לאחר שיחרור קטע הקול מתוך סרטון שצה"ל חילץ מהרצועה בו נשמע או החיים הראשון של החייל החטוף מתן אנגרסט לאחר 50 יום בשבי כשהוא פונה ישירות לראש הממשלה, היתה לאביו חגי משאלה: שכולם במדינה יכירו את מתן. שלושה מחבריו, שהם יחד מגיל הגן ובית הספר היסודי, מספרים עליו. על געגועים, תקווה וחוסן: ״אם מישהו יכול לשרוד את זה, זה מתן"

מתן אנגרסט, חייל בן 21 מקריית ביאליק, נחטף על ידי החמאס ב-7 באוקטובר 2023 מבסיס נחל עוז. כעת, שנה לאחר החטיפה, חבריו הקרובים משתפים את זיכרונותיהם המשותפים, מתארים את הגעגועים העזים ואת האמונה בחוסנו ויכולתו לשרוד את השבי.
"מתן הוא חבר טוב שלי", מספר חברו מכיתה ג' דביר דמתי, "אנחנו נפגשים כל שבוע, כל יציאה. יש לנו אהבה משותפת לכדורגל ולמכבי חיפה". את ה-7 באוקטובר דמתי העביר בצפייה בסרטונים שרצו ברשת בחיפוש אחר סימן כלשהו ממתן. ״שמחתי לדעת שהוא נחטף ולא זרוק מת באיזו תעלה״, הוא אומר ומוסיף, ״חיפשתי אותו בעצמי בכל סרטון שיצא ביום הזה. ידעתי שמתן סוגר שבת וידעתי שהוא בקו עזה. לא זכרתי באיזה בסיס ולאט לאט פותחים טלוויזיה ומתעדכנים מהטלגרם ואז אתה מבין שזה לא אירוע ביטחוני רגיל, זה משהו מיוחד. עברתי על כל הקבוצה שלנו ועשיתי טלפונים לחברים לראות שכולם בסדר ומתן לא ענה. לפחות אז, בערך בשעה 09:00 בבוקר, זה לא היה סימן מחשיד. אחרי שעתיים שהוא לא ענה התקשרתי לאמא שלו, לענת, שאלתי איפה הבן שלה והיא אמרה שדיברו איתו והכל בסדר".

"התחילו לזהות את כל הגופות ומתן לא צץ. אז הבנו שהוא חטוף״
לקראת ערב, כשחבר'ה אחרים שהיו מנותקי קשר כבר התחילו ליצור קשר עם בני משפחתם, התחוור לדמתי שמאז שאנגרסט תיקשר עם המשפחה, הוא הפסיק לענות, כמו גם חבריו לצוות. "ועובר עוד יום והבנתי לאן הרוח נושבת בשלב הזה. כבר הכנתי את עצמי לנורא מכל ברמה שלא הלכתי לישון כי פחדתי ממה שיודיעו לי. התכוננתי לזה", הוא משחזר את היום ההוא שבמהלכו הוא צפה בכל סרטוני הזוועות: "בין היתר של שריונרים כמו מתן ששורפים אותם והמחבלים מכלים בהם את זעמם, התחיל להיות יותר מלחיץ. חיפשתי בסרטונים ולא ראיתי אותו אפילו פעם אחת ועברתי אחד אחד. עבר שבוע, עברו שבועיים והתחילו לזהות את כל הגופות ומתן לא צץ. אז הבנו שהוא חטוף״.
דמתי מדגיש את אמונתו ביכולתו של אנגרסט לשרוד את השבי: "אם יש מישהו שאנחנו סומכים עליו שיצלח את החוויה הזאת בשלום זה מתן. הוא לא טיפוס מתלונן. טיפוס שקט שלא מתלונן יותר מדי ולא מדבר יותר מדי, אני מאמין שהוא בולע את הגלולה. מתן הוא בחור קשוח, שצולח דברים".

אלון רבינוביץ', בן 21, מכיר את אנגרסט מכיתה א'. "הוא החבר הכי קרוב שלי," הוא אומר בכנות. "מתן זה בנאדם שאני מדבר איתו כל יום, שעה ביום. כל פעם שהוא יוצא בסופ"ש אנחנו מסתובבים יחד". רבינוביץ' מדגיש את הקושי להתמודד עם המצב: "זה לא קל. מה שעוזר לי זה ללכת למחאות ולעשות את כל מה שאני יכול כדי לתרום למאבק הזה". ב-7 באוקטובר הוא היה בבית. ״התחילו קצת שמועות שהוא נעדר״, הוא אומר, ״ידעתי שהוא בנחל עוז כי אני מדבר איתו כל יום. בהתחלה לא הבנתי שמדובר בכזה אירוע מטורף, בכלל לא ידענו שהוא חי, אז בקושי תפקדתי. היינו בשוק כולם".
ליאל שמעדיף לא לחשוף את שם משפחתו, הוא בן אותו גיל, היה שכנו של מתן מגיל 3. "היינו משחקים כדורגל ביחד, היינו כל היסודי ביחד", הוא נזכר בחיוך. "מתן מצחיק ויודע לצחוק מכל סיטואציה".
איזה חבר מתן היה?
״היה מאז ומתמיד ספורטאי מטורף, הוא היה מעולה בכדורגל, הייתה לו שמאלית חזקה ובשלב יותר מאוחר הוא הלך לשחק כדורסל. בכיתה ג׳ או ד׳ החלטנו להאריך ביחד שיער, לו זה היה יפה, לי לא. בשלב מאוחר יותר שיחקנו ביחד כדורסל. בתיכון לא היינו באותה כיתה, אבל שנינו היינו בכימיה, מתמטיקה ואנגלית ביחד. היינו תלמידים טובים. שיעורי כימיה ומתמטיקה איתו זה הצחוקים הכי גדולים שהיו לי בחיים. הבנאדם קורע מצחוק. פעם קיבלתי בכימיה ציון ממש נמוך, הוא בא, הסתכל על הדף ונשפך מצחוק. היו איתו מלא רגעים של צחוקים וגם של לימודים. שנינו אוהבים את מכבי חיפה, היינו הולכים יחד למשחקים או לראות ביחד ליגת אלופות״.
איך היית מתאר את האישיות שלו?
״הוא גם ידע להיות רציני וקשוב ותמיד נתן הרגשה שאכפת לו ממה שאתה אומר. אנחנו חברים טובים ברמה שמדברים כל שבוע ונפגשים כל פעם שיוצאים הביתה מהבסיס. הוא היה חלק מאיתנו".
כל החברים מתארים את אנגרסט כאדם מצחיק, טיפוס ספורטיבי ותומך. "הוא היה אוזן קשבת, ידע להיות רציני וקשוב," אומר ליאל. "תמיד היה נותן את עצת הזהב". דמתי מוסיף: "תנו לו עומר אדם וקצת ערק והוא בשמיים. עומר אדם ומכבי חיפה, זה הבן אדם". הם מדברים על התוכניות שהיו לאנגרסט לפני החטיפה. "אני אמרתי לו שהוא חייב לעשות טיול", נזכר ליאל, "אז היה לו איזה רעיון לטיול כדורגל משהו באירופה לחודש וחצי. הוא גם תכנן ללמוד, לא ידע מה עדיין אבל היה ברור שהוא הולך ללימודים אחרי הצבא".

"אח של מתן, אופיר, כתב לי 'מתן חי'. התחלתי לצרוח בבית, השתגעתי מזה"
במוצאי שבת, 14 בספטמבר 2024, במהלך עצרת למען שחרור החטופים שהתקיימה בבגין, נחשף עם ישראל לאות החיים הראשון של מתן אנגרסט מהשבי. זה היה קטע קולי שהוא חלק מסרטון שאותר ברצועת עזה לפני מספר חודשים, וטרם נחשף לציבור על ידי המשפחה. הסרטון המדובר הוא אות חיים ראשון שקיבלה המשפחה מהצבא לפני כחודשיים, כך חשפה ענת אנגרסט, אך לאחר הפרסום שלה ביקשו במטה החטופים להצניע את העניין כדי לא לפגוע בבן החטוף.
החברים מספרים על הרגע המרגש בו קיבלו את אותו אות חיים. "אני זוכר את הפעם הראשונה אחרי 50 יום", מספר רבינוביץ׳. "אח של מתן, אופיר, כתב לי 'מתן חי'. התחלתי לצרוח בבית, השתגעתי מזה. לפני זה לא ידעתי אם הוא חי, חשבתי שזהו". ליאל מוסיף: "כששמעתי את הקול שלו במסר שיצא, אמרתי לעצמי שזה הוא והוא חי. זה באמת הוא".
דמתי מצידו בטוח באותנטיות של הסרטון, משום שאנגרסט הצביע לליכוד ולעומד בראשו בנימין נתניהו. הוא מסביר, ״מתן הצביע לביבי ואני מאמין שהוא פנה אליו בסרטון כי הוא באמת הצביע לו, זה בא לו טבעי, הוא האמין בביבי. מי חשב שנקבל את ה-7 באוקטובר? אני יכול להבין את האכזבה של מתן ממי שהוא בחר בו, הוא גרם לנו להאמין שהכל בסדר וחמאס מורתע ובסוף קיבלנו את מתן בשבי. בסרטון הרגשתי את האכזבה שלו. ברור שאמרו לו מה להגיד על העסקה אבל הפנייה דווקא לביבי הגיעה ממנו".
כשנשאלו השלושה לגבי המאמצים של הממשלה לשחרר את החטופים, דמתי הביע דעה נחרצת: "אני מאמין שלחץ צבאי מאסיבי הוא מה שישחרר אותו, להוריד את חמאס על הברכיים ולגרום להם להצטער על היום שהם בכלל העלו במוחם לחטוף ילדים ותינוקות מהמיטה שלהם". רבינוביץ׳ מצדו מביע תסכול מהמצב: "אני חושב שהיו הרבה עסקאות שהתפוצצו. אני חושב שלא עושים מספיק כדי להביא אותם. שוברים פה את הקוד המוסרי שבין מדינה לחייל שלה או בין מדינה לאזרחים. מעבר לזה שיש אזרחים שנחטפו מהבית, יש פה גם חייל קרבי שנלחם על המדינה הזאת והמדינה לא בדיוק נלחמת עליו בחזרה, או לא מספיק נלחמת עליו וזה קצת הזוי. אני מקווה שיתעסקו פחות בפוליטיקה ויזמו יותר עסקאות, גם אם במחירים כואבים. זה מחיר ההפקרה שהמדינה צריכה לשלם על מה שהיה פה ב-7 באוקטובר".

"אנחנו לא מנסים לחזור לשגרה, אנחנו עוד לא שם, זה לא זה בלעדיו"
הם מספרים על הקושי להתמודד עם היעדרו של אנגרסט כבר שנה שלמה. הם מעולם לא ניתקו איתו קשר לתקופה כזו ארוכה. "אי אפשר באמת לחזור למה שהיינו עד שהוא יחזור", אומר רבינוביץ׳ בכאב, "מאוד אהבנו לצאת ביחד למסיבות ומאז שזה קרה לא יצאנו בכלל. אנחנו לא מנסים לחזור לשגרה, אנחנו עוד לא שם, זה לא זה בלעדיו".
ליאל מתאר את הדרכים בהן הוא מנסה להתמודד עם הגעגוע שנמצא שם כל הזמן: "כדי להפיג את הגעגוע אני שומע הקלטות שהוא שלח לי לנייד כשהוא שר עומר אדם ועושה שטויות", הוא אומר וניתן לשמוע את כאב הגעגוע, "יש לי פלייליסט שאני שומע באוטו ויש שם שירים שישר מזכירים לי אותו. 'סיפור ישן' של עומר אדם ולירן דנינו, זה הוא".
למרות הקושי, החברים ממשיכים להיאבק למען שחרורו של מתן. "אני הולך לכל מחאה שאני יכול", אומר רבינוביץ׳ בנחישות. "אני באופן אישי לא מבין איך שלחו חייל להילחם – חייל קרבי יודע שיעשו הכל בשביל לחלץ אותו, ופה פשוט מרגיש שמפקירים אותו".

מה הייתם רוצים שהציבור ידע על מתן?
רבינוביץ׳: "הייתי רוצה שידעו שהוא גם בן אדם, מעבר לזה שמכירים את השם שלו כאחד שנחטף. הוא בן אדם כמו כולם, בן 21, אוהב את החיים. כבר תכננו לטוס לחו"ל אחרי הצבא, ולעבור לגור ביחד". דמתי מדגיש שמתן היה מוכן להקריב למען המדינה, "אז שגם המדינה תקריב עבורו ותנסה לשחרר אותו כמה שיותר מהר. שיהיה עוד מה להציל".
כולם מביעים תקווה לשובו של מתן בקרוב ומדמיינים את הרגע המיוחל. "קודם כל לספר לו מה עברנו בשנה האחרונה ועברנו הרבה במדינה", אומר ליאל, "אלך איתו לשתות איזו בירה טובה וקרה. נראה לי שהוא התגעגע לזה". דמתי מוסיף: "אני מכין כמה בדיחות ליום שאראה אותו. אני מקווה שבאמת אזכה להשתמש בבדיחה הזאת שאני שומר רק לו".
ורבינוביץ׳ מסכם: "חשוב לזכור שהוא חייל בן 21 שנעצרו לו החיים. זה שהוא חייל לא אומר שצריך להפקיר אותו. בסופו של דבר השירות פה הוא חובה אז נדרש מהמדינה שלא תפר את הקוד שהיא מחוייבת לחיילים וזה אומר לעשות הכל, לא מפקירים פצועים בשטח".














