"יש אנשים שבורחים לאוכל, אחרים עובדים בגינה ויש אנשים שקונים תקליט להירגע"

לרונן בנימין, אוטוטו 50, הייתה קריירה יציבה ובטוחה כמנהל סחר בחברת שטראוס, אבל האהבה האמיתית שלו מאז ומתמיד הייתה מוזיקה.

״כנער הייתי הולך לחנות התקליטים כאל מקדש, זה היה המקום האהוב עליי״, הוא אומר, אז במקביל לעבודה בשטראוס הוא מכר תקליטים בירידים שונים, כדי שיהיה משהו לנשמה. עם הזמן הוא הבין שהוא חוזר מהירידים האלה עם יותר אנרגיה מהדיי ג׳וב שלו, ובינואר 2020 הוא מחליט לעזוב את שטראוס והודיע לכולם שהוא פותח חנות. ״אבל אז פרצה הקורונה וזה לא היה זמן לפתוח חנות, אז פתחתי את שבלול, חנות אינטרנטית לתקליטים, שעבדה לא רע בכלל״, הוא אומר. מפה רק נשאר לקחת את העסק קדימה ולפתוח מקום.  

ואז זה קרה, שלושה ימים לפני שהתחילה המלחמה הוא התחיל לשפץ חנות בקריית ים ואז הכל נעצר. משום מה, גם המכירות בחנות האונליין נעצרו.  

ובכל זאת פתחת. לא פחדת לפתוח עסק בתקופה כזו, ועוד חנות תקליטים שזה לגמרי מותרות?

״הכל נעצר והתחילו מחשבות ותהיות מצד הסובבים אותי. אני הייתי נחוש בדרכי, והפתיחה של שבלול תקליטים נדחתה לדצמבר האחרון. תראי, אני זיהיתי כאשר התקליטים חזרו לאופנה כבר בשנת 2016 ואז התחלתי לאסוף מחדש תקליטים. לא פחדתי, הייתי נחוש בדרכי״.

אשתך לא פחדה? 

״אווה אשתי תמכה ודחפה אותי, היא עודדה אותי לעזוב את שטראוס. מיציתי את שטראוס, יכולתי לעבור לחברות אחרות עם הרזומה שלי, אבל הגעתי לסוג של מיצוי והגעתי לעבודה בלי חשק. דיברנו על זה שאלך להיות עצמאי בתחום של התקליטים, אך לא היה לי את האומץ. התבחבשתי עם עצמי איזה שנתיים, והיא כל הזמן דחפה אותי לעזוב ואמרה לי ללכת לדבר עם ההנהלה. יום אחד חזרתי הביתה ואמרתי לה שדיברתי איתם. היא קפצה עליי משמחה ואמרה ׳כל הכבוד אתה צריך לצאת לדרך חדשה׳. היא דחפה, אנשים מסביב אמרו לי שאני משוגע, שלא עוזבים משכורת בטוחה בשביל הלא נודע. אבל החלטתי שאנסה ומקסימום אם לא אצליח אחזור להיות שכיר. אבל הנה זה עובד״.

למה בקריית ים?  

״אני גר בקריית חיים וזה מאוד קרוב לבית. חיפשתי בהתחלה מקומות אחרים עם טראפיק יותר גדול אבל מחירי השכירות מטורפים. אתה עולה לכרמל, כל חנות זה בסביבות עשרת אלפים שקלים. גם בשדרות אח"י אילת וגושן והמחירים מאוד גבוהים, אז אמרתי לעצמי שבקריות אני לא הולך למכור קוקה קולה. אני מוכר תקליטים, זה נישתי. מי שירצה לרכוש תקליטים זה לא משנה לו אם הוא נוסע לקריית חיים או לקריית ים. יום אחד הספר שלי סיפר לי על החנות והנה אני פה. אני מופתע בעשרות מונים למה שציפיתי״.

איך באמת עסקי התקליטים באזור 04? 

״במדינת תל אביב לא חסרות חנויות תקליטים, אפשר לבלות יום שלם בסיור בין החנויות ויש כמה מאוד גדולות. אבל את יודעת איך זה, גם כשהיינו ילדים הטרנדים באופנה הגיעו לחיפה, לקריות והסביבה הרבה אחרי תל אביב. אבל גם פה זה כבר תופס תאוצה והיום גם אנשים שלא תכננו, נכנסים וקונים גם פטיפון, אני מוכר גם פטיפונים. אני פה כבר ארבעה חודשים ובכל חודש אני מופתע יותר ויותר מההיענות. הייתי בטוח בעצמי, ובכל זאת אני מופתע לטובה״.

צריך להיות מאוד בטוח בעצמך כדי לפתוח חנות כזאת באזור לא מרכזי.

״אני מאוד בטוח בעצמי, יש לי שילוב שאין להרבה אנשים בתחום. זה לא מספיק לדעת מוזיקה ולהכיר את האמנים והאלבומים, זה ידע שאתה צריך לצבור במשך שנים רבות, אולי אפילו כל החיים. מאוד קשה להתקיל אותי בתחום המוזיקה ובנוסף יש לי את הקטע של המכירות, זה צריך להיות שילוב של השניים ואני צברתי את הניסיון בשניהם. אני יודע מה זה תקציב, מה זה לקנות סחורה ולמכור סחורה, צברתי את הידע וסמכתי על עצמי. אני גם יודע להתאים לאדם שנכנס את הפטיפון הנכון או התקליט הנכון".

"לפעמים אני צובט את עצמי לוודא שזה אכן נכון"

החלוקה על פי בנימין מאוד ברורה. "יש אנשים שאוהבים לשמוע מוזיקה בספוטיפיי ויש אנשים שמתרגשים להחזיק תקליט, זה מחזיר אותם 30 שנה אחורה", הוא אומר. "להחזיק תקליט שהיה לך כשהיית נער, זה מרגש אנשים. הם מספרים לי איפה קנו, כי פעם תקליט זה היה מאורע. כשהיה יוצא אלבום של הביטלס אנשים רצו לקנות, זה לא כמו היום שאת רואה הכל בטלוויזיה ובנייד. היינו רצים לקנות תקליט וכשאנשים מרגישים את זה ביד הם מאוד מתרגשים״.

זה תחביב יקר לאסוף תקליטים?

״אם אתה רוצה לבנות אוסף גדול ומשמעותי זה יכול להיות תחביב מאוד יקר. יש תקליטי אספנות שמגיעים למאות ואלפי שקלים. למשל התקליט הישראלי הכי יקר זאת הדפסה ראשונה של הצ׳רצ׳לים והוא נמכר ב-12 אלף שקל. תקליט של החלונות הגבוהים הדפסה ראשונה עולה 450 שקלים, זה כבר במחירים היותר נגישים. מאיר אריאל מ-300 עד 600, לאריק איינשטיין יש תקליטים שיכולים לעלות 700-800 שקל. הנושא חי וחברות התקליטים מדפיסות מחדש״.

ועדיין לא כולם מוציאים תקליטים.

״לא כולם, אבל בשנה האחרונה זה הפך לטרנד גם בקרב הצעירים. אודיה הוציאה תקליט, אושר כהן הוציא תקליט, רביד פלוטניק הוציא תקליט. זה של אושר כהן עולה 140 שקלים למשל״.

הוצאה יקרה.

״כן, אני משווה לשתי מנות שווארמה – אם את מכניסה את זכויות היוצרים, את ההדפסה, הייבוא וכל העלויות, זה נשמע לי מחיר סביר. גם פעם כשקנינו דיסקים זה היה יקר. דיסק עלה 70 שקלים ודיסק כפול 99 שקלים. המחירים לא עלו אם מסתכלים על זהבהגזמה. היום מוכרים מעט מאוד דיסקים, אפילו בסטימצקי יש להם אזור לתקליטים״.

בוא נחזור רגע להחלטה לפתוח במלחמה. את מי מעניינים תקליטים כשחיילים נהרגים, אזרחים מתים ויש חטופים בעזה?

״מה-7 באוקטובר, היום הארור הזה, היו שבועיים של אפס מכירות באתר. אני זוכר שישבתי עם אשתי והיא אמרה שצריך לחשוב מה עושים, איך תיכנס משכורת. ממה שהכרתי ועל סמך ניסיון הקורונה, שאמנם לא דומה, אז אנשים השקיעו בבית. במלחמה יש את השוק הראשוני ואחר כך אנשים מחפשים אסקפיזם. יש אנשים שמוצאים נחמה באוכל, יש כאלה שהולכים לעבוד בגינה ויש אנשים שקונים תקליט כדי לשמוע ולהירגע. ואכן אחרי שבועיים חזרו ההזמנות ואחרי שלושה שבועות הכל חזר להיות כפי שהיה. אנשים אומרים שחייבים להמשיך בחיים, שלא נשבר, אז כך גם במוזיקה״.

מה התקליט הכי יקר אצלך ומה הכי נמכר?  

״מכרתי הדפסה שלישית של הצ׳רצ׳ילים ב-700 שקל, ביום הפתיחה של החנות. התקליטים הכי נמכרים בחנות הם עדיין פינק פלויד והכבש השישה עשר״.

יש השפעה של המלחמה על בחירת התקליטים?  

״ אני חושב שיש יותר צריכה של מוזיקה ישראלית. משינה, שלמה ארצי, אבל לא השפעה גדולה מדי״.

מה אתה ממליץ לאספן המתחיל? 

״תלוי לאיזה גיל. לצעירים אני מציע לקנות פטיפון טוב, זה מאוד חשוב ולקנות כל פעם תקליט אחד ולהנות ממנו. לאנשים היותר מבוגרים אני כבר מוכר מערכות יותר רציניות שעולות אלפי שקלים, כדי להחזיר עטרה ליושנה, למה שהיה להם פעם – פטיפון ומגבר ורמקולים. לכל אחד אני מתאים את המוצר הנכון כדי שיהנה ממנו״.

אתה מוכר גם פופ?  

״ברור שיותר להקות רוק – פינק פלויד, נירוונה, מטאליקה, אבל יש גם פופ כמו פט שופ בויז, א-הא ומודרן טוקינג וכמובן טיילור סוויפט, אריאנה גרנדה, דואה ליפה, בילי אייליש. מה שמוכר מעולה זה גם היפ הופ, אני חייב להחזיק מגוון רחב בחנות תקליטים. אנשים נכנסים לפה והלסת שלהם נשמטת בגלל עיצוב החנות, אחר כך כשהם מוצאים את התקליט שחיפשו ולא חשבו שימצאו. כשאדם לא מצפה ואתה מוציא לו את זה נוצרת יותר מחוייבות״.

מה החלום הבא, כי הגשמת אחד גדול?

״אני מאמין שאפתח חנות נוספת, גדולה יותר, באזור יותר מרכזי. היא תהיה בנוסף לזו. אבל אין לחץ, טוב לי. לפעמים אני צובט את עצמי לוודא שזה אכן נכון. אני זוכר שבתור ילד, להיכנס לחנות תקליטים היה בשבילי להגיע למקדש. והנה, יש לי חנות תקליטים״.