שופטי העליון דחו את טענותיהם של העותרים נגד החלטת העירייה לשנות את מדיניותה בנוגע לחידוש חוזי החכירה: "זכותה של העירייה לעשות כראות עיניה"
בפסיקה תקדימית בית המשפט העליון קיבל השבוע את עמדתה של עיריית חיפה ודחה את טענותיה של חוכרי הנכסים באזור קמפוס הנמל בעיר התחתית בחיפה, בנודע לשינויים המדיניות העירונית בנושא חידוש חוזי החכירה.
עם כניסתה לתפקיד, ראש עיריית חיפה, עינת קליש, החליטה להחזיר את נכסי העירייה לבעלותה ולא לאפשר הארכת חכירה גורפת ל-49 שנים בדמי חכירה נומינליים, כפי שהיה נהוג בעבר, אלא שבמועד סיום תקופת החכירה, כפי שנקבע בהסכם החכירה בין העירייה לחוכרים, הנכס העירוני ישוב לחזקת העירייה בעלת הנכס.
לאחר בחינה של הנושא, העירייה מצאה כי במהלך השנים נוצר מצב שבו נכסי העירייה, במקום לשמש את הציבור ואת צרכיו העירוניים, החלו לשמש כקופת חיסכון. הנכסים שימשו את החוכרים לצרכים עסקיים בלבד, כאשר לצד תשלום דמי החכירה הנמוכים – אשר שנקבעו בשנות ה-50 – בגין אחזקת נכסים במאות מטרים ולא שוערכו מאז על ידי העירייה, גרפו החוכרים לכיסם מאות אלפי שקלים בשנה בגין השכרתם לשוכר משנה. בצורה זו יוצא שהחוכרים עצמם לא שהחזיקו בנכסי העירייה אלא העבירו אותם הלאה כ'נכס להשקעה'.
בנוסף לכך, העירייה נזקקה לאותם נכסים על מנת לקדם פעילויות עירוניות במתחם העיר התחתית, כולל תוכניות חברתיות, אקדמאיות וכלכליות בתחום הסייבר וההיי-טק. בין היתר העירייה ביקשה לקדם את התכנית למתחם קמפוס הנמל (חפ/777 ג') ופרויקטים נוספים במסגרת הליך ההתחדשות העירונית. התכנית למתחם קמפוס נמל כללה דרישה לבסס תשתיות נוספות כך שהמקום יהיה פעיל בכל שעות היממה ומלבד מבני אקדמיה – יכלול אזורי בילוי, ומענה לצרכים עירוניים נוספים, לרבות אלו הציבוריים כפועל יוצא מהוראות התוכנית, כגון מרכזים קהילתיים, גני ילדים ומעונות יום.
בשל כך נוצר מצב, שבו רוב נכסיה העירייה הוחזקו בחכירה והיא נאצלה לשכור מהחוכרים את נכסיה שלה בדמי שכירות מלאים ובכפוף להסכמתם. העירייה ביצע איזון ראוי וקבעה כי הנכס ישאר בחזקתם של החוכרים על לסיום תקופת החכירה הנקוב בהסכם, כלומר עד שנת 2025, וקבעה כי ההחלטה תחול רק על עסקאות מקרקעין שלא הושלמו ונסתיימו בחוזה מחייב בהתאם לחוק.
החלטה הובאה לדיון ואישור במועצת העיר, אשר אישרה אותה פה אחד ב-2.4.2019. יחד עם זאת, במהלך כהונתה של קליש, השתנה המצב הפוליטי והוקמה מועצת השינוי. בתקופה זו עתרו החוכרים לבתי המשפט בחיפה נגד החלטת העירייה. העותרים טענו כי חברי מועצת העיר הוטעו ולא ידעו על מה הם מצביעים, וטענו כי בשל הדיון הקצר, שארך פחות משלוש דקות, חברי המועצה לא קיימו דיון אמיתי ויש לשוב ולקיים דיון חוזר.
בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בחודש ינואר 2021, החליט השופט נאסר ג'האשן בתום מספר דיונים, לדחות את טענותיהם של החוכרים ולקבל את עמדת העירייה, ובשל כך העותרים ערערו לבית המשפט העליון, שהותיר עלה כנה את החלטתו של השופט ג'האשן.
בית המשפט העליון מתח ביקורת על טענותיהם של החוכרים ופסק כי מדובר בעניין חמור ששנתיים לאחר הדיון וההצבעה במועצת העיר – טוענים חברי המועצה כי לא ידעו על מה הם מצביעים ומה הם מאשרים. עוד ציין בית המשפט העליון, כי לא נסתרת מעיניהם העובדה כי ההליך קורה על רקע שינוי המצב הפוליטי בעיר, ואין מנוס מההתרשמות שמדובר ב"אינטרסים חבויים" אשר הובילו לטענות הללו ובית המשפט העליון לא ייתן להם יד.
עוד הוסיף בית המשפט, כי אין משמעות לאורך הדיון במועצה ואין חובה שכל חבר מועצה ידבר או ישמיע דברים על מנת לקבוע שהתקיים דיון כנדרש. השופטים גם דחו את טענת החוכרים, לפיה לעירייה הייתה חובה לערב אותם בהליך מראש, בטרם קבלת ההחלטה, ולתת להם זכות טיעון ושימוע מראש בפני חברי המועצה.
השופטים ציינו כי העירייה הזמינה את החוכרים לישיבות שימוע עם גורמים מקצועיים, לפנים משורת הדין ומתוך רצון טוב, על אף המשאבים הרבים שהקצתה לכך. "אין לאזרח כל זכות להתערב במדיניות זו ולהביע דעה. רציתם שיערבו אתכם, אין דבר כזה. גם אם לקח 3 דקות וגם אם חמור מאוד שהצביעו בלי לדעת, זה לא נוגע לענייננו", אמרה השופטת וילנר. "כשאחד מצטרף לסכומים הנמוכים שאתם משלמים אך מקבלים לכיס האחר, לכך מצטרפת מדניות של כל הבמה ואנו מכירים את האיזור, וזו זכותה של העירייה לעשות כראות עיניה".
כתבות נוספות
