אחרי שהודיע אמש על פרישה ממשחק, קפטן הפועל חיפה, חנן ממן, הגיע היום (חמישי) לתכנית "קטן-2" ושיתף על ההחלטה לפרוש, התחנות שעבר בקריירה ולאן פניו מועדות אחרי שתלה את הנעליים.
כשהגעת ישר הסתכלתי ושאלתי איך אתה מרגיש או שהורדת קוף מהגב או שאתה לא קולט?
"יש תחושה של הקלה. משהו שאני סוחב אותו הרבה זמן מתחילת העונה אבל הפער בין המחשבה לביצוע הוא עצום. ברגע שהבנתי אחרי כמה שמשחקים שמשהו לא טבעי בהרגשה, תוסיף לזה את הוסר הצלחה של הקבוצה ושלי, אתה יוצר לעצמך מחשבה שמייצרת מציאות. התבשלתי איתו המון המון זמן, ניסיתי להקליל, הודעתי לרוני ויואב מלפני חודש שזו הכוונה ואמרנו נחכה קודם, הקבוצה הייתה באי וודאות, ניסיתי להקליל את הסיפור גם בחדר הלבשה גם באימונים, ניסיתי להפוך לצחוק אבל זה קשוח, זה קשה", הוא מספר ליניב.
"אני זוכר את ההודעה ששלחת לי, הרבה אנשים אמרו לי: "אל תעזוב אל תפרוש", אבל יש המון דברים מעבר. החלטתי שאני לא רוצה להיות פחות מהרמה שאני רגיל אליה, אני לא רוצה שילחמו עלי ואני לא מוכן להיכנס מחליף. זה או הכל או כלום אני מקווה שעשיתי החלטה טובה
הכל עובר בראש, הרוטינה היום יומית מאוד תחסר לי. מאוד אהבתי את המשחק, את השערים, הבישולים והניצחונות. את הכאב אחרי משחק את ההרגשה שעשית משהו , השגרה של לקום בבוקר ולנסוע אימון זה משהו שמאוד יחסר לי ואני לא יודע מה עתיד לבוא, אני כן יודע שאני נמצא בשנתיים מאוד מאוד קשות מאוד מאתגרות בגלל האובדן של אחותי ובגלל שתי פציעות שהובילו אותי החלטה הזו לפרוש ממשהו. זה סוג של אובדן".
"אתה לוקח את הריגוש כמובן מאליו, צריך לזכור כמה רגשי אושר הם קטנים לעומת ההקרבה והדברים הפחות טובים שיש בכדורגל ותצריך להגיד תודה על זה שזכינו לזכות בתארים ולשמח אנשים
אני רואה את אבא שלי כל יום, אנחנו יושבים ומדברים, הוא לא היה בעד הפרישה הוא ניסה להגיד לי אולי תחכה אולי תעשה בדיקות, תנוח, נראה לי שגם לו היה קשה שאני הולך לפרוש אבל בסופו של דבר ההורים רוצים לראות את הילד שלהם מאושר והוא מתחיל לראות את הדברים החיוביים
אתה לוקח המון כדורים, זריקות בשביל להקל על הכאב של הפציעה. כשאתה מגיע למעמד שאתה שחקן חשוב ואתה עושה המון ויתורים, הרגשתי שמשהו בשטף שלי ובתנועה וביכולת הגופנית כבר לא אותו דבר , לא הייתי מוכן ברגע אחד זה נעצר ולא הייתי מוכן לזה "
"תמיד רציתי לחזור למשהו מוכר ולחזור הביתה להפועל חיפה, תמיד הייתה העדפה ראשונה שלי. הפועל ב"ש מועדון שהתחיל דרך ואחרי שתי אליפויות רצופות הגעתי לשם והם היו קצת שבעים. הייתי בשלב בחיים שבאתי בטירוף, הייתי בשיא הכושר ואמרתי: "אין מצב שהעונה נגמרת בלי אליפות", זה הוציא ממני דברים מטורפים, הייתה שנה קסומה.
אני רואה בזה משהו יפה שאבא שלי סמל של מכבי חיפה ואני מזוהה עם הפועל. בתור ילד שגדל שיחקתי במכבי חיפה מטבע הדברים. אבא שלי לקח אותי, התאמנו עם מכבי חיפה והייתה שנת איחוד ולא הייתי בעניינים. הייתי קטן. לא הייתי שם, אולי לא הייתי באמת טוב, חזרתי בוכה הביתה ואבא שלי אמר לי זהו נגמר ועברתי להפועל חיפה
אני ואבא שלי שונים באופי ואני בן אדם נוח ולא מתווכח עם אנשים. היה לנו פשוט כיף, מדברים על כדורגל. ברגעים שהיה צריך הוא תמיד היה שם ואת הדחיפות המשמעתיות ומלחמות מאחורי הקלעים. הוא בן אדם עם הרבה כבוד ואגו
היו מקרים חריגים בחדר ההלבשה שצריך להגיד דברים לא נעימים, אבל זו פחות הדרך שלי ותמיד ניסיתי בטוב ובהבנה, אף פעם לא התלהמתי או צעקתי. זו לא הדרך שלי
דווקא החזרה להפועל חיפה מבית"ר ירושלים, חזרתי והייתה לי שנה על הפנים, הייתי מקום אחר, הרגשתי שחזרתי אחורה בזמן ולאט לאט התכשלתי ונהייתי כדורגלן יותר טוב וזה מה שהוביל אותי למעבר לבש. לפעמים לחזור למטה בשביל לעלות חזרה, אף פעם לא נתתי לעצמי סיכון להתרסק. תמיד רציתי לשחק ולהוכיח שדרך המגרש אעשה את ההכי טוב שלי.
לא מובן מאליו היחס של יואב, יואב לא שופט על פס עומק או שער או בישול. בסופו של דבר יש אנשים שאתה רואה שמבינים עניין וזו הדרך שלי. גם שיצאתי ממקום אף פעם זה לא היה בריב ובגלל זה תמיד יכולתי לחזור וזה היה הדדי. נתתי המון רגעים של אושר לאוהדים של הפועל חיפה והם החזירו לי באותו מטבע
צריך תבנית מסוימת ודרך להפועל חיפה. של סגל טוב צעירים ומבוגרים, לעשות הצלחה אחת של שנה אחת פלייאוף עליון ולנסות לשמור על זה. ששחקנים באים הולכים כל שנה זה לא מתממש, צריך לשמור על סגל ולשפר.
יש פספוס ביחס ליואב, הפילטיס דבר שמאוד שחשוב למועדון, יש מגרש של עירייה, אם זה היה להפועל חיפה זה היה יכול שלדרג, לטפח שחקני נוער. יש המון המון לשפר ולשדרג. פעם אחת אמרתי ויצא לא טוב כי חשבו שאני מבעיר ביקורת. זו האמת, יש מה לעשות ומה לשפר והלוואי שאני יוכל לעזור מאחורי הקלעים, בתור שחקן מה שהיה חסר לי שלא יחסר לשחקנים אחרים.
אמרתי ליואב ורוני שאני רוצה להשתלב מקצועית אני לא יודע אם זה יקרה הלוואי. אני מאוד אוהד את העבודה של אלמוג כהן, יוסי בניון, ברק יצחקי וגל אלברמן, שחקנים שהיו במקומות ומכניסים כל אחד בדרכו שלו לקבוצה שלהם ורואים תוצאות. תפקיד של מנהל מקצועי מעניין אותי, סקאוט או מנהל קבוצה, זה קצת לקפוץ מעל הפופיק
בסופו של דבר יש בעלים והדרך שלו. בוא נראה מה יוליד יום. זה טוב שעכשיו יש פגרה של חודש וחצי. יהיה לי שקט, אני אחשוב, אעשה החלטות ומאמין שיהיה בסדר".
"לא למדנו כלום חוץ מכדורגל. זה המוכר והטוב. זה מה שאנחנו רגילים לעשות, האמת אני לומד בחצי שנה האחרונה. אני עשה קורס מנכלים בספורט. לא יודע מה יהיה אבל אני סומך על עצמי ויש לי גיבוי מדהים המשפחה והחברים. התגובות אחרי הפרישה היו מדהימות, קיבלתי מאות הודעות הכמות של האהבה לא מובנת מאליו, זה סימן שעשיתי משהו טוב בדרך ואני גאה בדרך שעשיתי ובהצלחה שהשגתי ואני יודע שיהיה ככה בשלב הבא.
צריך להצליח ולנצח בשביל להחזיר את האוהדים. למה שהקהל יבוא שהקבוצה לא מצליחה, הקהל של מכבי זה כמויות אחרות ואצטדיון אחר, הקהל הוא קיים ורוצה לבוא כל עונה. יש פיק שהקהל בא וכל פעם אנחנו מצליחים להרוס את זה
בסופו של דבר יואב נותן מעל ומעבר למועדון וצריך להסביר את זה לאוהדים, שהוא רוצה בטובת הקבוצה. אם היית בא ומקללים אותך זה לא נעים, יואב עושה טוב אבל צריך לנסות לגשר על הפערים ולנסות לחבר את הכול ביחד. זה לא קורה ביום אחד, צריך לשבת ולחשוב.
בתור שחקן אתה דואג לעצמך, לגוף שלך ולשינה שלך. אתה עושה אימונים כשאתה יוצא החוצה ואתה צריך לדאוג לדברים אחרים.
רוני מתייחס אלי כמו הבן שלו. הוא מאוד אוהב אותי והוא הבין שמשהו בי ברמה הפיזית והמנטלית השתנה. התעייפתי נפשית , קשה לי מאוד להרים את עצמי באימון. הוא ראה את זה.
אני חושב שאני אבא טוב, אני מאוד אוהב את המשפחה והביחד. לקחת את הילדים בבוקר לגן, הילדים בני שנתיים וחמש, אנחנו עם הילדים שלנו מאוד משחררים והילדים עם ביטחון.
אשתי עצובה בשבילי גם בשבילה. זה היה שגרה להיות אשת כדורגלן. אני זוכר שאשתך אמרה לי: "זה הדבר הכי טוב שקרה לי". אני בטוח שאשתי שמחה שזה קורה ויודעת שיהיה לנו טוב.
אני רוני ויואב מדברים ומנסים להבין איך אני נשאר במועדון, תורם מאחורי הקלעים ולא במגרש. למשחק האחרון מתכוננים כמו כל משחק, אשתי תכין לי את הדג והאורז נאכל ננוח ונלך למשחק. נשתדל שזה יהיה רגיל ולא להיכנס לסחרור של דמעות
כל המחשבה שלי איך לפרוש אמרתי לא משנה מה, לא עושה מסיבת עיתונאים לא מסוגל. לא יודע איך זה קפץ לי, הפרישה של פדרר שהודיע שהוא פורש ואתה רואה ספורטאי מהגדולים בהיסטוריה ואמרתי אני רוצה את הקלאס הזה בהודעת הפרישה שלי. בשבילי זה היה מושלם. רציתי לברוח מהבכי ואתמול בבית שפרסמתי בכיתי לבד עם עצמי ולפחות לא מול מצלמה.
ננסה לאט לאט להבין מה הכי טוב בשבילי. הייתה לי את ההארה הזאת לפני חודשיים על הדרך שאני רוצה להודיע את הפרישה והתחלתי לרשום דברים וזיכרונות. קמתי באמצע הלילה וחלמתי שאני בא אלייך ומפתיע את כולם ומודיע על פרישה. רק לך וזה לא היה נכון כלפי כלי תקשורת אחרים".
