"המשימה החשובה ביותר כרגע היא להפיל את ממשלת המוות וכדי לעשות זאת היינו צריכים להיכנס מתחת לאלונקה", מסבירה חברת המועצה סאלי עבד לעומר מוזר למה פניה לפוליטיקה הארצית ומונה כמה נושאים בוערים, ביניהם: "חייבים להפוך את השלום שוב לאפשרות פוליטית". היא מבטיחה להעלות את חיפה ואת הסוגיות שמתמודדים איתן כאן לזירה הארצית
הצעקות שספגה במועצת העיר כשנשאה דברים בערבית, ההדחה מהקואליציה והמאבקים על תקציבי הרווחה לא הרחיקו את סאלי עבד מהפוליטיקה. להפך. שנתיים לאחר שנבחרה למועצת העיר חיפה בראש סיעת רוב העיר, היא מצטרפת כעת למקום לכולנו, מפלגה יהודית־ערבית חדשה שמתכוונת להתמודד בבחירות לכנסת. עבד מבטיחה להמשיך בעבודתה העירונית, אך כבר מביטה אל הזירה הארצית: "אנחנו חייבים להילחם על העתיד שלנו, אחרת נאבד אותו", היא אומרת.
המפלגה החדשה הוכרזה ביום שלישי, 16 ביוני, באירוע שנערך בנצרת. בראשה עומדים שני יושבי ראש משותפים, רולא דאוד ואלון־לי גרין, ולצדם הוצגו כמועמדים איתמר אבנרי, גדיר האני, יונתן זייגן ועבד. בשלב זה טרם נקבע סדר הרשימה למעט מקומם של שני יושבי הראש. המפלגה מבקשת לקדם שותפות יהודית־ערבית, הסכם שלום, מאבק בפשיעה בחברה הערבית ומדיניות כלכלית־חברתית.
עבד עובדת בתנועת עומדים ביחד כמנהלת שותפויות אסטרטגיות במחלקת גיוס המשאבים, ובעבר הייתה חברה בהנהגתה הארצית. לקראת הצטרפותה למפלגה היא עזבה את הנהגת התנועה, אך מדגישה כי החיבור הרעיוני בין הגופים נותר ברור. לדבריה, עומדים ביחד תמשיך לפעול כתנועת שטח, בעוד מקום לכולנו תפעל בזירה המפלגתית.
למה החלטת שהגיע הזמן להתמודד לכנסת?
"לא החלטתי שהגיע הזמן להתמודד לכנסת במובן האישי", היא מסבירה, "יש בחירות גורליות, ואנחנו, כשותפים שעובדים יחד בשטח בכל רחבי הארץ, הבנו שיש פה משימה, אחריות וגם הזדמנות לצאת עם הפרויקט הפוליטי שלנו. המשימה החשובה ביותר כרגע היא להפיל את ממשלת המוות, וכדי לעשות את זה היינו צריכים להיכנס מתחת לאלונקה".
אף שהיא מציגה את ההתמודדות כמשימה פוליטית ולא כשאיפה אישית, עבד מכירה באפשרות שבחירה לכנסת תאלץ אותה לעזוב את מועצת העיר. האפשרות הזו אינה משמחת אותה, משום שהיא אינה מרגישה שהעבודה המקומית שלה הסתיימה.
"אני לא חושבת שהעבודה שלנו ברוב העיר הגיעה למיצוי, וגם התפקיד שלי לא הגיע למיצוי. עם כל החשיבות שאני רואה בהתמודדות לכנסת, יצער אותי מאוד לא להמשיך בחיפה. עם זאת, אני בטוחה בתושבים ובשותפים שלי שימשיכו את הדרך במקרה שזה יקרה".
כשהקמתם את רוב העיר, ראית בפעילות בחיפה שלב בדרך לפוליטיקה הארצית?
"לא. מה שעשינו בחיפה היה מאוד מקומי. ברור שאני עוסקת בפוליטיקה ארצית ומארגנת אנשים ברמה הארצית כבר שנים, אבל מה שעשינו ברוב העיר נבע מהתחושה שהפרויקט הארצי של שותפות יהודית־ערבית צריך לקבל תרגום מקומי עבורי ועבור האנשים שסביבי", היא אומרת ומוסיפה, "רצינו לחזק את חיפה בדרך שבה אנחנו חושבים שהיא צריכה להיות: עיר דמוקרטית, שוויונית וערבית־יהודית".
באיזה מקום תשובצי ברשימה?
"חוץ משני יושבי הראש המשותפים, רולא דאוד ואלון־לי גרין, אין באמת רשימה ממוספרת. יש כל מיני אנשים שמתמודדים ואנחנו מזמינים אנשים נוספים שרוצים לקחת חלק וחושבים שיש להם יכולת להוביל את הפרויקט הזה. הדלתות פתוחות".
ההתמודדות לכנסת לא תפגע בעבודה שלך כחברת מועצה?
"כמובן שאמשיך. אני חושבת שההתמודדות לכנסת דווקא תעזור לעבודה שלי, כי בהרבה מובנים היא נותנת לך מגפון שלא מקבלים במועצת העיר, וגם לא תמיד כמארגנת או כפעילה חברתית".
עבד מתכוונת להשתמש בחשיפה הארצית כדי להרחיב את המאבקים שהעיר מזוהה איתם, "אני מתכננת להעלות את חיפה ואת הסוגיות שאנחנו מתמודדים איתן כאן לזירה הארצית. אם אנחנו מדברים על בזן, על החברה המשותפת ועל המתקפות עליה, על שוויון ועל החינוך הערבי הציבורי, אלה דברים שאנחנו יכולים להילחם עליהם גם ברמה הארצית".
אתם עלולים לבזבז קולות ולא לעבור את אחוז החסימה וכך לחזק את נתניהו, בן גביר וסמוטריץ'?
"החששות לגיטימיים. אנחנו מבינים את חומרת המצב, את החשיבות שלו ועד כמה הבחירות האלה גורליות. לא קיבלנו את ההחלטה הזו בקלות. עשינו סקרים, אנחנו נמצאים בשטח בכל יום ומדברים עם אנשים, ואנחנו אופטימיים לגבי היכולת שלנו להיכנס ולהשפיע".
מבחינתה, היעד אינו רק להעביר מצביעים ממפלגות אחרות, אלא להחזיר לקלפי ציבור שכבר איבד אמון במערכת, "אנחנו מאמינים שנוכל לעודד הצבעה בקרב צעירים ונשים, ובמיוחד בקרב ערבים שלא התכוונו להצביע בכלל. אנחנו שאפתנים ואמיצים, אבל גם אחראים. לא נעשה שום דבר שיפגע בהחלפת הממשלה".
למה צעירים ערבים רבים אינם רוצים להצביע?
"זה לא בהכרח אידיאולוגי. פשוט נמאס להם. אדם ערבי שהתחיל להצביע לפני 30 שנה כמעט לא קיבל מאז אפשרות פוליטית חדשה. יש משבר גדול מול המפלגות הערביות וגם מול המפלגות הציוניות".
עבד כוללת גם את עצמה בתוך תחושת חוסר הייצוג, "הדמוקרטים לא מייצגים אותנו, והמפלגות הערביות לא מייצגות הרבה מהצעירים. הן גם לא מייצגות אותי. אנחנו אנשים שנמצאים כל היום בשטח, וכל הזמן שואלים אותנו: למה אתם לא בכנסת? הסתכלנו ימינה ושמאלה והבנו שגם לנו אין למי להצביע. אז החלטנו להיות האפשרות שאפשר לבחור בה".
במצע שלכם מדובר על הקמת מדינה פלסטינית וירושלים כבירת שתי המדינות. איך תשכנעי את הבוחר היהודי, אחרי ה-7 באוקטובר שזה בטוח מבחינת ביטחונית עבורו?
"אנחנו לא בטוחים עכשיו", היא אומרת, "כי ניסינו את הדרך הנוכחית. התודעה של הציבור הישראלי, במיוחד היהודי אבל גם הערבי, מעוצבת לפי מה שהמנהיגים אומרים לו שאפשרי ומה בלתי אפשרי. המנהיגים משפיעים על הדרך שבה אנשים מסתכלים על הפוליטיקה, על החיים ועל העתיד".
כדוגמה היא מצביעה על מפלגות מהמחנה המתנגד לממשלה, שנמנעות לדבר באופן מפורש על הסדר מדיני, "כשהדמוקרטים מפרסמים חזון שאין בו את המילה שלום ואת המילים מדינה פלסטינית, הציבור שמסתכל עליהם כעל ישועה מהפשיזם מבין ששלום אינו אפשרי. אנחנו חייבים להפוך אותו שוב לאפשרות פוליטית. ברגע שזו תהיה אפשרות, אנשים יוכלו לבחור בה. בלי זה, הציבור הישראלי לא יוכל לחיות בשלום ובביטחון".
אם תיכנסי לכנסת, מה הדבר הראשון שתרצי לשנות ברמה הארצית?
"הדבר הכי דחוף והכי מדמם הוא ביטחון הפנים והפשיעה. הייתי מתחילה בקידום מדיניות שתתמודד באמת עם המצב, כי החברה הערבית־פלסטינית צריכה שיקום אמיתי. זה לא יכול להסתכם רק באיסוף נשק ובהגברת האכיפה".
מבחינתה, הטיפול בפשיעה מחייב מדיניות חברתית רחבה ולא רק פעולות משטרתיות, "צריך להשקיע באמת בנוער שלנו, בנשים ובקהילות שסבלו המון שנים. ומעבר לכך, אני חושבת שהדבר הראשון שצריך לקרות בתחום המדיני הוא שישראל תהיה פרטנר. תמיד אומרים שאין פרטנר, אבל אי אפשר לצפות לפרטנר פלסטיני שנמצא תחת כיבוש ושליטה צבאית כשמדינת ישראל אינה מושיטה יד".
במועצה העירונית חווית גזענות ותוקפנות, את לא מפחדת שזה יתגבר עם חשיפתך ברמה הארצית?
"מה שמפחיד אותי יותר מהמתקפות הוא לאבד תקווה. היו רגעים במהלך השנתיים וחצי האחרונות שבהם הרגשתי שאין לי עוד כוח להילחם, והדבר היחיד שהוציא אותי מזה היתה ההבנה שאנחנו עדיין יכולים לשנות את המגמה", היא אומרת וחוזרת על המשפט כדי להדגיש את חשיבותו, "מקום לכולנו היא המאבק הזה על העתיד שלנו. אנחנו חייבים להילחם עליו, אחרת נאבד אותו".
