3,500 שנה החזיק מעמד קנקן אחסון מתקופת הברונזה, עד למפגש עם ילד בן 3 שנתקל בו. זה קרה בשישי האחרון במוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה. מנהלת המוזיאון, ענבל ריבלין: "שבירת מיצג זה דבר מאוד נדיר שקורה לעיתים רחוקות ולא בגלל זה נפסיק להנגיש מוצגים, או שנתנה הגבלות על המבקרים"

עומר מוזר פרסום: 11:46 - 26/08/24
הכד שהתנפץ לרסיסים במוזיאון הכט | צילום: נדב קריטנברג
הכד שהתנפץ לרסיסים במוזיאון הכט | צילום: נדב קריטנברג

שישי האחרון, מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה, המולה. קבוצה גדולה של מבקרים וביניהם ילד בן 3 שהגיע עם הוריו. הוא צועד לאחור, נתקל בקנקן המתוארך מתקופת הברונזה המאוחרת, בין השנים 1500-1130 לפני הספירה, ומנפץ אותו לרסיסים. 

"הייתה היסטריה והמולה גדולה שקשה מאד לעיכול", מספרת ד"ר ענבל ריבלין, מנהלת מוזיאון הכט, "זה היה מאד מפתיע כי אנחנו מאוד מקפידים במוזיאון. חלק מהמיצגים הנדירים נמצאים מאחורי ויטרינות אבל כחלק מהחזון של ד"ר ראובן הכט יש מוצגים שלא נמצאים מאחורי זכוכית והם נגישים לאנשים. שבירת מיצג זה דבר מאוד נדיר שקורה לעיתים רחוקות ולא בגלל זה נפסיק להנגיש, או שנתנה הגבלות על המבקרים". 

ספרי קצת על הקנקן שנשבר. 

"הקנקן הוא קדום לימים של דוד ושלמה המלך ואופייני לאזור כנען. הוא נועד לאחסון והובלת תצרוכת מקומית, בעיקר יין ושמן זית. קנקנים דומים נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות, אולם מרביתם נמצאו כשהם שבורים או שאינם שלמים. הקנקן שבתצוגת מוזיאון הכט נמצא שלם, ויחד עם גודלו הפכו אותו לממצא מרשים, שממוקם בכניסה למוזיאון". 

איך מתייחסים לילד או למשפחה שלו במקרה כזה? 

"זה מאוד ברור, זה לא כמו המקרה שקרה במוזיאון ישראל בשנת 2023 כאשר תייר ניפץ את הפסלים כי לא התאימו להלך הרוח הדתי שלו. במקרה שלנו, ילד קטן מעד בשגגה על הקנקן ובגלל מקרים כאלו יש לנו ביטוח שנדאג להפעיל אותו ונדאג לתקן את הקנקן העתיק". 

הכד השלם (מימין) לפני שנשבר במוזיאון הכט | צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה
הכד השלם (מימין) לפני שנשבר במוזיאון הכט | צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

איך מתקנים קנקן כזה? 

"מכיוון שיש תיעוד מצולם של הקנקן ולאור ההיכרות עם צורת הקנקן, בתוך זמן קצר הכד יחזור למקומו. עבודת שחזור ושימור כלי חרס נקראת רפאות, ומי שכבר נקרא לרפא את הקנקן הוא רועי שפיר מבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות של האוניברסיטה, שהוא משמר המומחה לרפאות. ננצל את ההזדמנות כדי לתעד את עבודת הרפאות וניתן יהיה להציג אותה לקהל הרחב". 

כדי להימנע ממקרים דומים בעתיד, ריבלין מציעה חידוש טכנולוגי. "הרעיון הוא לקחת מיצגים עתיקים ונדירים ולעשות להם אילוסטרציה של הדמיות כך שליד כל מיצג נדיר יהיה מיצג שאפשר לגעת בו. ילדים אוהבים לגעת, לממש, ואנחנו רוצים לדעת לספק את החוויה הזו". 

שלט הסבר. מוזיאון הכט | צילום: נדב קריטנברג
שלט הסבר. מוזיאון הכט | צילום: נדב קריטנברג