לפני כמעט ארבעה עשורים הכירו פנינה ואלי דהן, שניהם הורים לילדים ואחרי גירושים קשים. הם החליטו לחיות זה לצד זו למשך שארית חייהם, והביאו יחד שלושה ילדים, אך מעולם לא נישאו. ההתדרדרות במצבה הבריאותי של פנינה, המתמודדת עם מחלת הסרטן, דחפה את ילדיהם המשותפים לארגן להם חתונת בזק, שריגשה את המשתתפים עד דמעות. "אמא בעננים", מסכמת ביתם לי את האירוע, "רואים שיש לה שלווה פנימית כזו, זה עשה לה טוב על הלב"
יש רגעים בחיים שצריך לקפוץ על ההזדמנות. לעשות, בלי לחשוב יותר מדי, כי אחרת יהיה מאוחר והחרטה תהיה גדולה. כמו למשל להתחתן בסוף שנות ה-60 לחיים, כשברקע התמודדות עם מחלה קשה, שלושה ילדים ונכדים.
לפני מספר שבועות בישר האונקולוג לפנינה דהן ולבן זוגה אלי כי חלה התדרדרות במחלת הסרטן איתה היא מתמודדת מזה 3 שנים, בפעם השנייה בחייה. שלושת ילדיהם, שהבינו כי זו ההזדמנות האחרונה לעשות דברים שמעולם לא הספיקו, החליטו להגשים לה את החלום, ולערוך להוריהם חתונה כדת משה וישראל.
כדי להבין את הסיפור של משפחת דהן צריך לחזור כמעט 40 שנה אחרונה. פנינה, גרושה ואם לילד לאחר גירושים קשים מבעלה, נתקלת בכתבה בעיתון על בחור בשם אלי, גם הוא נפרד מאשתו בסיפור מורכב ומתוקשר, נאבק בכל כוחו להחזיר אליו את שני ילדיו שנלקחו על ידי גרושתו לחו"ל. דבר הוביל לדבר ופנינה מצאה את עצמה באירוע חברתי שנערך בביתו של אלי, הבחור מהעיתון. לימים הם הפכו לזוג, והביאו לעולם שלושה ילדים משותפים.
"אמא שלי ראתה את הכתבה, וזה עשה לה משהו. היא אמרה שהלוואי והגרוש שלה היה נלחם ככה על הילד שלה", מספרת ביתם המשותפת, לי, ומתארת את מצבה הרפואי של אימה, "עד עכשיו היא הייתה חזקה. לאחרונה המצב התדרדר, הפסיקו לה את הכימותרפיה והיא עברה להוספיס. היא עברה הרבה בחיים שלה וניסינו להוציא מהסיפור נקודה חיובית. ידעתי שבתוכה היא תמיד רצתה להתחתן עם אבא והחלטנו לארגן חתונת בזק".
לי ואחיה לקחו את המשימה בשתי הידיים וארגנו חתונה תוך ימים ספורים. היא פרסמה פוסט בקבוצת הפייסבוק "הורים בקריות", שיתפה בסיפור של אימה וביקשה המלצות לספקים. הפוסט זכה ללא פחות מ-100 תגובות בנוסף על פניות בפרטי מאנשים טובים שביקשו לתרום את חלקם. "המענה היה מטורף: מישהי שרצתה להכין עוגה, צלמת, מאפרת, סידור פרחים, מעצב שמלות שהביא הינומה, ומישהו שהביא חופה", משחזרת לי, "באמת שלא ציפיתי".
הכל היה בתרומה?
"לא רציתי לבקש תרומות אבל אנשים לא רצו לשמוע, הרוב הציעו בחינם".
מה אמא חשבה על הרעיון של החתונה?
"להורים שלי יש את הזוגיות של פעם, טבעת או לא – אמא אף פעם לא יחסה לזה חשיבות אבל היא אופטימית. ראיתי את הניצוץ בעיניים שלה".
ואבא?
"הוא לא הראה יותר מדי רגש אבל הוא התרגש".
ביום רביעי האחרון זה קרה, אלי ופנינה עמדו מתחת לחופה בגינה המשפחתית בקריית ים, מוקפים באחיהם, ילדיהם ונכדיהם, לצידם הרב דודי כהן שהכיר את החתן מתקופת הילדות בחיפה. "היה מרגש ברמות", משחזרת לי, "אמא עד היום צופה בסרטונים בלופים. באו הרבה אנשים שלא ציפינו להם, חברים ואחיינים שבאו בלי לשאול, הם רצו לקחת חלק".
החתונה שינתה משהו במשפחה שלכם?
"אמא בעננים. בתקופה האחרונה קשה לה למצוא את הכוחות, גם קשה לה ללכת, ורואים שיש לה שלווה פנימית כזאת. זה עשה לה טוב על הלב".
איך ממשיכים אחרי אירוע כזה?
"יש תחושת ריקנות לכולם, אנחנו צריכים להיזכר שוב באירוע, זה היה מטורף. כתבתי תודה לכל האנשים שבאו לעזור, זה לא מובן מאליו".
יש עוד חלום שאתם רוצים להספיק עם אמא?
"הלוואי והיה אפשר יותר אבל המצב כבר לא מאפשר".
