המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת סייע בשנה האחרונה לאלפי פניות. ראש האגף האזרחי במטה, ד"ר נאוה כהן, מספרת על ההשפעות של המלחמה והבינה המלאכותית על הפגיעות ברשת, ואיך ניתן לסייע במקרי חרם או אובדנות
לרגל פתיחת החודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת שמצוין בחודש פברואר, מוקד 105 – המטה הלאומי להגנה על ילדים ונוער ברשת של המשרד לביטחון לאומי – פרסם לראשונה את נתוני המוקד לשנת 2023, והנתונים יכולים להבהיל.
על פי הנתונים, למעלה מ-50 אלף אירועים נפתחו וטופלו במוקד מיום הקמתו לפני כשש שנים ועד לסוף שנת 2023, כ-8,100 אירועים מתוכם טופלו רק בשנה שעברה. מרבית הנפגעים היו בנות בגילאי 14-12. הפגיעות העיקריות ברשת היו אירועים של עבירות מין (33%), בריונות וביוש – שיימינג (17%) וחשש לחיי אדם (16%). בנוגע לעבירות מין – 42% מהנפגעים הם ילדים ונערים, 72% מהם חוו סחיטה מינית.
אם רציתם לדעת מהן הזירות העיקריות שהיוו את הפלטפורמה לפגיעות, אז במקום הראשון והמפוקפק נמצאת אינסטגרם עם 32%, במקום השני ווטסאפ עם 21% ופורום סטיפס עם 11%.
"לא משאירים אף ילד לבד"
פרויקט 'אבירי הרשת' שמפעיל המטה הלאומי מורכב נכון להיום מ-27 מתנדבים ומתנדבות, שנותנים מענה לכל הפוסטים שעולים ברשת ומפנים את הציבור לעמותות וארגוני סיוע. "אנחנו נותנים מענה גם לחברה החרדית והקהילה הלהט"בית", מסבירה ד"ר נאוה כהן אביגדור, ראשת האגף האזרחי במטה הלאומי. "הם (המתנדבים, ב"ג) גולשים ברשת, מנטרים באמצעות מערכת טכנולוגית מיוחדת, ונותנים מענה לאותו ילד שאמר שנמאס לו מהחיים. אף פעם לא משאירים אותו לבד וכל אירוע מופנה להמשך טיפול בהתאם".
חוק הסרטונים קובע כי הפצה של תמונה או סרטון בעלי אופי מיני ללא הסכמת המצולם היא עבירה פלילית שדינה עד חמש שנות מאסר. כלומר, אם ילד מקבל תמונה ומעביר אותה הלאה, גם אם לא צילם בעצמו, זו עדיין עבירה פלילית.
עלייה בפגיעות המיניות בזום
ד"ר כהן אביגדור מתייחסת בראיון לנתונים המדאיגים. את הסיבה שאינסטגרם ו-ווטסאפ מככבות כרשתות עם הכי הרבה פגיעות היא מסבירה בכך ש"זה לא בגלל שהן יותר מסוכנות אלא בגלל שיש שם יותר תעבורת רשת, ואיפה שיש יותר גולשים, יותר ילדים ובני נוער ואנשים בכלל, יש מן הסתם יותר פגיעות".
באופן דומה היא מסבירה את העלייה בכמות הפגיעות באמצעות הזום: "גם בתקופת הקורונה וגם עכשיו בתקופת המלחמה עלה שוב השימוש בזום, וככל שעולה השימוש בזום אנחנו רואים שגם עולה מספר הפגיעות באפליקציה.
"צריך להבין שאם נכנסים לזירות שמאפשרות אנונימיות אז סביר להניח שזה אזורים שאפשר להיפגע בהם יותר לכן זה לא משנה איזו אפליקציה", מסביר ד"ר כהן אביגדור. "האפליקציות מתחלפות והטכנולוגיה משתכללת ומשתנה באופן תדיר, לכן צריך להעביר לילדים ולהורים כללים ברורים לגלישה בטוחה. אנחנו מנחים איך לשמור על הפרטיות, לא להעביר פרטים אישיים, לא לדבר עם מי שלא מכירים מהמרחב הפיזי. לא להיענות לאירועים של סחיטה מינית".
נחזור למוקד 105. הוא פתוח 24/7 לפניות מכלל הציבור בנוגע לפגיעות בילדים ובנוער ברשת, בכל טווח הפגיעות, במקרה שמדובר באירועים כמו בריונות וחרם שאינם עוברים את הרף הפלילי אך יכולים להיות מאוד חמורים ולהשפיע על הילדים הנפגעים ועל משפחתם.
בנוסף, במוקד הם מטפלים באירועים שנוגעים לחשש לחיי אדם, חשש לאובדנות. כך למשל אם נער או נערה מעלים גם באופן אנונימי פוסט ובו קריאת מצוקה – שהם רוצים לשים קץ לחייהם – המוקד יודע לנטר אותו. "אנחנו יודעים לזהות אירועים מהסוג הזה ולטפל בהם. ואם יש אירועים פליליים אנחנו נותנים מעטפת אזרחית – כל הפגיעות על רקע מיני, עבירות של גניבות זהות וכל עבירה שעוברת את הרף הפלילי".
איך המוקד עובד?
"המטה הלאומי הוא בהובלת המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל להב 433. השר איתמר בן גביר נותן למקום הזה הרבה והוא מבין את החשיבות של הגנה על ילדים ברשת. אנחנו גוף ייחודי בעולם שמשלב עבודה משותפת של חמישה משרדי ממשלה – החינוך, הבריאות, הרווחה ומשרד המשפטים באמצעות יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה וכמובן משטרת ישראל. אז יש כאן מעטפת של חמישה משרדי ממשלה והמשטרה שיושבים יחד ונותנים מענה לכל טווח הפגיעות לקטינים במרחב המקוון".
בקו הראשון של המוקד יש חוקרי וחוקרות רשת המומחים לנושא של פגיעה והגנה על ילדים ברשת. הם מקבלים את הפניה הראשונה שמגיעה באמצעות הטלפון או באמצעות טפסים אונליין שנמצאים באתר של המוקד. לאחר הפנייה, הם נותנים את הסיוע הראשוני ככל הנדרש. זו יכולה להיות אמא שגילתה פתאום בטלפון של הבת שלה שהילדה עוברת פגיעה מינית או שיש קשר לא ראוי עם מתחזים.
"השיחות שאנחנו מקבלים הם מאנשים שמגיעים אלינו במצב לא פשוט", מציינת ד"ר כהן אביגדור. "ככל שהאירוע עובר את הרף הפלילי – מתחיל טיפול במובן אכיפה והפלילי. אם האירוע הוא חשש לחיי אדם – קודם מזהים איפה נמצא הנפגע או הנפגעת, יש ללהב 433 את היכולת לעשות את זה".
בתוך המוקד נמצאות גם נציגות מומחיות של משרד החינוך מהשירות הפסיכולוגי, עו"סיות ממשרד הרווחה, נציגים ממשרד הבריאות וכן נציגים ממשרד המשפטים. כל אירוע מקבל מעטפת ומופנה לטיפול המתאים. "אני גאה להגיד שאף אירוע שנגע לחשש לחיי אדם שהגיע למוקד 105 לא הסתיים באובדן חיים. הצלנו אלפי ילדים שהצלחנו להגיע אליהם בזמן".
איך זה מתבצע בשטח?
"אנחנו מגיעים אל הילדים. אם זו שעת בית ספר והם נמצאים שם אנחנו נדע לשלוח את האנשים המתאימים להגיע אל הילד או הילדה או להפעיל גורם מקצועי שיגיע אליהם. לא פעם אנחנו דופקים בדלת וההורים בכלל לא יודעים מה קורה עם הילד שלהם שנמצא בחדר בבית. הדלת סגורה והכל בסדר לכאורה, שקט, אין שום דבר, והם לא מבינים מה פתאום מגיעים אליהם. ואז מסבירים להם שהילד שלהם העלה פוסט בו הוא משתף שהוא רוצה לשים קץ לחייו".
במקרה שמדובר בפוסט אנונימי – יחידת להב 433 של המשטרה מאתרת באמצעים שונים את מיקום הילד או הילדה. "ההנחיה שלנו להורים ולילדים היא קודם כל לדווח לאפליקציה, לתעד את הפגיעה כדי להעביר ל-105 אבל גם מיידית לדווח לאפליקציה, כי בסופו של דבר ההסרה של הדברים נעשית על ידי האפליקציות בין אם הם רוצים את זה או כי קיבלו צווים".
סחיטה מינית ברשת נעשית בעיקר על ידי קטינים
אחת מהתופעות המטרידות שנפוצות ברשת הסחיטה המינית. מדובר בקשר שנוצר בין ילד, ילדה, נער או נערה לגורם שיכול להתחזות לחבר או לאדם שרוצה בטובתם. שיח אחד על אחד מוביל לבקשות שונות, כמו להעלות תמונה חושפנית או סרטון בעירום. בשלב הזה מתחילה הסחיטה: אותו גורם מאיים על הקרבן שיפיץ את התמונה או הסרטון ברשת, ולעיתים גם דורש חומר מיני נוסף שאותו מעביר אחר כך לאתרים שונים.
"כ-70% מכלל הפגיעות בקטינים ברשת נעשות על ידי קטינים בעצמם", מציינת ד"ר כהן את הנתונים המטרידים. "בטווח גילאי 17-13 יש הרבה אירועי פגיעה, זה יכול להיות בריונות, שיימינג וגם פגיעות מיניות. צריך לנפץ את הסטיגמה שכשאומרים פגיעות מיניות מדמיינים איזה פדופיל, עבריינים וסוטי מין, הם קיימים והם פוגעים, וכשהם עושים זאת הם פוגעים בהרבה מאוד קטינים אבל יש עדיין הרבה פגיעות מיניות בקטינים שנעשות על ידי קטינים אחרים".
הנתונים מראים כי הפגיעה המינית יכולה להתחיל כבר בגיל 6 עד 8, כאשר ילדות וילדים נאנסים להעביר תמונות חושפניות.
איך מתמודדים עם תופעה של סחיטה?
"אנחנו אומרים בשום אופן לא להיענות לפניות כי לפעמים הדרישה היא כספית: 'תשלם לנו 1,500 שקל ונמחק את הסרטונים'. אז לא! אחרי שמשלמים באה דרישה יותר גבוהה ולכן האמירה היא חד משמעית לא להיענות לשום דרישה כזאת, לתעד, לחסום ולדווח גם למוקד וגם לאפליקציה".
אולי אין מספיק הרתעה ולכן יש הרבה עבירות?
"יש עלייה משמעותית במודעות. דברים שהיום אנחנו מדברים עליהם, בעבר פחות הבינו ופחות הכירו. חודש המודעות הוא חודש שבו אנחנו מקיימים בתוך מערכת החינוך כ-1,300 הרצאות, ועושים הרבה פעילויות לציבור ולהורים, בשיתופי פעולה עם משרדים אחרים. אנחנו עושים המון פעילות לכל הגורמים שחשוב שיהיו מסונכרנים.
"הילדים נמצאים יותר במרחב המוגן ולכן האירועים עולים. הילדים גם מאוד מתוחכמים ברשת אבל צריך לזכור שעם כל התחכום הטכנולוגי הם עדיין ילדים, אז גם אם ההורים מרגישים שהם לא מבינים כלום באפליקציה, יש להם את הבשלות להגן עליהם, הימנעות מסיטואציות פוגעניות ועוד".
לדבריה של ד"ר כהן אביגדור, חשוב שההורים יהיו מעורבים, יכירו את הרשתות החברתיות שבהן גולשים ילדיהם כך שיוכלו להגן עליהם: "ההורים תמיד מגנים על הילדים במרחב הציבורי אבל אנחנו מאוד מזניחים את המרחב הפיזי. אנחנו אומרים – לא, תשבו עם הילדים ותכירו את האפליקציה. זה לא קשה, להוריד את האפליקציה ולהבין איפה הילדים שלהם נמצאים. המסר של ההורה צריך להיות ברור שאנחנו בשבילכם בכל אירוע.
"יש הרבה שלא מדווחים שנפגעו כי הם מפחדים שאולי הם לא בסדר או שאולי יכעסו וייקחו להם את הטלפון. האמירה של ההורה צריכה להיות שהוא שם לא משנה מה. הקורבן הוא אף פעם לא אשם ולכן הילד צריך לדעת שההורה לצידו בכל מצב".
השפעות המלחמה והבינה מלאכותית על הרשת
אתם רואים שינוי בפניות מאז ה-7.10?
"אנחנו רואים הרבה מאוד מצוקה סביב הנושא הבטחוני. פתחנו אזור תוכן מיוחד באתר למלחמת חרבות ברזל, שם אנחנו נותנים טיפים. הבעיות שעלו זה חשיפה לתכנים קשים. כל הסרטונים, כולל הסרט של דובר צה"ל שהיה חשש שהוא ברשת, יש את כל הנושא של מצוקות וחרדות, וראינו גם פגיעות על בסיס רקע לאומני, נגיד בפלטפורמה של משחקי רשת בה הלבישו את האווטארים (דמויות וירטואליות, ב"ג) כפעילי חמאס".
ובזירת הרשת מתמודדים לאחרונה עם אתגר חדש – הבינה המלאכותית (AI), שמביאה איתה סכנות חדשות עבור הילדים ובני הנוער. "ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, והיא כל הזמן מתפתחת, יש יותר אפשרויות חדשות של יצירת תוכן פוגעני ופגיעה", אומר ד"ר כהן. "אז אם באמצעות AI או באמצעות פוטושופ ותכנות אחרות אתה יכול לקחת פנים של ילדה מהשכבה ולהלביש עליה תמונות עירום שהשגת ברשת ולהפיץ את זה – צריך להבין שזה אירוע פלילי, פגיעה מינית לכל דבר ועניין. זו טכנולוגיה שמאפשרת לך לעשות משהו שלא יכולת לעשות קודם".
