"ברנינג מן" הישראלי, ו"חלומות" הבינלאומי הם הזוכים בפסטיבל הסרטים

פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-41 חיפה 2025 ינעל הערב עם הסרט "החסד". במשך עשרת ימי הפסטיבל, הוקרנו מאות סרטים, ישראלים ובינלאומיים, חלקם במסגרת רצועות תרבות שונות, אחרים במסגרות תחרותיות.

תחרות הקולנוע הישראלי  

חבר השופטים: ברנד בודר, ליסה שילוח עוזרד, שמוליק דובדבני, ניר ברגמן העניק את פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר ל"ברנינג מן", בימוי: איל חלפון. 

נימוקי השופטים: "סרטו של איל חלפון מצליח ללכוד מציאות של חרדה הורית מבשורה מבעד פרספקטיבה לא צפויה, של אב החושש לגורל בנו החייל. דרך סדרה של מפגשים אנושיים מלאים בהומור ואירוניה דקה, הסרט מצליח להיות אישי ואוניברסלי כאחד, כשמעל הכל מעוררת הזדהות תצוגת המשחק הנפלאה של שי אביבי המגלם את האב באופן מחמיר ומחמם לב". 

פרס חבר השופטים לסרט עלילתי תרומת קרן תרבות חיפה מוענק השנה לשני סרטים: "על כלבים ואנשים" ו״כמה הערות על המצב״. חבר השופטים התלבט רבות בין שני סרטים פורצי דרך ולאחר דיונים אל תוך הלילה החליט לחלק את פרס חבר השופטים ולהעניקו לשני סרטים אלו. 

"על כלבים ואנשים", בימוי: דני רוזנברג. 

נימוקי השופטים: "סרט השואף להתבונן על טראומה בעודה נחשפת בפנינו. במיזוג של שפה קולנועית עלילתית ודוקומנטרית, דני רוזנברג מספר סיפור של אובדן וחוסן מנקודת מבט אנושית ומעוררת הזדהות, דרך עיניה של נערה שנתלשה מחייה ומנסה למצוא אחיזה במציאות הפרומה תוך חיפוש אחר הכלבה שלה שאבדה במתקפת השבעה באוקטובר". 

"כמה הערות על המצב", בימוי: ערן קולירין.

נימוקי השופטים: " ערן קולירין יוצר שפה קולנועית חדשה, מסקרנת ומעוררת השראה המשאירה לצופה את המרחב לחפש את הסיפור בעצמו. רצף של תמונות סוריאליסטיות המועבר בחופש יצירתי מלא הומור ואירוניה עדינה. זוהי תחנה  נוספת ומרתקת במסע הנועז והאבסורדי שעורך קולירין בסרטיו בדרכי הזהות הישראלית והיהודית". 

פרס חבר השופטים לסרט תיעודי מוענק לסרט "נער יהודי גאה״, בימוי: ישרי הלפרן. 

נימוקי השופטים: "סרטו של ישרי הלפרן פוסע בעקבות אחת הדמויות האניגמטיות בהיסטוריה של ערב מלחמת העולם השנייה. דרך עימות בין עמדות היסטוריות וגישות נרטיביות ואימוץ של אסתטיקה של מותחן תיעודי קולח – דן הסרט במקומו של האינדיבידואל בסיפור ההיסטורי, בניצולו למטרות תעמולה, ובעיקר גורם לנו לבחון את עמדתנו לגבי גרינשפן ומעשיו". 

פרס עמית פלד לסרט הביכורים הטוב ביותר תרומת משפחת פלד מוענק לסרט "פאדיה", בימוי והפקה: שאדי סרור.  

נימוקי השופטים: "סרט המחבר בתעוזה גישות קולנועיות מז׳אנרים שונים באופן הנוגע בישירות ובאומץ בנושא בוער בחברה שלנו. התוצאה משלבת בין מתח, דחיפות, דאגה וכעס ותובע את מלוא תשומת לבו של הציבור הרחב".

פרס התסריט הטוב ביותר על שם ענת פרחי, תרומת משפחת פרחי, לסרט עלילתי מוענק לשאדי סרור ולוריל הנטר על התסריט בסרט "פאדיה", תסריט: שאדי סרור, לוריל הנטר. בימוי והפקה: שאדי סרור. 

נימוקי השופטים: "הסרט עוסק באלימות בתוך המשפחה כלפי נשים בחברה הערבית המסורתית. מעוצב כמותחן מסוגנן, הסרט מאתגר את הצופים בתפניות מפתיעות, וצעד אחר צעד הוא ממחיש כיצד האלימות מחלחלת ומרעילה את החברה בכללותה – לרבות אלה שמפעילים אותה. זהו מבט חודר, אמיץ ומעורר אי נוחות אל צדה האפל של החברה בניסיון לשרטט דרך להחלמה ותיקון".

פרס התחקיר לסרט תיעודי תרומת הלן שומן מוענק לתחקירנים אילן שיזף, דנה וולף, עלי עאדי על התחקיר בסרט "אונר״א", בימוי: דוקי דרור.

נימוקי השופטים: "הסרט מצטיין בתחקיר היסטורי מקיף החושף רבדים חדשים ופרספקטיבות שונות על ארגון הסעד השנוי במחלוקת – אונר״א. עבודת המחקר המרשימה משלבת עיון מעמיק במקורות, עדים חיים ותיעוד ארכיוני נדיר, ומצליחה לרקום מהם פסיפס עשיר, מורכב ומעורר מחשבה".

פרס המשחק בסרט עלילתי מוענק לשחקן שי אביבי על תפקידו בסרט "ברנינג מן", בימוי: איל חלפון.  

נימוקי השופטים: "באופן משכנע יוצר שי דמות מלאת ניגודים, כאשר הוא נע בווירטואוזיות בין כעס ודאגה. בתצוגת של דחיפות ואנרגיה פורצת, שי יצר דמות מלאת רבדים שמצליחה להביע פגיעות, חרדה ומתח כלוא. שי מצליח ליצור דמות גברית ישראלית חדשה, של לוחם בעל כורחו, קרוע בין דאגתו ואהבתו לבנו ובין הפחד לאבד את השליטה על חייו".

פרס להישג אמנותי מוענק לעורכת עינת גלזר-זרחין על עריכת הסרט "תחתונים וגופיות", בימוי: סמדר זמיר.

נימוקי השופטים: "עריכת הסרט תחתונים וגופיות מצליחה להחיות את התקופה בה הסרט מתרחש, ימי מלחמת יום כיפור, לנגד עינינו – ובעת ובעונה אחת לספק פרספקטיבה מטרידה למציאות בת זמננו וכל זאת בעזרת חומרי ארכיון בלבד. הסרט המספר את סיפור הנשים שבעורף בעת המלחמה, מעורר הזדהות, מלא בהומור ורגש, קצבי מענג ומעורר מחשבה".

ציון לשבח על שם פנינה בלייר מוענק לסרט המפנה מבט אל סוגיות חברתיות, מוענק לסרט ״תיקי בגדאד״, בימוי: אבידע ליבני. 

נימוקי השופטים: "בעזרת רשומון מרתק ומותח מנסה הסרט לפענח אירוע של השלכת רימון על בית כנסת בבגדד ב1951. דרך העדויות והתחקיר מצליח הסרט לגולל את סיפורה הכואב של עלייתם של מעל 100 אלף יהודי עיראק לארץ ומנסה לספק תשובות לשאלות הבוערות בהם עד היום הזה".

התחרות לקולנוע ישראלי קצר 

חבר השופטים: אוהד מילשטיין, דנה גולדברג, גן דה לנגה, העניק את הפרס לסרט העצמאי הקצר הטוב ביותר לסרט "עדשה", בימוי: בר כהן.

נימוקי השופטים: "סשן סטנדרטי של צילומי הריון מתפתח לכדי מרחב אינטימי שבו הלב וגם הגוף נגלים באופן החשוף והפגיע ביותר. בלי תחפושות, בלי וילונות מתנפנפים או כל סוג של מיסוך – הבמאית מובילה את שתי השחקניות ביד בטוחה ויציבה לחשיפה מוחלטת, ישירה ופרונטלית, ומביאה אל המסך ייצוגים שנדיר מאד לפגוש, בקולנוע הישראלי ובכלל. יצירה כנה, אמיצה ובלתי מתפשרת".

ניתן ציון לשבח לסרט "שושבינה", בימוי: גאיה שליטא כץ.

נימוקי השופטים: "סרט מהוקצע השואב אותנו אל לב לבה של דינמיקת קנאה-שנאה-אהבה של קבוצת חברות במסיבת רווקות. קולנוע עשוי לעילא, דמויות מורכבות העוברות מהלך נהדר של פירוק והרכבה מחדש. משחק מעולה, וכך גם הצילום והעריכה, בלוקיישן יחיד שכל פינה בו מנוצלת בחכמה". 

כמו כן ביקש צוות השופטים לציין את הסרט "מרפסת בגובה 90 קילומטר", בימוי והפקה: טלילה פרנק. סרט שמצליח ללכוד את תחושות ההלם והחידלון אל מול כוח החיים והיצירה. אנחנו מרגישים שיש לסרט הזה עוד דרך לעבור ולאן להתפתח ומצפים מאד לראותו בגלגוליו הבאים. 

הפרס לסרט הסטודנטים הקצר הטוב ביותר מוענק לסרט "פיית הביטוח", בימוי: טל חיימוביץ'. 

נימוקי השופטים: "קפסולה קולנועית דחוסה ומרוכזת על יחסים בין אמא לבן במצב קיצון. בלוקיישן אחד, סיטואציה נפיצה ובעבודה  קולנועית מעמיקה ומוקפדת מצליח הבמאי לרתום את כל אמצעי המבע לכדי יצירה אינטנסיבית ומטלטלת. סגנון הצילום הנועז והעוצמתי, בחירת הלוקיישן ועיצובו, העריכה הדינמית והמשחק המעולה שואבים אותנו ל- 14 דקות של אימה גוברת, שמורגשת היטב בגוף". 

ניתן ציון לשבח לסרט "מטריושקה", בימוי והפקה: אלמוג הלר.

נימוקי השופטים: "סרט מטלטל המאתגר את אמצעי המבע הקולנועי ואת המוסכמות השגורות. הגיבור הוא יוצר קולנוע צעיר המשתמש במצלמה בניסיון למצוא היגיון ואחיזה בסיפורה של אמו ובסיפורו שלו – ה'מטריושקה' בה שניהם כלואים." 

התחרות לסרט אנימציה קצר 

חבר השופטים: דנה גולדברג, גן דה לנגה, עדה רימון העניק את הפרס לסרט האנימציה הקצר הטוב ביותר לסרט "אולי זה אפילו באמת", בימוי: יעל בונה. 

נימוקי השופטים: "סרט המתמודד עם החיים בימי מלחמה באופן פואטי ופילוסופי ועושה שימוש מופתי במדיום האנימציה כמשל. אקטואליה, זמן, אמת, חיים, מוות, ייאוש ותקווה מתגלמים בכל פריים ופריים ובמרווחים ביניהם. היוצרת מציעה מחקר חזותי ורעיוני המפרק ומרכיב מחדש מושגים ואימג'ים, בניסיון למצוא חוקיות או הגיון בתוך הכאוס".

ציון לשבח ניתן לסרט "אין מכשפות בעמק", בימוי: אילה שרוט.

נימוקי השופטים: "סרט מסע שבלבו סיפור על אימהות בעולם שבו הכלל רומס את הפרט. הקומפוזיציות והאנימציה בסרט מדגישות באומץ את הקשרים הבין-דוריים בישראל, את הטראומות והדילמות שאנחנו נושאים עמנו ומעבירים הלאה. עשייה מוקפדת וביקורתית בתוך מציאות קשה, לעיתים עד אימה, בעקבות פירורי הלחם ועד הדלת מאחוריה נמצאת אמא".

תחרות כרמל לקולנוע בינלאומי 

חבר השופטים: אריק להב -ליבוביץ, אסי לוי, ליהיא בנימין, קובי מזרחי העניקו את פרס כרמל לסרט הטוב ביותר לסרט "חלומות", נורבגיה 2025, בימוי: דאג יוהאן האוגרוד.

נימוקי השופטים: "במיוחד בתקופה הנוכחית, חיפשנו סרט שמצליח לגעת באמת, לעורר רגש, ולהותיר את הצופה נסער ונרגש גם אחרי שהמסך מחשיך. חלומות הוא בדיוק סרט כזה – פורטרט התבגרות פיוטי, שבו רואים, שומעים ומרגישים את הלב הפועם של הדמויות. באמצעות וייס אובר אינטימי ומדויק, אותו מגישה שחקנית מצוינת ברגישות ובאיפוק, נשמר לאורך כל הסרט המתח העדין שבין דמיון למציאות.

"זהו סרט שסומך על הצופים שלו – מזמין אותם להיות שותפים פעילים במסע, לפרש, להשלים, ולחוות. התסריט מצטיין בפשטותו ובכנותו, ונוגע בעדינות אך בעומק בחוויה הראשונית והאוניברסלית של התאהבות בלתי אפשרית. חלומות מצליח לומר אמירה ברורה ובשלה – שמגדר או זהות מינית אינם לב העניין; הלב הוא האהבה עצמה. סרט נוגע, כן ויפהפה, שמזכיר לנו כמה כוח יש לחלום – וכמה רגש יכול קולנוע לעורר כשנותנים לו באמת מקום לנשום". 

ציון לשבח בתחרות כרמל מוענק לסרט "אמא", בלגיה/צפון מקדוניה 2025, בימוי: טאונה סטרוגר מיטבסקה.

נימוקי השופטים: "במהלך שבוע אחד, במרחב סגור וסגפני, מאפשר הסרט אמא הצצה נדירה אל תוך עולם פנימי, טעון ומורכב. דמותה המיתולוגית של אם תרזה, אותה אנו רגילים לראות כסמל על־אנושי של חסד וקדושה, נחשפת כאן בראייה חדשה ונועזת – אנושית, שברירית, מבקשת סליחה. הסרט מעניק מקום לחולשותיה, לתהיותיה וללב הפועם שמאחורי הדימוי. לאורך הסרט נרקם ריקוד עדין ומרתק של אינטימיות – פיזית ונפשית – בין שתי השחקניות, בהובלת במאית בעלת יד בוטחת ועין אמיצה, שאינה נרתעת מלגעת בקדוש ובאנושי גם יחד. 

"מדובר בחוויה ויזואלית יוצאת דופן: צילום מרתק ובחירות אסתטיות מדויקות בכל פריים ופריים, כשהמרחב הריק שבו נותן תמיד מקום ל”זה שלמעלה” ומוסיף שכבה רוחנית עמוקה. גם הפסקול, המתפתח בהדרגה מצלילי גיטרה חשמלית אל עוצמת ההבי מטאל, משקף את המסע הרגשי והאמוני של הסרט. בעידן שבו חמלה וחסד נדמים לעיתים נדירים, “אמא” מזכיר לכולנו עד כמה אנו זקוקים, לא רק לדמות אם, אלא גם למבט אנושי ומכיל על עצמנו". 

תחרות עוגן הזהב לקולנוע בינלאומי מכה גלים  

חבר השופטים: סופי ארטוס, לירון בן שלוש, מאי עבאדי גרבלר, ליעד הרמן העניקו את פרס עוגן הזהב לסרט הטוב ביותר לסרט "משמרת מאוחרת", שוויץ/גרמניה 2025, בימוי: פטרה וולפה.

נימוקי השופטים: "הסרט משמרת מאוחרת בוחר בסיטואציה מהמוכרות בקולנוע, והופך אותה לסרט שלא נראה כמותו. בקולנועיות וירטואוזית הסרט מצליח להחזיק את הקהל על קצה הכיסא, לשחק בתפיסת הזמן ובציפיות מן הז׳אנר. הסרט מצייר פאלטה אנושית ותוססת של דמויות מלאות, ובראשן לאוני בנש המגלמת דמות מלאת אידיאלים בעולם בלתי אפשרי שנוגעת בחייהם של המטופלים, ואם נרשה לה, אולי גם של הצופים".

ציון לשבח מוענק לסרט "נינו", צרפת 2025, בימוי: פולין לוקה.

נימוקי השופטים: "במשחק מרהיב, אינטימי ומשובח הסרט מצליח לקחת סיפור פשוט ולתת לו זווית מיוחדת. במקום להתעמק בדרמה של חיים ומוות נינו מצליח לצייר ביד אומן את חשיבותו של קשר אנושי והיכולת להתמודד עם חיים והאהבה שבהם. 

ובנוסף, באירועי התעשייה שנפרסו על פני ארבעה ימים, הוענקו מענקים והטבות מקצועיות בסכום כולל של למעלה מ־175,000 שקל, במסגרת 4 מסגרות מרכזיות:  סינמרקט חיפה ה־15 – "עבודה בתהליך"; פורום הפיצ'ינג הבינלאומי ה־22 לקולנוע וטלוויזיה (בשיתוף קרן הקולנוע הישראלי); "פיץ' על הכרמל" – פורום חיפה ליצירה קולנועית (קרן תרבות חיפה); הפיצ'ינג ה־11 לסרטי גמר – סטודנטים.