשון, ככה אני רוצה. למה אנחנו לא יכולים לספר את הסיפור היהודי בחיפה?"
"הבניין הראשון יהיה מוכן בעוד שנה היום"
הסיפור היהודי בחיפה מתלבש על בתי אבן נטושים, מתפוררים בחלקם, הדרושים לא רק לנרטיב אלא גם לאספקת כסף לשיפוץ. "אני במשא ומתן עם חברות איר בי אנד בי", היא מגלה, "השגתי את האישורים מהעירייה, הכנתי תיקי תיעוד, אני בעבודה מול מחלקת השימור, ואני מקווה ששנה מהיום נוכל לראות את הבניין הראשון המחודש בשכונה ארד אל-יהוד".
"חיכוך? המוסלמים חיו עם היהודים עוד לפני קום המדינה, הם רוצים שיגיעו אנשים"
בדמיון, ברק רואה מדרחוב עם עגלות אוכל יהודי ותיירים מכל העולם. במציאות, האזור שנמצא סמוך לשכונת חליסה מוקף בחלקו במשפחות מוסלמיות. "חס וחלילה, חס וחלילה", היא מתרעמת כאשר אני מציג אופציה לאפשרות חיכוך עתידית "ואני אגיד לך למה: הם חיו עם היהודים עוד לפני קום המדינה. הנכדות של השכנה ממול לומדות בבית ספר יהודי. אני עולה אצלם לשתות קפה, הם מביאים לי תמונות מפעם, הם בחברות עם הכולל הסמוך, כשיש טילים הם הולכים למקלט ביחד עם יהודים, להיפך – הם רוצים שיגיעו אנשים לאזור".
ברק חמושה בנחישות, תחושת שליחות וקשרים, ולא מתכוונת להרפות את ידיה. "מבחינתי זו הציונות החדשה", היא אומרת ומוסיפה: "הבאתי לפה כבר 50 אנשים – שפים, מלונאים, מדריכי סיורים, בסוף מישהו יידלק, בסוף זה יקרה – ארד אל-יהוד תקום לתחייה".
