התושבים הערבים שמבקשים להצטרף לכיתות הכוננות: "רצינו לשמש דוגמא"

תאמינו או לא, לא רק יהודים רוצים להתנדב בכיתת כוננות אלא גם ערבים. מפתיע? קצת, אבל כנראה שבעיר חיפה הדו קיום חזק יותר מהכל. יחד עם זאת, נכון להיום זה עדיין לא יצא לפועל אבל הם לא מאבדים תקווה. עו"ד חמודי מסרי, יוזם הרעיון: "רצינו לשמש דוגמא".

"מדובר באנשים ללא עבר פלילי שרוצים לתרום את חלקם"

מאז פרוץ המלחמה אנחנו שומעים על פעילים רבים בשכונות השונות בחיפה שלוקחים חלק בהתנדבות במשמר השכונה או כיתת הכוננות, מסיירים ברחובות, ומפנים מזמנם החופשי כדי לסייע ולשמור על ביטחון התושבים. רדיו חיפה גם התלווה לכמה מהם במהלך הסיורים.

עד היום הכרנו רק יהודים שעושים זאת אבל מתברר שיש גם תושבים בשכונות הערביות שמעוניינים לקחת חלק בפעילות. מי שיזם את הרעיון ומנסה לגרום לו לקרום עור וגידים הוא עו"ד חמודי מסרי, יו"ר ועד ואדי ניסנאס, שמבקש להתנדב בעצמו.

"בעקבות הקריאה של העירייה בתחילת המלחמה לגייס מתנדבים פנינו וניסינו להיות חלק מכיתות כוננות", הוא מספר. "התארגנו מספר אנשים שיש להם רישיונות נשק אבל נאמר לנו במפורש על ידי המשטרה שלא ניתן לשלב אותנו בכיתת כוננות, מבקשים יוצאי צבא. מדובר באנשים בלי עבר פלילי שרוצים לתרום את חלקם ואין בכוונתם להיות עם נשק במשמר עצמו".

"הפעילים תמיד סייעו, גם בחגים"

מסרי מעיד כי ישנם עשרות צעירים שרוצים לקחת חלק בשמירה על הסדר והביטחון בעיר, שהגיעו לראיון לקראת הקמת כיתת הכוננות בקריית אליעזר, עברו את ההליך הנדרש ועד היום לא קיבלו תשובה. "כל שבוע אנחנו פונים לאחראי כדי שיספק לנו תשובות אבל זה לא קורה".

הרצון הטוב לא מספיק לצעירים מהמוצא הערבי. מסרי מציין כי בכל מקרה הם נרתמים ומתנדבים לסייע, בין אם זה באירועים חברתיים או חגים כמו רמדאן, ובין אם זה בתקופות חירום כמו בקורונה – בה הם סייעו לרשויות ולעסקים בהתנדבות. "הפעילים של הוועד תמיד סייעו בכל המובנים עכשיו הם לא מתופעלים וחבל".

בגלל שאתם ערבים?

"לא נותנים לנו סיבה. שלחנו רשימות ואומרים לנו שזה עדיין בבדיקה. אני לא רוצה להיכנס לזה ולהגיד גזענות. מה שבטוח, תושבי חיפה, גם הערבים, ערים לרגישות, מחזקים את החיים המשותפים ומוכנים לתרום את חלקם כדי לשמש דוגמא בכל ארץ ישראל. הערבים ויהודים חיים ביחד וגורלם הוא אחד".

אבל זה בכל זאת משהו חדש, שלא קיים. אולי חוששים לתת לכם לשמור על השכונות.

"אני לא יודע למה לא מתפעלים את הפעילים שהבאנו. רצינו לשמש דוגמא, רצינו להראות שערבים יכולים לשמור על השכונה. יש להם חלק בחברה. רשמתי גם את עצמי ואת הבן שלי, היינו מוכנים לעזור 24/7 בכל מובן המילה, לכל מי שזקוק לעזרה, וזה בכלל לא משנה אם הוא ערבי או יהודי. אנחנו רוצים להראות שחיפה היא אחרת".

וחיפה היא באמת אחרת, הדו קיום שלה מהווה דוגמא גם לערים אחרות בארץ ובעולם. אולי את התפיסה של לתת לערבים לשמור על הבית עוד ניתן קצת לשנות, ואולי מפה תצא הדוגמא שזה אפשרי. הכוונות שלהם טובות כי בסוף, חיפה היא גם הבית שלהם.

בינתיים, ואדי ניסנאס – השכונה הבולטת של הערבים בחיפה, המקום שמהווה מוקד עלייה לרגל לכל התיירים, נפגע קשות מהמלחמה ורק עכשיו מתחיל קצת להתאושש.

"אנשים חוזרים לשגרה ורואים במלחמה חלק משגרת חיים, בתקווה שנחזור לחיים הנורמליים", הוא אומר לסיכום. "הוואדי נפגע מאוד קשה. עסקים היו סגורים ומרוסקים, חלק פתחו אבל לא היו אנשים, הם לא יצאו מהבית והיו מבוהלים. עכשיו מתחיל להתאושש".

ממשטרת ישראל טרם נמסרה תגובה.