תצוגת הגמר של 25 בוגרי החוג לעיצוב אופנה התקיימה אמש (שני) לראשונה בקמפוס אוניברסיטת חיפה. רבות מן העבודות מראות כיצד עיצוב אופנה יכול להפוך חוויות אישיות של כאב ושבר לשפה חזותית, חומרית וחברתית דרך הגוף, הבגד והחומר. ראש החוג: "זוהי קריאה עכשווית של אופנה כמרחב של מחקר, פרשנות תרבותית וחשיבה ביקורתית״

25 בוגרות ובוגרי החוג לעיצוב אופנה בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה הציגו אמש (שני) את קולקציות הגמר שלהם בתצוגת האופנה שהתקיימה לראשונה בקמפוס האוניברסיטה.
על רקע המציאות הישראלית המורכבת, רבות מהקולקציות שאבו השראה מסיפורים אישיים על משפחה, מורשת, אהבה, אובדן, הגירה ואמונה המשקפים חיפוש אחר שורשים, זהות, שייכות ומשמעות. העבודות המוצגות הן תוצר של 4 שנות לימוד, מחקר ויצירה בחוג לעיצוב אופנה של אוניברסיטת חיפה הנמצא בקמפוס ההר, היחיד בישראל המעניק תואר אוניברסיטאי בעיצוב אופנה. כחלק מהכשרת דור העתיד של מעצבי האופנה, כוללת תוכנית הלימודים שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות בעולם ומשלחות לימוד בינלאומיות, המרחיבים את ההיכרות של הסטודנטים עם מסורות, טכניקות וגישות עיצוב מגוונות.
בין הפרויקטים בתצוגה: קולקציה שנולדה ממכתבי אהבה שנשלחו בין בני זוג בתקופת מלחמה, פרויקט שנוצר מתוך גובלן שהותירה אם המעצבת לא גמור לאחר שחלתה בדמנציה, קולקציה העוסקת בגלגול נשמות על פי האמונה הדרוזית, קולקציה העוסקת בתחושת הזרות של מהגרת מברית המועצות ובחיפוש אחר שייכות. לצד העיסוק בתכנים אישיים וחברתיים, בולט השנה שימוש נרחב בעבודות יד, רקמה, סריגה, פיתוחי טקסטיל וטכניקות מסורתיות לצד טכנולוגיות חדשניות.

25 בוגרות ובוגרי המחלקה הם: סמיה ספדי, שעיצבה קולקצייה לנשים וגברים בהשראה מתוך חוויית החיים בצפון רמת הגולן, על הגבול הסורי, לה קראה מרחב מוגן; פאדי קסיס עם הפרויקט ניצוץ הקסם האחרון בו נבחן הרגע שבו הפנטזיה מבקשת להתממש ואת הכוחות המונעים ממנה לעשות זאת; שירה טסלר יצרה קולקציה לנשים בשם ריקוד השירוֹת, אשר נולדה מתוך תקופה של טלטלה, שבה תחושת העצמי המוכרת התפרקה לחלקים.
נור אלהודא דיב עם הפרויקט בשם האגדה על הגבר הערבי; קתרין קסיס קראה לפרויקט נַפַסְ, נשימה בערבית; ירדן מרום ישראלי עם קולקצייה נשית בשם הנרי אביטבול, דיוקן של גבר מרוקאי גאה במורשתו, אשר נשא עמו אל הארץ זהות מורכבת ועשירה, והפך אותה למקור של עוצמה ואלגנטיות; דניא חביש עם הקולקצייה נוטוקי, הגלגול שלי, על תפיסת הקשר שבין חיים, זיכרון וזהות; יפעת מנדבי קראה לעבודה שלה משהו חסר והיא עוסקת במחלת הדמנציה ובחוויית ההתמודדות עם אובדן הדרגתי של אדם אהוב.
סמדר לוי עם העבודה מהחזית באהבה שעוסקת בחוויית ההמתנה של מי שנותרת בעורף בזמן מלחמה, ונעה בין געגוע, תקווה, אהבה וחרדה; כריסטינה בזאן עם שיקסע העוסקת בתחושת זרות ובחיפוש אחר שייכות בתוך החברה הישראלית; יובל פיין עם תחיית המתים המלווה את התרבות האנושית לאורך דורות, ומשמשת מקור לאגדות, אמונות וחזונות גאולה; רנסאנס עצמי הוא שם הקולקציה הגברית של רז בכר על הומופוביה מופנמת; אופיר נריה סטמוס עם הפרויקט לא קל לה העוסקת בתופעה ההיסטורית של חתונות במהלך השואה; לינה רמאל עם לא מדברים על זה שנולדה מתוך התבוננות ברגשות שנשארים בפנים – אלה שאינם נאמרים, אך ממשיכים לפעול מתחת לפני השטח.

יסמינה עוידאת קראה לקולקציה שלה פריחה בין עולמות והיא נולדה מתוך חוויית החיים בכפר מג׳דל שמס שברמת הגולן; אמארה חאטר עם הפרויקט מה את חיפאית עכשיו? המעבר לעיר הגדולה משנה את המבט על הגוף, על הלבוש ועל תחושת הבית, ומעלה כאב של שייכות כפולה: הרצון להיטמע במקום חדש לצד המחויבות למשפחה, למסורת ולנוף שממנו באים; דימא ח'טיב עם ירושת האדמה עם פרויקט שנולד מתוך המשפט: ״אם אין לך זית = אין לך כלום״.
תומר קריסטל עיצבה קולקציית גברים בשם כשהגוף מאמין שנולדה מתוך היתקלות ממשית בפחד ב־7 באוקטובר; חלא נסראלדין יצרה קולקציה נשית בשם לידה מחדש; ירין מועדי עם הפרויקט ביום הדין, תכשיטיך יהפכו לנחשים שנולד מתוך משפט משפחתי שנאמר שוב ושוב בילדות; פריחה פנימה זו העבודה של ענבל בסון הבוחנת את המתח שבין המראה החיצוני לבין החוויה הפנימית של הגוף הנשי; מריה יני יצרה את כנפי נחמה שעוסק בחיבוק, במגע ובהענקת תחושת ביטחון ושייכות לילדים יתומים.
יומנה דרויש עם הלילה ההוא המתאר לילה מסויט של מצב ביניים שבין עֵרוּת לשינה; סאנדרא סבאח עם הבית הסגור של סבתא / בית סתּי העוסקת בבית סבתה; לילא סלאח עם הפרויקט לצידי שנולד מתוך הקשר הנעדר של המעצבת עם אביה, שהיה שוטר ונפטר כשהייתה ילדה.
המנחים הם: אהרון גניש, גולן טאוב, שחר אבנט.


תצוגת הגמר התקיימה במעמד ראש עיריית חיפה יונה יהב, נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' גור אלראי, דיקנית בית הספר לעיצוב פרופ' לאה פרץ וראש החוג לעיצוב אופנה ד"ר רחל גץ סלומון. את הערב הנחתה שירה גוטמן שהחליפה ארבעה לוקים בעיצוב הסטודנטים.
"זו הפעם הראשונה בתולדות האוניברסיטה שמוצגת בה תצוגת אופנה של בוגריה", אמרה פרופ’ לאה פרץ", לפני שנתיים בדיוק, חל המיזוג המיוחל בין האקדמיה לעיצוב ויצ"ו לבין אוניברסיטת חיפה ובית הספר לעיצוב השתלב בצורה מופלאה עם אוניברסיטה מחקרית, שילוב תקדימי בהשכלה הגבוהה בארץ. במהלך השנתיים הפכנו לחלק בלתי נפרד מהעשייה האוניברסיטאית והסטודנטים זוכים ללמוד בקורסים מרחיבי דעת בכל הפקולטות".
ד״ר רחל גץ-סלומון, ראש החוג לעיצוב אופנה באוניברסיטת חיפה: "השנה מציגים את עבודת הגמר של החוג לעיצוב אופנה באוניברסיטת חיפה, מתוך מבט מורכב על דור יוצרים הפועל מתוך מציאות משתנה ורוויית אתגרים. רבות מן העבודות עוסקות באובדן, בזהות, בזיכרון ובשייכות ומראות כיצד עיצוב אופנה יכול להפוך חוויות אישיות של כאב ושבר לשפה חזותית, חומרית וחברתית. מן העבודות עולה תפיסה של יופי שאינו נפרד מן המציאות שבה הוא נוצר, אלא מתעצב מתוכה. דרך הגוף, הבגד והחומר, הפרויקטים מציעים קריאה עכשווית של אופנה כמרחב של מחקר, פרשנות תרבותית וחשיבה ביקורתית".













