כולם מסכימים – גם עיריית חיפה וגם פעילי הסביבה – כי השטח הסמוך לבריכה ההיסטורית שליד הקזינו בבת גלים צריך להיות פתוח ונגיש לציבור. המחלוקת היא על הדרך ועל קצב ההתקדמות. בעוד שהפעילים דורשים לממש כעת את האפשרות שמעניק החוק ולפתוח את השטח באמצעות צו גינון זמני, לעירייה יש קצב משלה

עומר מוזר פרסום: 15:05 - 02/06/26
עבודה של ליזה ממלי על הגדר המקיפה את הקזינו | צילום: אלבום פרטי
עבודה של ליזה ממלי על הגדר המקיפה את הקזינו | צילום: אלבום פרטי

האם עיריית חיפה יכולה לפתוח כבר עכשיו לציבור עוד ארבעה דונמים על קו המים בבת גלים? זו השאלה שעומדת במרכזו של מאבק שמתנהל בימים האחרונים סביב מתחם הבריכה ההיסטורי של הקזינו. בעוד שבעירייה מקדמים את שדרוג טיילת אהרון רוזנפלד והחלפת גדר התיל הגבוהה המקיפה את השטח, פעילי קבוצת "הקזינו לכולנו" טוענים כי ניתן ואף צריך ללכת צעד נוסף ולהחזיר את המתחם לציבור כבר עכשיו באמצעות כלי משפטי בשם "צו גינון זמני". 

השטח שנמצא בלב הוויכוח אינו עוד מגרש ריק. מדובר במקום שבו פעלה במשך עשרות שנים בריכת המים המלוחים ההיסטורית של בת גלים, אחת הבריכות המפורסמות בתולדות חיפה. הבריכה, שנבנתה כחלק ממתחם הקזינו בשנות ה־30, הייתה הבריכה האולימפית הראשונה בארץ ואירחה לאורך השנים תחרויות שחייה, כדור מים וקפיצה למים, לצד אירועי המכביה ואליפויות ישראל. מי הבריכה נשאבו ישירות מהים והפכו אותה לאחד מסמלי הבילוי הבולטים של העיר בתקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של המדינה. 

המושג "צו גינון זמני", שכמעט ואינו מוכר לרוב התושבים, מעוגן בחוק הרשויות המקומיות והוא מתייחס לשימוש ארעי במגרשים ריקים. החוק מאפשר לעירייה להורות על גינון זמני של מגרש ריק הנמצא בתחום עירוני מאוכלס, אם היא סבורה שהשטח דרוש לציבור כל עוד אינו מנוצל. במסגרת הצו יכולה הרשות לבצע עבודות בסיסיות, להסדיר את השטח ולהנגיש אותו לציבור, כאשר הצו אינו משנה את הבעלות על הקרקע ואינו פוגע בזכויות הקניין של בעליה. בנוסף, מדובר בכלי זמני שנועד בדיוק למצבים שבהם מגרש עומד ריק במשך שנים ארוכות בעוד הציבור אינו יכול ליהנות ממנו. 

הגדר סביב מתחם הקזינו בבת גלים | צילום: יעל שנער
הגדר סביב מתחם הקזינו בבת גלים | צילום: יעל שנער
הגדר סביב מתחם הקזינו בבת גלים | צילום: יעל שנער
הגדר סביב מתחם הקזינו בבת גלים | צילום: יעל שנער

שחר מורג, ממובילי קבוצת "הקזינו לכולנו", טוען כי העירייה יכולה להשתמש בכלי הזה כבר עכשיו וכי במשך שנים נותר שטח הבריכה מגודר וסגור למרות שהוא ממוקם באחת מרצועות החוף המבוקשות בעיר, "החוק מאפשר לעירייה לבצע גינון זמני ולפתוח את השטח לציבור עד שהיזם יממש את התוכנית", הוא אומר, "יש הזדמנות לתת עוד ארבעה דונם בקו החוף לציבור, וזה רק בהחלטה של העירייה". 

המאבק הנוכחי כלל אינו עוסק בשאלה האם יוקם בעתיד מלון במתחם הקזינו, אלא במה שקורה עד אז, "אנחנו אמרנו לעירייה: יכול להיות שהתוכנית תתממש ויכול להיות שלא. יכול להיות שזה יקרה בעוד 5 שנים ויכול להיות שזה יקרה בעוד 20 שנה. אבל למה שהציבור יחכה? השטח נמצא שם כבר עכשיו. החוק בדיוק נועד למצבים כאלה של מגרשים נטושים ומוזנחים שעומדים ריקים במשך שנים. המטרה שלו היא לאפשר לתושבים ליהנות מהשטח בינתיים, במקום להסתכל עליו מאחורי גדר". 

אז למה העירייה לא מפעילה את צו הגינון הזמני? 

"אומרים בעירייה שיש שם סכנות בטיחותיות ועלויות גבוהות, אבל אנחנו מכירים את השטח. זה לא שמבקשים להקים פארק ענק או להשקיע מיליונים. אפשר לעשות הסדרה מינימלית, לפתוח את המקום לציבור ולאפשר לאנשים להגיע לים. בסוף מדובר באחד המקומות הכי יפים בעיר, במקום שבו עמדה הבריכה ההיסטורית של בת גלים, ואין שום סיבה שהוא יישאר סגור ומגודר עוד שנים ארוכות".

יעל שנער ליד הגדר בבת גלים | צילום: אלבום פרטי
יעל שנער ליד הגדר בבת גלים | צילום: אלבום פרטי

חברת מועצת העיר ותושבת בת גלים, יעל שנער, מסכימה עם העיקרון של פתיחת השטח לציבור, אך רואה גם בעבודות המתבצעות כיום התקדמות משמעותית. לטענתה, במשך שנים ניצבה במקום גדר תיל גבוהה שהסתירה לחלוטין את קו הים, ואילו במסגרת הפרויקט הנוכחי הגדר תונמך ותוסט מספר מטרים לכיוון המים, כך שחלק מהשטח ישוחרר לטובת הרחבת הטיילת והציבור יוכל לראות את הים מהמקום שבו ניצבת כיום החומה. 

"אין ספק בכלל שמה שאנחנו כציבור צריכים לדרוש, ומה שמגיע לנו, זה שהשטח השייך לעיריית חיפה יהיה פתוח לציבור", אומרת שנער, "אם דובר על צו גינון זמני והחבר'ה של הקזינו לכולנו דורשים את זה, אז הצדק איתם. אבל אני גם מבינה שדברים הולכים בשלבים". 

אז באיזה שלב אנחנו נמצאים? 

"ההתקדמות והבנייה בטיילת החדשה היא טובה ומבורכת", היא אומרת, "הגדר שהתרגלנו לראות שם, שמסתירה בכלל את הנוכחות של הים, תוחלף בגדר נמוכה הרבה יותר. זה כבר שיפור משמעותי. היעד הסופי צריך להיות כמובן לתפוס את כל השטח ולהחזיר אותו לציבור". 

שני הצדדים מסכימים למעשה על היעד הסופי. גם פעילי המאבק וגם שנער סבורים כי השטח הסמוך לבריכה ההיסטורית צריך להיות פתוח ונגיש לציבור. המחלוקת היא על הדרך ועל קצב ההתקדמות. בעוד שהפעילים דורשים לממש כבר כעת את האפשרות שמעניק החוק ולפתוח את השטח באמצעות צו גינון זמני, שנער סבורה שיש לראות גם בהרחבת הטיילת ובהנמכת הגדר צעד חשוב בדרך לשם.

"לא מייצרים עוד חוף בבת גלים", היא אומרת, "השטח הזה צריך לחזור לידיים של תושבי בת גלים ושל תושבי חיפה בכלל".

מעיריית חיפה נמסר: "האפשרות לפתיחה זמנית של שטח הבריכה ההיסטורית נבחנה במסגרת עבודות התכנון המפורט, אולם נמצא כי הדבר מחייב טיפול במפגעים בטיחותיים, עבודות ביסוס והסדרת הפרשי גובה בהתאם לחוות דעת מקצועית. מאחר שהשטח מיועד לשמש בהמשך כשטח התארגנות לעבודות הפיתוח במתחם והכשרתו הסופית תבוצע ותמומן על ידי היזם במסגרת התוכנית שתאושר, השקעת כספי ציבור בפיתוח זמני של השטח בשלב זה הייתה באה על חשבון מרכיבי פיתוח חשובים בטיילת, כגון הצללות ותשתיות לרווחת הציבור. לאחר בחינת מכלול השיקולים הוחלט למקד את המשאבים בפיתוח הקבוע של המתחם והטיילת, כך שהתוצאה הסופית תעניק לציבור מרחב איכותי, בטוח ומפותח יותר. עם השלמת העבודות תוסר הגדר והאזור ישולב במרחב הציבורי".