בית הכנסת "אליהו הנביא" ברחוב צה"ל 69 שהוקם בשנות ה-50 יידרש להתפנות לטובת פרויקט התחדשות עירונית שיביא לבניית כ-430 דירות חדשות, על חשבונם של מאות מתושבי קריית אליעזר, עבורם מדובר במרכז קהילתי הנושא מורשת ותיקה. חלופה או פתרון? לא הוצעו להם. חברת הכשרת היישוב: "היזמית אינה הגורם הרלוונטי לדיון בהקצאת שטחים לשימושים עירוניים"
ביום השואה, שבו עוסקת החברה הישראלית בשימור זיכרון הדור ששרד את המלחמה והקים כאן חיים מחדש, קהילות ומוסדות, מתחדדת המחלוקת סביב תוכנית פינוי בינוי במתחם 16 בקריית אליעזר. בלב המתחם, באחד מבנייני הרכבת הוותיקים ברחוב צה"ל 69, פועל מאז שנות ה-50 בית כנסת "אליהו הנביא" שהוקם על ידי ניצולי שואה והפך לאורך השנים למוקד קהילתי עבור תושבי השכונה.
כעת, במסגרת תוכנית ההתחדשות העירונית, המבנה צפוי להיהרס ללא פתרון תכנוני ברור להמשך פעילותו, סוגיה שמעלה שאלות רחבות יותר על האופן שבו תוכניות מסוג זה מתייחסות למוסדות שהוקמו על ידי אותו דור.
התוכנית כוללת הריסה של ארבעה מבני רכבת בני ארבע קומות ובהם 96 יחידות דיור, ובמקומם הקמה של פרויקט מגורים בהיקף של כ-430 יחידות דיור. לצד הבנייה למגורים, התכנון כולל חזית מסחרית לאורך הרחוב, חניונים תת-קרקעיים וכ-910 מ"ר לשטחי ציבור.
למרות ההתנגדויות שהובאו בפניה, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה החליטה השבוע להפקיד את התוכנית עם הגבלות שונות. הדוח הכלכלי המצורף לתוכנית מציג רווח יזמי מעל רף הכדאיות המקובל. התסקיר החברתי שצורף לתוכנית מציין כי היזם והמתכננים מודעים לקיומו של בית הכנסת במתחם והוא אף מוזכר במפורש כחלק מתיאור המבנה. עם זאת, ההתייחסות אליו נותרת טכנית בלבד, ללא כל ניתוח של תפקידו כמוסד קהילתי פעיל, וללא בחינה של השלכות הפינוי על המתפללים. התסקיר אינו מציע חלופה לבית הכנסת במסגרת הפרויקט, אינו מתייחס לאפשרות של שיפוי או שילובו בתכנון העתידי, ואינו מעניק לו מעמד תכנוני או קהילתי מלא, פער שמצוי בלב ההתנגדות שהוגשה.
קובי בן חיים, יו"ר עמותת שיכון פא"י, תאר את המקום.
"מדובר בבית כנסת שנבנה בשנות ה-50 על ידי ניצולי שואה, קהילה שהקימה את המקום אחרי מה שעבר עליה באירופה. יש שם ספרי תורה שאנשים הביאו מאירופה אחרי השואה, והם נמצאים שם עד היום". לדבריו, המקום משמש מאות מתושבי השכונה לאורך השנים: "זו קהילה שמשרתת מאות אנשים: משפחות, ילדים ונכדים, זה שמחות, אזכרות, חגים ותפילות".
למרות היקף הפעילות והוותק של המקום, נציגי הקהילה לא שולבו בתהליך התכנון, "לא זימנו אותנו לשום ישיבה, פשוט התעלמו מאיתנו. אנחנו לא קיימים מבחינתם", אומר בן חיים, "אנחנו לא מתנגדים לפינוי בינוי, זה מבורך, אבל דורשים שידאגו לנו למקום חלופי כדי להמשיך את הקהילה ואת המורשת".
רווח יזמי על חשבון שימוש קהילתי
אחת הטענות המרכזיות שהועלו נוגעת לשימוש בשטח בית הכנסת כחלק ממנגנון הגדלת זכויות הבנייה בפרויקט. "יש מסמך שהגיע לידיים שלנו, שמראה שהיזם נותן תוספת של 3.75 מ"ר לכל דייר על חשבון השטח של בית הכנסת", הוא מציין. נתון זה מופיע גם במסמכי התכנון, שבהם אכן נכללת תוספת כזו בבניין המדובר על חשבון בית הכנסת ומכולת שנמצאת במקום.
במילים פשוטות, המשמעות היא שהשטח שבו פועל כיום בית הכנסת מתורגם בתכנון לתוספת שטח בדירות החדשות, כלומר, במקום שימוש קהילתי, השטח הופך בפועל לחלק מהשטח שמגדיל את הדירות ואת היקף הפרויקט.
בן חיים מעלה גם שאלות לגבי מעמדו המשפטי של המבנה. "קוראים לנו פולשים, אבל בית הכנסת לא משלם ארנונה כי הוא מוגדר כבית תפילה. אם אנחנו פולשים, למה אין צו סגירה? למה נותנים לנו לפעול עשרות שנים?".
מסמכים רשמיים משנות ה-70 וה-80 שנמצאים בידי העמותה מצביעים על כך שמדובר במסגרת מוסדרת וותיקה: תקנון עמותה לצד מסמך משנת 1979 המתעד העברת זכויות וניהול לבית הכנסת ברחוב צה"ל 69, חתום על ידי חברי האגודה, חלקם ילידי תחילת המאה ה-20. המסמכים מעידים כי בית הכנסת פועל במקום עשרות שנים במסגרת קהילתית מאורגנת, ולא כשימוש זמני או בלתי מוסדר.
איך נציגי העירייה מתייחסים למחלוקת הזו?
"כל פעם שיש בחירות כולם מגיעים אלינו לשמחת תורה לבקש קולות", אומר בן חיים ומתייחס לראש העיר יונה יהב: "הוא נשא נאום ביום השואה שדיבר על חשיבות הזיכרון לדור הצעיר, אבל איך זה מסתדר עם זה שבמשמרת שלו מוחקים בית כנסת שניצולי שואה הקימו?".
כעת העמותה נערכת להמשך המאבק, כולל צעדים משפטיים, "אנחנו נאלצים להיאבק, זה עורכי דין, זה צווי מניעה. אין לנו עם מי לדבר. אנחנו שקופים".
הפער בין מסמכי התכנון לבין השימוש בפועל במתחם ממחיש את אחת הסוגיות המרכזיות בהתחדשות עירונית: בעוד התכנון עוסק בזכויות בנייה, צפיפות ורווחיות, חלק מהשימושים הקהילתיים הקיימים אינם מקבלים ביטוי תכנוני מלא. במקרה של מתחם 16, מדובר במוסד שהוקם על ידי ניצולי שואה ופועל עשרות שנים, אשר עתידו במסגרת הפרויקט אינו מוגדר.
מחברת הכשרת היישוב נמסר: "הנושאים הנ"ל הובאו לדיון ארוך ומעמיק במסגרת הדיון בהתנגדויות בוועדה המחוזית. עיריית חיפה התייחסה לנושא באריכות, בצורה עניינית וברורה, והועדה קיבלה החלטה חד משמעית בנושא. נציין, בית הכנסת אינו בעל זכויות קנייניות במתחם היות והוא שוכר במתחם. נדגיש כי היזמית אינה הגורם הרלוונטי לצורך דיון בהקצאת שטחים לטובת שימושים עירוניים".
את תגובת עיריית חיפה נפרסם לכשתתקבל.
