נראה שגורלו של אלמוג בן עמי הוכתב מלמעלה. אביו מרקיד, דודו מרקיד וגם בן הדוד מרקיד. במשך חמישה ערבים בשבוע מרקיד בן עמי את תושבי הקריות במעגלים וריקודי שורות וכן, זה נכון מה שאומרים על ריקודי עם וזוגיות, אבל הוא מיד מסייג: "מי שרוצה לבגוד יבגוד בחדר המורים, בשעת רכיבה, בכל מקום אפשר לבגוד. למה לחפש באפליקציה זה בסדר ובריקודי עם לא?"
הוא בן 32, רווק, ומצליח לשמח מדי ערב מאות אנשים בקריות במגוון גילאים עצום. קבלו את אלמוג בן עמי, המרקיד של הקריות. הוא באמת ובתמים המרקיד של הקריות שעושה את זה חמישה ערבים בשבוע. בן של מרקיד, אחיין של מרקיד ובן דוד של מרקיד.
אלמוג בן עמי, ספר על החיידק.
״גדלתי בקריית ים ואני מרקיד מאז שאני זוכר את עצמי. אני רוקד מגיל 4 בערך, אבא שלי היה מרקיד, כזה שהרקיד גם בארץ וגם בארצות הברית. באזור שלנו אבא הרקיד במקומות מיתולוגיים, איציק בן עמי שמו. יש לי גם דוד, ניסים בן עמי, וגם הוא מרקיד. הוא טייל בעולם 30 שנה והרקיד. גם בן דוד שלי מרקיד והוא עובד איתי. אצלנו זה סגנון חיים, זה חלק מאיתנו. משפחה כזאת. תראי, בכל יום אני מרקיד מאות אנשים, חמישה ימים בשבוע בקרית ים בימי רביעי ובמוצקין בחמישי, הרקדה של 5-4 שעות של אנשים רוקדים בכל הכוח. פעם היו נוסעים לרקוד בקיבוצים ובטבעון, היום כולם באים לפה, לקריות״.
אנשים אומרים שריקודי עם זה פסיכולוג ב-38 שקל
אחרי הצבא הוא נסע לארצות הברית לנסות את מזלו כמו כולם, אבל כבר אחרי שבועיים חלם על ריקודי עם והגיע להחלטה שהוא חייב לחזור לארץ ולעסוק בזה, להרקיד אנשים. המשפחה, אם תהיתם, דווקא לא כל כך תמכה וקיוותה שהילד ילך ללמוד מקצוע אחר, אבל החיידק היה גדול מזה.
״חזרתי לארץ והתחלתי לטפח את זה״, הוא אומר ומוסיף בגאווה, ״היום כל הקיבוצים באים לכאן, זה בעצם מה שהצלחתי לעשות״, הוא מסביר, ״בקיבוצים ריקודי העם היו בחדרי האוכל, היום בקריות זה באולמות עם פרקט, עם מזגן, עם חנייה ופתאום אנשים נדלקו על זה. בקיבוצים זה דעך והכח עבר לפה״.
איך אתה מסביר את השינוי?
״ריקודי עם נעלמו כי זה פחות טרנדי מזומבה, יוגה, פילאטיס. כשאני הגעתי עשיתי גם חוגים למתחילים, בעצם גידלתי מחדש אנשים שרוצים לרקוד ובנוסף הצלחתי להחזיר אנשים שרצו לרקוד וכבר לא היה להם איפה. נוצר ביקוש והוספתי כל פעם עוד יום ועוד יום. אחרי עשור אפשר לראות שריקודי עם עובדים כאן באזור. אני חושב שזה נהיה חזק יותר אחרי הקורונה״.
בתקופת הקורונה, כשאסרו על התקהלויות ופחדו ממגע, ריקודי עם היו בשפל גדול מאוד, כל החוגים נסגרו, אבל בן עמי החליט שאת האהבה שלו לריקודי עם ולתקשורת עם אנשים הוא ימשיך לתחזק, גם כשהכל סגור. "החלטתי שאני עושה הרקדות דיגיטליות וכך עשיתי, שמרתי על הקהילה וגם הייתי מרקיד אנשים מכל העולם", הוא אומר, "כל אחד רקד בסלון שלו וכולנו רקדנו ביחד, וזה היה מדהים. עד היום אנשים ממיאמי מבקשים שאבוא להרקיד. נחשפתי ככה להרבה מאוד אנשים וזה הותיר עליהם רושם חיובי. בתקופה של המגיפה לא האמנו שנחזור להרקיד, שאנשים ירצו בזה, אבל אני פיניתי את הסלון והפכתי אותו לאולפן והייתי מרקיד אנשים מהבית, בפייסבוק לייב. אנשים אמרו לי שאני משוגע, אבל עשיתי את זה כדי לא להשתגע".
ואיך זה התפוצץ?
״היה איזה קסם אחרי הקורונה שאנשים רצו לצאת, לרקוד. אנשים רצו לבוא לראות את 'הבחור הזה' והתחילו החוגים. כשפתחתי את החוג למתחילים הרבה הגיעו בעקבות כך. אני חושב שהצלחתי למנף את זה, את הצורך של אנשים בריקוד. גם היום במלחמה אנשים באים לרקוד, לשחרר דאגות, לערב חברתי. הם אומרים שזה פסיכולוג ב-38 שקל. לצד הריקוד אנחנו גם קהילה, נוסעים לסופי שבוע, לפסטיבלים. קהילה בה כל אחד יכול למצוא את עצמו״.
למה לחפש באפליקציה זה בסדר ובריקודי עם לא?
כשמדברים על ריקודי עם אי אפשר שלא לדבר על קרבה, מגע, לעתים על אינטימיות ועל כך ש… נו, אתם יודעים. האגדה מספרת שאם אתם פנויים, זה המקום בו כדאי להיות כי נוצרים לא מעט חיבורים וזוגות. הוא מספר על הוריו שגם הם, איך לא, הכירו בהרקדות, ״אבא שלי היה מרקיד ואמא שלי הייתה מהצעירות שרקדו אצלו, מהילדות שהציקו לו. פעם מרקיד זה היה ממש עניין כי לא היו דיסקוטקים, לא היו מועדונים. היה ריקודי עם, אז ככה הם הכירו. יש המון כאלה. אני מכיר המון זוגות שהכירו בגיל מאוחר לסבב ב׳ שהגיעו אחרי גירושין או שהבעל נפטר. יש זוגות שלא האמינו שימצאו זוגיות והנה מצאו. לפעמים אני מחבר בין זוגות פנויים שמתאימים לרקוד ביחד, עשיתי את זה פעם אחת והיום הם חיים בבית שרכשו ביחד״.
אתה יודע מה עוד אומרים על ריקודי עם.
״שיגידו. מי שרוצה לבגוד יבגוד בחדר המורים, בשעת רכיבה, בכל מקום אפשר לבגוד. איפה שיש את זה יש גם חיים, גם דינמיקה. למה לחפש באפליקציה זה בסדר ובריקודי עם לא? יש לי חוג גדול מאוד בימי שני שהוא רק מעגלים. למה? כי אין ריקודי זוגות, זה בעיקר נשים, אז מי שמחפש רק ריקוד נטו יכול. אבל אני לא הייתי מוותר על ההווי החברתי. מי שרוצה להכיר, יכול להיות שריקודי עם זה מקום נהדר לזה״.
מה עם בת זוג?
״הייתה לי זוגיות 5 שנים. אורח חיים של עבודה בלילה זה לא פשוט, אבל יש בתחום גם המון טוב והמון נתינה. אני לא ויתרתי על זוגיות, יודע שתהיה לי. אני דור קצת יותר מתקדם, אני לא מאמין שבשביל אהבה אני צריך לוותר על אהבה אחרת וריקודי עם זאת אהבה שלי. אני לא רוצה לוותר על אף אהבה שלי ואני עוד אתאהב ובעזרת השם יהיו לי ילדים ומשפחה״.
ההרקדה בקריית ים חינמית.
״בגלל ההווי החברתי ובגלל שחשוב לי שכל אחד שרוצה לרקוד יגיע. תראי, אנשים מסתובבים בהרקדות ושומעים את כל הרפרטואר העדכני שיש – פאר טסי, עידן רייכל, קרן פלס. רפרטואר שיכול להתחיל בחווה אלברשטיין ומיד אחרי תשמעי אייל גולן, מוש בן ארי או רביד פלוטניק. עכשיו הלהיט של פאר טסי 'מה יהיה מחר' הוא הלהיט גם אצלנו".
על איזה שיר אי אפשר לוותר בערב טוב?
״זה תלוי באזור, אצלנו בקריות כל מה שקשור במוזיקה ים תיכונית עובד מאוד חזק. השירים הגדולים שמתנגנים פה הם של חיים משה, יואב יצחק, אביהו מדינה. אלו נכסי צאן ברזל כאן. אם אני שם שיר של דקלון הרחבה מלאה, אלו דברים שגם אני גדלתי עליהם. עכשיו אחרי המלחמה יהורם גאון עשה חידוש ל׳לא תנצחו אותי׳ והיה לזה ריקוד גם לפני החידוש, אבל לקחנו את הביצוע החדש שהוא עשה ועכשיו זה להיט שאנחנו לא מוותרים עליו. יש עוד להיט 'מחכות' של נרקיס, שיר שמדבר על כל הנשים שמחכות לבעלים שיחזרו מהצבא, או החטופים שיחזרו מהשבי. זה ריקוד הנצחה לבחור שהציל אנשים בנובה ולא הציל את עצמו. אין הרקדה בארץ בלעדיו״.
אתה אומר שהרקדה יכולה להחליף אפליקציה לבני 50 פלוס?
״חד משמעית ואומר את זה בגאווה. יש יותר טוב מלהגיע ולראות 300-200 אנשים פנים מול פנים מאשר לגלול באפליקציה? אין כמו הדינמיקה בריקוד, מבט אחד מול השני. אומרים שבריקודי עם יש הרבה דברים טובים, זה שרוקדים במעגל תמיד שומרים על קשר עין״.
מה מרגש אותך בעבודה?
״לראות אנשים רוקדים ושרים יחד, אנשים שרוקדים עד הבוקר, לראות חברויות שנוצרות, לא בהכרח בין רוקדים לפעמים זה הנשים רוקדות והבעלים התחברו. יש לי בחור שמגיע קבוע לכל הרקדה שנים, הוא על כסא גלגלים, צופה בקהל. בחור צעיר שאומר לי שזה מרגש אותו. זה מראה לי את הכוח של ריקודי עם. כל אחד יכול למצוא את עצמו במעגל, כל אחד יכול לרקוד כאן״.
"התגרשתי והדבר הראשון שאמרתי שאני עושה זה ללמוד אצל אלמוג
ואם בן עמי לא שכנע אתכם, קבלו את סיפור האהבה של אילנית ורני מקריית ביאליק. אילנית גוארי, 50, מנהלת חשבונות ורני גלבוע, 56, חשב במקצועו, הכירו באחת מההרקדות של בן עמי ומאז הם בזוגיות מאושרת כבר 7 שנים. זה פרק ב׳ שלהם ולכל אחד מהם שלושה ילדים גדולים מפרק קודם.
אילנית, ספרי על ההיכרות.
״הכרתי אותו עוד לפני, מהסביבה, אבל לא כמו בהיכרות שלנו בריקודים. זה התחיל ממעגלים, התחלתי לרקוד בגיל מאוחר יחסית אחרי שהחלמתי מסרטן והתגרשתי. אני זוכרת שהייתי רואה הרקדות בנישואין והייתי אומרת איזה כיף להם״.
למה לא רקדת לפני?
״הייתי בזוגיות שלא אפשרה את זה ואז הייתי חולה אונקולוגית פעמיים, התגרשתי והדבר הראשון שאמרתי שאני עושה זה ללמוד אצל אלמוג. רני היה שם וככה התחיל הקשר בינינו. הוא הנחה אותי ימינה, שמאלה ומפה לשם אנחנו בזוגיות, גרים ביחד כ-5 שנים. כל אחד ביום יום שלו בעניינים שלו, אבל יש לנו את הימים הקבועים שלנו".
זה בעצם דייט קבוע.
״כן, יש לנו חוג קבוע שאנחנו יוצאים אליו. זה דייט מלא בהנאה. במיוחד בריקודי זוגות – זה שירים מלאי רגש, את מסתכלת לו בעיניים והוא בשלך, זה ממלא אותך באדרנלין. אי אפשר להסביר את זה. לא מזמן נפלה עליי משקולת והבנתי שלא אוכל לרקוד שבועיים. רק המחשבה שאת לא רוקדת זה עונש. נחתי שבוע במקום שבועיים וחזרתי לרקוד״.
אתם לא רוצים לפעמים לרקוד בנפרד?
״לא, חד משמעית. זה רק מחזק את הזוגיות״.
אז את מסכימה עם הטענה שזה תחליף לאפליקציית דייטים?
״זה נכון ואני מכירה עוד הרבה זוגות שהכירו ככה״.
איזה ריקוד את הכי אוהבת?
״'שוב לאהוב' של אייל גולן, זה שיר מרגש״.
