בדיוק לפני שנה יזמה מיכל נתיב את "100 כוסות קפה", כדי לקדם את העסק הפרטי שלה. הרעיון הוא להיפגש עם 100 אנשים חדשים, ליצור קשרים חברתיים ועסקיים, כמו במפגשי נטוורקינג יזומים. בחלומות הכי פרועים שלה היא לא דמיינה שזה יתפוס. השבוע היא שתתה את כוס הקפה ה-100 שלה ואני את הראשונה שלי. שרדתי כדי לספר
בשבוע שעבר נתקלתי בפוסט בקבוצת פייסבוק חיפאית על מיזם שנקרא "100 כוסות קפה". כותבת הפוסט הסבירה בכמה שורות גנריות את הרעיון שעומד מאחוריו: להיפגש עם 100 אנשים חדשים, לשתות איתם קפה – אם בא לכם תה זה גם בסדר – להכיר, לשוחח וליצור רשת קשרים רחבה ומגוונת, ממנה אפשר לצמוח ולפרוח. למצוא מכנה משותף שיוביל לעבודה משותפת על פרויקטים שונים והכי חשוב, לזכות בעוד חבר למסע המדהים הזה של החיים.
הסתקרנתי. תחקיר קצר העלה את שמה של מיכל נתיב, בת 44 ממודיעין שבסך הכל רצתה לגייס לקוחות חדשים לעסק שלה כמדריכת הורים ומאסטר NLP. לפני שנה בדיוק היא הגתה את המיזם והשבוע היא שתתה את כוס הקפה ה-100 שלה. במהלך השנה היא הצליחה לטוות רשת עסקית, לגייס לקוחות חדשים שהגיעו מפה לאוזן, אבל היא לא דמיינה שהמיזם הזה יהפוך לחוצה גבולות ואנשים יצטרפו אליו מכל העולם.
חשבתי שיהיה נפלא לכתוב על המיזם ועל הדרך להצטרף ולקחת חלק פעיל בו. העליתי פוסט בקבוצת הפייסבוק "קהילת השוות של חיפה", כתבתי שאני מעוניינת לשתות קפה עם מישהי והופתעתי מכמות התגובות שקיבלתי, גם בפוסט וגם כאלו שכתבו לי בפרטי. השבוע נפגשתי עם סיון פניני תמם לכוס קפה ראשונה שלי במיזם וגם שלה. השיחה זרמה, לא הפסקנו לרגע לדבר, על החיים, העבודה, הילדים ואפילו על הוולט שהזמנו לצוהריים הביתה. הכרתי בחורה בגילי, סגנית מנהלת המחלקה לחינוך בעיריית נשר ונדהמתי לגלות שיש לנו מלא דברים משותפים. שאלתי אותה מה גרם לה להצטרף למיזם והיא ענתה: "מיכל נתיב חברה טובה שלי ותמיד טוב לפרגן וגם לפתוח את הראש ולפגוש אנשים חדשים עם ערכים ותחומי עניין שונים או דומים שהלכו לכיוון שונה משלי. לחשוב על חיבורים מעניינים בחיים או בעבודה, על יוזמות חדשות ובכלל לצאת מקיבעון מחשבתי ולפתוח את הראש לעוד תחומי עניין ואנשים נוספים".
כמה שזה נכון. לפעמים הרבה יותר קל לדבר עם מישהו זר, לשתף חוויות, להתייעץ ולשפוך את הלב. הזמן עבר כל כך מהר והרגשנו שיש עוד המון על מה לדבר. שכחתי לחלוטין שהפגישה שלנו היא לצורך כתבה, לאור החיבור שנרקם בינינו וסגרנו מפגש נוסף, הפעם הבאה זה יהיה על כוס יין.
"כל מי שרוצה להיפגש איתי מוזמן. מסתבר שאנשים אוהבים אנשים"
"מטרת המיזם לשתות קפה עם 100 אנשים חדשים ולאט לאט זה תפס תאוצה", מספרת נתיב על איך הכל התחיל, "פרסמתי בפייסבוק, אנשים הגיבו ואמרו לי 'איזה מהמם' ולפני חודש פתחתי קבוצה בפייסבוק שקוראים לה '100 כוסות קפה'. תוך יממה נהיה טירוף, זה הופץ בכל מיני קבוצות וואטסאפ בערים שונות, מנהריה, חיפה, עמק חפר, יוקנעם ועד הדרום. פשוט הפיצו בכל מקום ואנשים ביקשו להצטרף למיזם. התחלתי לקבל הודעות מטורפות מאנשים על כך שדווקא בתקופה כזו אחרי הקורונה, בזמן המלחמה נתתי להם תקווה וכוח לצאת מהבית, להתחבר לאנשים חדשים. אני התחלתי את המיזם כי פתחתי עסק ורציתי שיכירו אותי, רציתי לספר על עצמי ולגרום לבני שיחי להיות המשווקים. לא האמנתי שזה מה שיקרה".
אז לא ציפית לכזו הצלחה.
"לא רק שלא ציפיתי, לא חלמתי שזה מה שיקרה. קיבלתי צילום מסך שהמיזם הגיע אפילו לניו יורק ולעוד מקומות בעולם. זה מיזם חוצה יבשות שזוכה להצלחה גדולה גם בארץ. ב-5 בספטמבר יהיה כנס במודיעין, בו למעשה יתקיים מפגש פלוס הרצאה שלי, וכל מי שרוצה לשתות את כוס הקפה הראשונה שלו מוזמן".
איך היה להיפגש עם אנשים שאת לא מכירה?
"העליתי פוסט כללי ואמרתי שכל מי שרוצה להיפגש איתי מוזמן. מסתבר שאנשים אוהבים אנשים. אני מאוד אוהבת אנשים וגיליתי במסע הזה שלכל אחד יש סיפור. זו העבודה שלי איך מנהלים שיחה ואני לפעמים מובילה את זה אם לאחרים קשה".
איך מתנהלת הפגישה הראשונה אצלך?
"אני מספרת על עצמי ושואלת את מי שמולי גם. בחור פעם כתב לי הודעה ואמר שהצטרף לקבוצה ואמר שרוצה לצאת מאזור הנוחות אבל יש לו מחסום איך להיפגש עם אנשים שהוא לא מכיר. בסוף כשנפגשנו, לא היתה שניה של שקט. הוא סיפר לי את סיפור חייו, היה דילר סמים והיום הוא קבלן. אחר כך הוא כתב לי שהוא לא נרגע מזה והוא פרץ את המחסום".
לא היה לא נעים, הפסקות מביכות באמצע השיחה?
"אף פעם לא היה לא נעים, השיחה הכי ארוכה עם מישהו היתה במשך 4 וחצי שעות. בדרך כלל הפגישות שלי עם אנשים היו למשך שעה, ולרגע לא התייחסתי לזה כאל בזבוז זמן, מכל אחד למדתי משהו וקיבלתי השראה לחשוב על דברים, חלק סיפרו עלי לאחרים וכך הגיעו אלי ככה לקוחות".
אז יצא מזה משהו.
"כן, לגמרי, תוך שנה היו לי 1,800 חברים, קודם היו לי 200. בכלל לא הייתי פעילה ברשתות החברתיות. אפילו בלי שיווק ממומן זה הצליח".
"קרה פה מהפך מבחינה חברתית"
בזכות המיזם "100 כוסות קפה" נוצרו חברויות, היכרויות, אנשים מצאו חבר לשיחה והכי חשוב – יצאו מהבית. תראו מה פוסט אחד בפייסבוק יכול לגרום וזה ממשיך, זה מתגלגל הלאה. אנשים מעלים פוסטים בקבוצות שונות בפייסבוק, בעמודים הפרטיים שלהם, וכך הם מכירים אנשים חדשים.
את יכולה לאפיין את קהל היעד? אנשים בודדים, אולי כאלו שפחות מתחברים לאחרים?
"לא בהכרח, אני נפגשתי בהתחלה עם חברות של הבת שלי בת ה-15. חשבתי שהן מסתלבטות עלי, היו כאלה שאמרו לי 'מה את לא עובדת, רק שותה קפה?' ואני רואה בכל מפגש כזה השקעה. זה נטוורקינג אמיתי".
את שמחה שהמיזם חוצה יבשות?
"אני מאושרת שקרה פה מהפך ברמה החברתית. יש אנשים שכתבו שהם לבד והם היו זקוקים לכוס הקפה הזו. טווח הגילאים נע בדרך כלל בין גיל 65-45. הגיעו להיפגש איתי אנשים שעלו על רכבת במיוחד. בחיפה אנשים אמרו שהם רוצים להיפגש עם אנשים מאותה עיר. אין שום סיבה שלא יפגשו אחד עם השני, אין משהו שמגרה אותם להיפגש אם לא המיזם. במהלך החיים את בדרך כלל נפגשת רק עם מי שאת מכירה, מסביבת העבודה או חברים וזו הזדמנות להכיר גם אנשים חדשים".
לא פחדת לפגוש מטרידנים?
"לפעמים יש פניות מוזרות. אני לא נפגשת עם אנשים ללא תמונה ברשתות החברתיות ובטח לא בבתים שלהם, רק במקומות ציבוריים. כמובן שזה לא הרמטי, וצריך לדעת לסנן באמצעות החושים שלך. היו מקרים שהתחילו איתי, אבל אני אומרת שאני נשואה ולא מחפשת זוגיות".
זו פלטפורמה גם לזוגיות?
"הגדרנו בקבוצה שזה לא אתר הכרויות. במרחב שאני מנהלת יש כללים ברורים על שפה וסגנון. מי שלא יעמוד בהם, אני חוסמת ומוציאה. לא אכפת לי אם זה יקרה ואנשים יכירו מעבר לכוס קפה, אבל שלא יגרם אי נוחות. אם יהיו זוגות שיתחתנו לאחר שהכירו דרכי, זה מצוין. הלוואי".
הגעת למיצוי? מה המטרה שלך להבא?
"המעגלים מתרחבים וזה נהיה כמו בסרט 'תעביר את זה הלאה'. אנשים מגלים עולמות המתאימים להם, מפיגים בדידות, יוצרים קשרים עסקיים, תמיד יהיו עוד ועוד אנשים להכיר. תחשבי לאיזה רמות זה יכול להתגלגל, זה מטורף. זה יוצר הרבה חיבורים – בין חילוניים לדתיים, בין גברים לנשים, זה מדהים. אם כולם נהנים מזה אז למה להפסיק".
ובאמת, אז עכשיו, לאחר שניסיתי בעצמי, גיליתי שזה ממש כיף להכיר אנשים חדשים, כך באמצע החיים. אחת כבר הכרתי ונשארתי עם טעם של עוד.
