בכל שישי בשעה 12:00, הופכת המדרכה הסמוכה לדוכן הביצים של משפחת פנונו בשוק תלפיות לרחבת ריקודים מאולתרת. הסינתיסייזר מנגן טראנס, גיטרת הבס שולחת ביטים והגיטרה החשמלית מצטרפת לרייב המייצר אנרגיה מאוד גדולה. רייב עם ביצים הוא מיזם של שלושה חסידי חב"ד שאומרים: "יש לנו משימה לשמח ולקדם אהבת ישראל… כשהקהל מגיע ונכנס לזה, כל השוק באורות"
בין מגשי הביצים, שלטי המחירים והמקררים בדוכן המשפחתי ברחוב לונץ 2 בשוק תלפיות, הונחו סינתיסייזר, בס וגיטרה. יוסף פנונו, 54, בעל הדוכן, מתחיל לנגן טראנס; עידן גרייף, 47, שמופיע בשם הבמה עמית גאבר, נכנס עם ביטים וספוקן וורד; רומא יאסין מצטרף בגיטרה. הקונים נעצרים, הטלפונים הניידים נשלפים, ודוכן הביצים הופך בכל שישי החל מהשעה 12:00 לרחבת ריקודים מאולתרת תחת השם: רייב עם ביצים.
"מבחינתי זה לא גימיק", אומר פנונו, "מוזיקה יכולה לרומם אדם, לשנות לו את המצב הפנימי ולקרב אותו לעבודת השם. דוד המלך ניגן, הלווים ניגנו בבית המקדש, והמוזיקה הייתה יודעת להרים אדם עצוב ולהרגיע אדם נסער. גם בטראנס אפשר לעבוד את השם מתוך שמחה, כל עוד הוא מגיע ממקום נקי ונכון". השלושה מקפיצים את השוק כבר שנה, אך לאחרונה הליין שלהם תפס תאוצה לאחר שעברו מימי חמישי בערב לשישי.
הדוכן שייך למשפחת פנונו כבר שנים. הוריו של יוסף רכשו את העסק, וגם סבו היה מסוחרי השוק, אך עבורו החיבור המשפחתי אינו מסתכם רק במסחר, "פנונו הוא שם שמגיע מסוריה ומלבנון. אני בא ממשפחה של מנגנים, חזנים ופייטנים, אנשים שהמוזיקה תמיד הייתה אצלם חלק מעבודת השם. הם היו שרים בבתי הכנסת, מזמרים ומרגשים את האנשים", הוא מספר, "זה הדוכן של ההורים שלי, וזה המקום שבו אני עובד וחי את היומיום שלי. אני לא צריך לברוח מהעולם כדי לעשות תשובה. דווקא בתוך המקום שבו אני נמצא, בין האנשים ובין העבודה, אני יכול להכניס שמחה, מוזיקה ואמונה".
איך נולד רייב עם ביצים?
"פגשתי את עידן בבית הכנסת של הרבי מלובביץ' בהדר, התחלנו לדבר על מוזיקה והיה בינינו חיבור. הוא שמע שיש לי סינתיסייזרים ושאני כותב טראנס, ואז החלטנו להתחיל לנגן ביחד. בהתחלה עשינו את זה בימי חמישי בלילה, אחר כך העברנו את זה לימי שישי, וכבר הגיע קהל אחר לגמרי".
גרייף מספר שהרעיון לצאת מהאולפן אל הדוכן נולד כמעט מיד, "אחרי כמה מפגשים אצלו ואצלי אמרתי לו שהגיע הזמן לצאת החוצה. יש לו דוכן ביצים בשוק, נביא כמה מכשירים ונתחיל ג'אם. במקום לשבת בבית, בוא ננגן לאנשים".
מה כל אחד מכם מביא למופע?
"אני מתחיל עם הספוקן וורד, המיקרופון והביטים של המתגבר. יוסף מנגן את הטראנסים שהוא כותב, אני מוסיף בס חי, ורומא יאסין מגיע עם הגיטרה. בחיבור של שלושתנו מתחוללת אנרגיה מאוד גדולה. כשהקהל מגיע ונכנס לזה, כל השוק באורות".
כיאה לחסידי חב"ד, המופע לא נועד להישאר רק מוזיקת רקע לקניות, "יש לנו משימה לשמח ולקדם אהבת ישראל", מסביר גרייף, "אנשים לא באו לפה רק לעמוד בתור, לאכול וללכת. הם באו לעשות משהו יותר חשוב, להגשים את הפוטנציאל האמיתי שלהם. אנחנו קוראים לזה התוועדות מוזיקלית. מתחילים לדבר עם אנשים על החיים, על משמעות ועל מה הם עושים פה, ואז עולים לחלק המוזיקלי".
גרייף מספר שבאחת ההופעות עמד צעיר והקשיב במשך זמן רב לשיר "מודה אני", "אחרי המופע הוא אמר לי: 'החלטתי לקחת על עצמי להגיד מודה אני בכל בוקר'. אני רוצה לזכור שאני לא סתם נמצא פה. היו גם אנשים שהתחילו להגיע ליוסף ולהניח אצלו תפילין. אז זה לא רק שמישהו שומע ביט ורוקד. לפעמים הוא גם יוצא מכאן עם מחשבה או החלטה".
מה הקשר לביצים?
"כי כל דבר רציני בחיים, כדי לעשות אותו צריך ביצים", אומר גרייף, "זה שם שמחזיק את כל הרעיון. יש פה גם דוכן ביצים, גם רייב וגם אמירה שצריך אומץ כדי להוציא דבר כזה החוצה".
קטעי טראנס עם שמות מהתנ"ך ומהחסידות
פנונו נולד כחילוני, שירת בצבא וטייל לאחר מכן בהודו, בתאילנד ובמדינות נוספות במזרח, שם הכיר את עולם מסיבות הטראנס, ובגיל 33 חזר בתשובה, "חשבתי שאם אני חוזר בתשובה אני צריך לעזוב את המוזיקה הזאת ולשמוע רק ניגונים, אבל היה חסר לי משהו. יש בטראנס וייב ושמחה. טראנס הוא מעבר ממצב מסוים למצב אחר, והוא יכול לעזור לאדם לעבור ממצב גשמי למצב רוחני, להשקיט את המחשבות ולשמוח".
למה התחלת ליצור טראנס בעצמך?
"חיפשתי מוזיקה שאני יכול לשמוע ולא מצאתי את עצמי. היו כל מיני דיבורים ורעיונות שלא התאימו לי, אז החלטתי להכין משהו שאני אוכל לשמוע בלי להרגיש שיש בו דבר שנוגד את ההלכה. זה מקצב, מלודיה ושמחה, אבל ממקום שמתאים לעולם שלי".
הוא החל לנגן לפני כ-5 שנים לאחר שהתמודד עם מחלה ממארת והחלים, "קיבלתי את החיים שלי במתנה. התחלתי ללמוד דרך הרשת ולאט לאט התקדמתי". לקטעים שהוא יוצר, פנונו נותן שמות מהתנ"ך ומהחסידות, כך למשל: "פרה אדומה", "חמור בלעם", "יהושע וכלב", "האימהות הקדושות", "התקשרות" ו"אליהו".
"המוזיקה לא זרה ליהדות", הוא מוסיף, "דוד המלך ניגן, הלווים ניגנו בבית המקדש, והמוזיקה הייתה משנה לאדם את המצב הפנימי שלו. אם הוא הגיע עצוב, היא הרימה אותו. אם הוא הגיע נסער, היא הרגיעה אותו".
גם גרייף חזר בתשובה. זה קרה לפני כ-7 שנים, והוא מתאר את החיבור ביניהם כניסיון לקחת את המוזיקה שעליה גדלו ולהכניס אותה לעולם החסידי, "אנחנו מכירים היפ הופ, דאנס, טראנס ופופ. אנחנו לא מוחקים את הדברים שאנחנו אוהבים, אלא מביאים אותם לנקודה של קדושה. בחסידות קוראים לזה לברר ניצוצות. המוזיקה היא החלק הנשמתי שבנו, ודרך מוזיקה אדם יכול לעצור ולשאול איפה הוא נמצא, מה הוא עושה ולאן הוא הולך".
לאן אתם מתכוונים להתפתח מכאן?
"יש לנו ואן שנמצא בשלבים סופיים בשם רייב עם ביצים סאונד סיסטם", אומר גרייף, "הרעיון הוא לעשות פופ-אפים, להתחיל בחיפה ובהמשך להגיע גם לתל אביב. עוצרים במקום, נותנים מופע וממשיכים לנקודה הבאה. יש גם דיבורים על רייב עם ביצים במדבר, עם מוזיקה, אוכל וכל הפורמט, ובטח שיהיו שם ביצים. אם אין ביצים, אין פוטנציאל".
פנונו, מצדו, עדיין רואה במוזיקה תחביב ובדוכן הביצים המשפחתי את מרכז חייו, "החבר'ה רוצים להתעסק במוזיקה ולהתקדם. אני לא יודע אם אני הולך עכשיו לעשות סיבוב הופעות באמריקה. כשיגיעו הזמנים האלה נדבר. בינתיים אני פה, זאת הבמה".
