התערוכה, שנפתחת רשמית ביום שלישי, 2 ביוני, במסגרת אירועי שבוע הספר וחודש הקריאה, היא יוזמה של מקום לשירה בשיתוף עיריית חיפה ואגף התרבות העירוני. לאורך תחנות הכרמלית נתלו שירים של משוררים ומשוררות עכשוויים, כולם עוסקים בתנועה: תנועת הגוף, תנועת העיר, נדודים, שינוי, קצב, מעבר וגם תחושות פנימיות יותר של חיפוש ואחיזה
"אין דבר בעולם
שזז מהר יותר
מהנקודה
שבה אני
מנסה
לאחוז"
שיר זה של המשוררת גל נתן, הוא אחד מ-32 השירים שנתלו בימים האחרונים בתחנות הכרמלית השונות בעיר. המשפט הזה מצליח לזקק את הרעיון מאחורי "חופש תנועה", תערוכת השירה החדשה שהופכת בימים אלה את הרכבת התחתית של חיפה למרחב תרבותי צבעוני, כזה שמנסה לגרום לנוסעים לעצור לרגע בתוך התנועה הבלתי פוסקת של העיר.
התערוכה, שנפתחת רשמית ביום שלישי, 2 ביוני, במסגרת אירועי שבוע הספר וחודש הקריאה, היא יוזמה של עיריית חיפה, מנהל חינוך תרבות וספורט, אגף התרבות, המחלקה לספריות ובשיתוף מקום לשירה. לאורך תחנות הכרמלית נתלו שירים של משוררים ומשוררות עכשוויים, כולם עוסקים בדרך כזו או אחרת בתנועה: תנועת הגוף, תנועת העיר, נדודים, שינוי, קצב, מעבר וגם תחושות פנימיות יותר של חיפוש ואחיזה.
מי שעומדת מאחורי הפרויקט היא רותם עטר, מנהלת מקום לשירה, שכבר בשנים האחרונות מנסה להוציא את השירה מתוך הספרים ואולמות התרבות אל תוך המרחב הציבורי של חיפה. בתקופת הקורונה יצרו במקום לשירה את "יוצאות מהשורה", תערוכת שירה ואיור ברחובות העיר שעסקה בחוויית נשים במרחב הציבורי ובשנה שעברה הוצגו בתחנות אוטובוס ברחבי חיפה 50 שירים שעסקו בעיר עצמה. עכשיו, הם יורדים אל מתחת לאדמה.
איך נולד הרעיון להשתמש בכרמלית כפלטפורמה לתערוכה?
"חשבנו להמשיך את הקו הזה של מרחב ציבורי ותחבורה ציבורית ולהתמקד בכרמלית", מסבירה עטר, "רצינו שהקריאה של השיר בתוך הכרמלית תסב את תשומת הלב לזה שאנחנו נמצאים בתנועה. הגוף שלי נמצא בתנועה, הכרמלית נמצאת בתנועה, העיר סביבי בתנועה".
איך בוחרים שיר שמתאים לכרמלית?
"השירים קצרים יותר בפורמט שלהם, כי בעצם התאמנו אותם למעברים של הכרמלית. יש אנשים שיש להם חצי דקה עד שהרכבת מגיעה, אז השיר צריך להיות מספיק קצר כדי לקרוא אותו תוך כדי הליכה או המתנה, אבל גם כזה שישאיר בך משהו להמשך הדרך. זה היה צריך להיות מותאם לקצב, מצד אחד קצר ומהיר, מצד שני מספיק עמוק כדי שישאיר בך משהו. שיהיה רגע קטן של רפלקציה בתוך התנועה".
"הכרמלית זה להיות בחיפה ולהרגיש חו"ל"
"חופש תנועה" היא לא רק תערוכת טקסטים. מי שעובר היום במסדרונות הכרמלית נתקל בשילוב בולט של צבעוניות חזקה, גרפיקה גיאומטרית וטיפוגרפיה שמתחברת כמעט באופן טבעי לקירות הצהובים לבנים שבתחנות. עטר מספרת שהעיצוב נבנה בהשראת עבודתו של המעצב האגדי דן רייזינגר, שהיה אחראי לעיצוב הכרמלית.
"הכרמלית יפהפייה", היא אומרת בהתרגשות של מישהי שגילתה משהו שידעה פעם ונזכרה בו שוב, "יש בה משהו מאוד חיפאי, אבל גם תחושה של חו״ל. כשהתחלנו לעבוד בתוך המרחב הזה גילינו עוד יותר כמה העיצוב שלה מדהים. לקחנו את כל הצבעוניות והגרפיקה בחשבון, כדי שהתערוכה לא תרגיש מודבקת על המקום אלא חלק ממנו".
ואכן, קשה לפעמים לדעת איפה נגמרת התחנה ואיפה מתחילה התערוכה. חלק מהשירים תלויים ליד מדרגות נעות, אחרים במסדרונות הצרים או ליד מכונות הכרטיסים. אפילו מיקום השירים עצמם נבחר לפי תנועת האנשים.
איך אוצרים תערוכה במרחב הציבורי?
"הרבה החלטות עשינו במקום עצמו. בדקנו איפה אנשים עוצרים, איפה הם משתהים. את השיר של גל נתן תלינו בכוונה ליד המדרגות הנעות, כי הוא מדבר בדיוק על התחושה הזאת של לנסות לאחוז במשהו שזז מהר ממך".
יש כאן גם ניסיון להנגיש שירה לקהל שלא בהכרח צורך תרבות?
"כן. אני מאוד אוהבת את היציאה של ספרות ואמנות אל הרחוב. זה פוגש אנשים שלא בהכרח יגיעו לערב שירה או למוזיאון. אפילו בזמן שתלינו את התערוכה אנשים כבר עצרו, קראו ושאלו שאלות. זה מיד יוצר שיח".
כשתראי אנשים נעצרים ליד השירים, מה היית רוצה שהם יקחו מהתערוכה?
"הכוח של ספרות ושל אמנות הוא לגרום לנו להשתהות רגע", היא חצי אומרת, חצי מייחלת, "לצאת מתוך ההרגל היומיומי והקצב שאנחנו חיים בו. ואם מישהו יקח איתו רגע אחד כזה מתוך הכרמלית, זה כבר מספיק".
אירוע הפתיחה של התערוכה יתקיים ביום שני, 2 ביוני, ב־18:30 בתחנת גן האם ויכלול קריאה משירי התערוכה ומופע מוזיקלי של ענבל שפרירי. בהמשך הערב יתקיים גם סיור קולי מיוחד בכרמלית, בשיתוף תיאטרון גלם, שבו המשתתפים ינועו בין התחנות עם אוזניות וילוו בשירה, מוזיקה וסאונד.
