פרשת הווילה בזיכרון יעקב: תביעה אזרחית נגד עינת קליש-רותם

חברת מועצת העיר חיפה, ד"ר עינת קליש-רותם, נתבעת בגין עבודתה כאדריכלית. ברקע להליך, המתנהל בבית המשפט המחוזי בעיר, עומדת וילה שנבנתה בזכרון יעקב, ללא היתר בנייה. בין המעורבים שנתבעים על חלקם, נמצאת גם קליש-רותם, שכאדריכלית תכננה את הפרויקט עבור בני זוג, עולים חדשים ששכרו את שירותיה, וכעת תובעים פיצויים.

לרדיו חיפה נודע, כי בין בני הזוג לבין קליש-רותם והנתבעים האחרים – המוכרים (בעלי הקרקע), הקבלן שהוא גם היזם, ואחותו עורכת הדין שערכה את הסכם המכר – מתנהל בימים אלה הליך גישור, אולם זה טרם הצליח ליישב את המחלוקות בין הצדדים. יצוין, כי כבר בחודש מרץ 2017 הבטיחו הצדדים לשופטת תמר נאות-פרי להגיע לכדי פשרה, בתוך שבועיים. משהדבר לא קרה, קבעה השופטת דיוני הוכחות בתיק, לראשית חודש אוקטובר.

בני הזוג התובעים – שבסמוך למועד עלייתם לישראל, וכחלק מרצונם להקים את ביתם בזכרון יעקב – פנו ליזם מקומי, אותו הכירו דרך אמו, שהיתה באותה העת הסייעת בגן הילדים שבו היו ילדיהם. על פי התביעה, הם התחייבו לשלם סכום של 3.46 מיליון שקלים, עבור עלויות חלקם במגרש שברחוב מעלה הכרמל, והקמת ביתם בהתאם לתוכניות.

לטענתם, רק כשהסתיימה הבנייה והם נכנסו לגור בבית, התברר להם שאין לו היתר איכלוס ("טופס 4"), וכי כלל אין לו היתר בנייה. זאת ועוד, הבית לא יכול לקבל היתר בניה, משום שבנייתו חורגת מתוכנית בניין העיר, החלה על המגרש.

בני הזוג תובעים בשלב זה, מכל אחד מהנתבעים, סכום של מיליון שקלים, אולם מדובר בסכום הצפוי לגדול. בין היתר בשל העובדה שבינתיים שכרו כבר את שירותיה של אדריכלית אחרת, "להכשרת השרץ". יצוין כי לדבריהם, הם מצאו את עצמם בבית שאינו מחובר כדין לתשתיות העירוניות ואינו מחובר בחיבור של קבע לרשות החשמל והמים, למעט חיבורים שאינם מוסדרים על פי החוק.

על פי התביעה, ב-2010, טרם החלו בבנייה, שכרו בני הזוג את שירותיה של קליש-רותם, על מנת שתתכנן את הבנייה – לרבות הוצאת היתר בנייה וביצוע פיקוח עליון ופיקוח צמוד על שלבי העבודה. הם טוענים כי היא הפרה את חובותיה החוזיות, לרבות בהתאם להוראות הדין והאתיות, ובכך תרמה "באופן ממשי ומהותי" לנזקיהם הכבדים. "בכוחה היה למנוע את הקמתו של בית המגורים", נכתב, "ולכל הפחות, לנקוט בפעולות שהתחייבו ממנה, כמי שידעה ואישרה את הקמת הבית, חרף היעדרו של היתר בנייה".

עוד הם טוענים, כי קליש-רותם ערכה עבורם את תוכניות הבקשה להיתר הבנייה, חתמה עליהן – על כל המשתמע מכך, ופעלה להגשתם לרשות התכנון המרחבית – הוועדה לתכנון ובניה שומרון. הם מוסיפים וטוענים, כי במהלך עבודות הבנייה הציגה קליש-רותם מצגים שונים, לפיהם העבודות מבוצעות בהתאם להיתר בנייה שהונפק כדין, גם ביחס לעבודות נוספות שנעשו שלא בהתאם להיתר הבנייה המקורי.

בנוסף, לטענתם, הלכה למעשה – ולמרות שהוגשה בקשה להיתר על ידי קליש-רותם ובחתימתה לרשויות התכנון – הרי שהחלטות רשויות התכנון, לרבות התנאים למתן ההיתר, לא מולאו; ומשכך – היתר לא הונפק, ולא יכול להיות היה מונפק. מידע קריטי זה לא הובא לידיעתם. לדבריהם, ההפך הוא שקרה: האדריכלית והיזם פעלו לבניית המבנה, כאשר היא מבקרת מעת לעת בשטח העבודות, מוסרת הנחיות, תשריטים ותוכניות, ומעדכנת אותם כי הבנייה מבוצעת כסדרה.

בני הזוג טוענים, כי קליש-רותם הפרה במעשיה חובות רבים כלפיהם, גם חובות חקוקות מתחום דיני התכנון והבנייה, ובאופן בו "מעשיה הלוקים ברשלנות רבתית סייעו וגרמו להקמת בית מגורים ללא היתר בניה", והסבו להם "נזקים עצומים".

כזכור, נגד קליש-רותם מתנהלת במקביל, בבית הדין לעניינים מקומיים בחדרה, תביעה פלילית מאז 2015. שם צפויים הדיונים להתחדש בחודש הבא. לפני שבועות אחדים ביקשה קליש-רותם מהשופט בתיק, לאפשר לה להודות בעבירות הבנייה המיוחסות שלו – ובתנאי שלא תורשע.

את תגובתה של קליש רותם לידיעה לא ניתן היה להשיג עד מועד פרסום הכתבה. באמצעות עו"ד ניר זקס ממשרד עו"ד מרדכי תגר, היא דוחה את הטענות כנגדה. כך גם בבית המשפט לעניינים עירוניים בחדרה, שם הכחישה את שייחסה לה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, עד שבחודש שעבר, כאמור, ביקשה האדריכלית לחזור בה מכפירתה, ואמרה לשופט יעקב גולדברג כי היא מודה בעובדות כתב האישום. סניגורה בהליכים הפליליים, עו"ד עופר אטיאס, ביקש מהשופט כי למרות הודאתה זו, הוא לא ירשיע אותה. "לאור מעמדה הציבורי של הנאשמת, חברת מועצה, וכמי שמתמודדת על ראשות העיר בבחירות הקרובות, עלול להיגרם לה נזק בלתי הפיך", אמר אטיאס, "קליש-רותם נפלה קורבן לעובדות לא נכונות שנמסרו לה". אטיאס ביקש לפסוק לה "שירות לתועלת הציבור" (של"צ), אך התביעה התנגדה. עו"ד שגיא סיוון, המיצג את המדינה, ציין כי "יש עמדת מדינה עקבית שעומדת שבתיקים אלו אין לחרוג מהרשעה באופן כללי". סנגורה אמר כי לא יתייחס.