מינויו של פאח'ר ביאדסי מחד"ש לסגן ראש העיר הציף מחדש את שאלת ייצוג הציבור הערבי בניהול העיר חיפה. הרוחות בישיבת המועצה סערו, הצדדים התבצרו בעמדותיהם, וחברת סיעתו של יהב הפתיעה בהתנגדותה. סיכום הישיבה
ישיבת מועצת העיר שנערכה אמש (שלישי) לאישור מינויו של פאח'ר ביאדסי חשפה את עומק המחלוקת סביב מינוי סגן ראש עיר ערבי בחיפה ובכלל, שאלת ייצוג הציבור הערבי במוקדי קבלת ההחלטות. בעוד חברי סיעת הליכוד תקפו את יונה יהב ואת ביאדסי, חברי המועצה צביקה ברבי ויעל שנער יצאו להגנתו. אמנם הושג הרוב הדרוש בהצבעה, אך בין המתנגדים הייתה גם חברת סיעתו של יהב, שהפרה את המשמעת הקואליציונית.
ראשון דיבר ראש העיר, שהביע את מחויבותו לייצוג החברה הערבית בניהול העיר. בהמשך, עלה מי שהוביל את המאבק במינוי, יניב בן שושן מהליכוד, שהתמקד בדבריו בהתנהלותו של ביאדסי לאחר טבח ה-7 באוקטובר. הוא טען כי הגינוי שהשמיע הסגן המיועד הגיע באיחור ורק בסמוך למינוי, "אחרי כמעט 3 שנים, שבוע לפני בחירתך לסגן ראש העיר, בחרת לבוא ולהגיד שאתה מגנה", הטיח, "איפה היית עד לפני שבוע? למה לא אמרת לפני שנה? למה לא אמרת לפני שנתיים? למה פתאום עכשיו?".
בן שושן הפנה את הביקורת גם לעבר יהב וטען כי המינוי נובע משיקולים פוליטיים ומהרצון לשמור על תמיכת הציבור הערבי. הוא קרא לחברי המועצה להתנגד למהלך והציג את ההצבעה כמבחן ערכי ולא רק קואליציוני, "אנחנו נילחם על הכבוד הלאומי ועל הזיכרון של הקדושים שלנו. מי שיצביע בעד המינוי הזה, הקלון הזה ילווה אותו".
חברו לסיעה, אלי בן דיין, הרחיב את הביקורת אל הרכב הקואליציה ואל הדרך שבה יהב מנהל את העיר. לדבריו, ראש העיר הבטיח לפני הבחירות להנהיג את כלל הציבור החיפאי, אך בפועל בחר להעניק את מוקדי ההשפעה לשותפיו הפוליטיים ולהותיר מחוץ למעגלי קבלת ההחלטות ציבור גדול. "הבטחת שותפות אמיתית, שותפות מאחדת בין כל חלקי הציבור החיפאי, אבל לאחר מספר שבועות שכחת", פנה ליהב, "אולי בגללך, אולי בגלל סביבתך, ואולי פשוט חזרת להיות יונה של פעם".
בן דיין טען כי דו קיום אינו נמדד רק ביחסים בין יהודים לערבים, אלא גם בייצוג של חילונים, דתיים, מסורתיים, חרדים, נוצרים, מוסלמים, עולים ותושבים ותיקים, אך לטענתו הקואליציה הנוכחית אינה משקפת את המגוון הזה ומתעלמת במיוחד מהליכוד ומהציבור הימני בעיר, "חמישים אחוז מתושבי העיר, בעיניך, אינם זקוקים לייצוג הולם ואינם צריכים להיות שותפים להנהגה ולפיתוח העיר".
מנגד, חבר המועצה צביקה ברבי תקף את ההתנגדות למינוי וטען כי היא מבוססת על סטנדרט כפול ביחס לציבור הערבי, "יש פה 30 או 40 אלף ערבים. כשיש חמישה סגנים יהודים זה לא צורם, אבל כששמים סגן ערבי כולם 'תומכי טרור'". לשיטתו, אי אפשר לדבר על עיר משותפת ועל שילוב, ובמקביל להתנגד לעצם מינויו של נציג ערבי להנהגת העיר.
ברבי הפנה את דבריו לחברי הליכוד וטען כי בעבר הם עצמם שיתפו פעולה עם נציגים המזוהים עם חד"ש כאשר הדבר התאים להם פוליטית. הוא הזכיר את מינויו של יעקב שטרית כנציג חד"ש בוועד נווה שאנן, ושאל כיצד מי שמאשים כעת את המפלגה בתמיכה בטרור נהג אחרת בעבר, "ככה משחקים בערבים. כשנוח משתפים פעולה, וכשלא נוח מציגים אותם כתומכי טרור".
גם יעל שנער מסיעת הירוקים הודיעה כי תתמוך במינוי, אף שהבהירה כי יש לה ביקורת חריפה על חד"ש. שנער אמרה כי מועצת העיר ידעה בעבר להתנגד למינויו של רג'א זעאתרה, כאשר חבריה סברו שהוא אינו מתאים לתפקיד, אך במקרה של ביאדסי יש לבחון את המועמד עצמו ולא להכריע רק על סמך שיוכו המפלגתי.
שנער פתחה את דבריה בציטוט מדבריו של חסן שוכרי, ראש העיר הערבי הראשון של חיפה, שכתב בשנת 1921: "איננו מחשיבים את העם היהודי כאויב המנסה לפגוע בנו. אנו רואים בעם היהודי אח החולק עמנו את צרותינו ואת שמחותינו ומסייע לנו בבניית ארצנו המשותפת". באמצעות הציטוט ביקשה לעגן את תמיכתה בביאדסי במסורת החיפאית של שותפות יהודית-ערבית.
חברת סיעתו של יהב הצביעה נגד
ההצבעה חשפה גם סדק בתוך סיעתו של יהב. זהבית בן דוד, חברת סיעת חיפה שלנו, התנגדה למינוי ובכך הפרה את המשמעת הסיעתית והקואליציונית. הצבעתה הצטרפה לקולות האופוזיציה והמחישה כי המחלוקת סביב מינויו של ביאדסי מגיעה גם אל תוך המחנה הפוליטי של ראש העיר.
בתום ההצבעה ניגש ביאדסי אל יהב והאחרון חיבק ונישק אותו לעיני הנוכחים. אלא שגם לאחר שהמינוי אושר, הנאומים שנשמעו באולם הבהירו כי הוויכוח לא הסתיים. מבחינת המתנגדים, ההצבעה עסקה ביחס ל-7 באוקטובר, לציבור המשרת ולזהותה הפוליטית של חד"ש. מבחינת התומכים, היא הייתה מבחן ליכולתה של חיפה להעניק ייצוג אמיתי לציבור הערבי ולהמשיך לראותה כעיר משותפת.
"זה לא עניין של מינוי אישי, זה לא 'פאח'ר'. העיר חיפה היא במוקד", אמר הסגן הטרי ל"רדיו חיפה" לאחר הישיבה, "עד כמה אנחנו רוצים את העיר חיפה לא רק כעיר מעורבת, אלא גם כעיר משותפת. עיר מעורבת היא בחירה, עיר משותפת זו החלטה שלנו, של כלל תושבי העיר חיפה ושל חברי המועצה".
"חיפה היא אי של תקווה שדברים יכולים להיראות אחרת"
מחוץ לבניין העירייה ניצבו שתי מחנות, ששיקפו את הלך הרוח במליאה. מצד אחד התייצבו פעילי תנועת רוב העיר, לבושים בחוצות סגולות ונושאים שלטים נגד גזענות, השתקה והסתה. מהצד השני עמדו תושבים עטופים בדגלי ישראל, שביקשו למחות נגד המינוי.
מעיין רווה, פעילת רוב העיר, אמרה: "באנו להבטיח שמה שהוסכם בהסכמים הקואליציוניים לגבי המינוי של פאח'ר לסגן ראש העיר מתממש. קיבלנו מידע שיש פה חברי מועצה שמתכננים להצביע נגד המינוי כי הוא ערבי ועלינו זה לא מקובל, לא בחיפה ולא בעיר שלנו". לדבריה, גם אם ביאדסי אינו מייצג אותה בכל עמדה פוליטית, היא רואה במינוי מבחן לאופייה של חיפה. "הוא לא כוס התה שלי כפוליטיקאי, ועדיין אנחנו נעמוד מאחוריו כשהנסיבות הן כאלה. אנחנו מאוד חרדים מההידרדרות ומהפשיזציה שמדינת ישראל עוברת. חיפה היא אי של תקווה שדברים יכולים להיראות אחרת".
מולה עמדה תושבת העיר, אם ללוחמת ורעייתו של איש מילואים, שביקשה שלא להזדהות בשמה. היא הגיעה עטופה בדגל ישראל וטענה כי המינוי מבטא בעיניה התעלמות מהציבור המשרת ומהתחושות שנוצרו מאז ה-7 באוקטובר. "אנחנו מרגישים מאוד מאוכזבים. בגידה", אמרה, "בעלי הוא לוחם מילואים, הבת שלי לוחמת, אני הייתי לוחמת. כל מה שנעשה פה זו פשוט בגידה אחת גדולה, פעם אחרי פעם". הבעיה, בעיניה, אינה עצם מינויו של סגן ראש עיר ערבי, אלא התחושה שביאדסי לא השמיע גינוי ברור ומיידי לאחר הטבח. "למה הוא לא אמר מילה אחת על ה-7 באוקטובר? חלבו את זה ממנו. אם לא היו עושים את זה, הוא לא היה אומר בכלל".
את עיקר הביקורת היא הפנתה לראש העיר, "יונה יהב שובר לי את הלב ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות", המשיכה, "בעלי כרגע בלבנון ואני באה לפה עם דגל ישראל בשביל שמישהו ישמע אותי. לא ידעתי שיבואו עוד אנשים. אמרתי שמצדי אעמוד לבד, כמו בכל פעם. לא אכפת לי. שידעו שיש מישהו שכן אכפת לו". מבחינתה, ההצבעה לא הייתה רק על מינוי פוליטי, אלא על היחס למשפחות הלוחמים ולזיכרון הנופלים.
