לאחר מאבק ממושך במחלה קשה, נפטרה לובה גלפרין, המלבישה המיתולוגית והאהובה של תיאטרון חיפה. דורות של שחקנים גידלה גלפרין שעבדה בתיאטרון מעל 20 שנה והם העריצו אותה. עמליה אייל: "לובה יד ימינם של השחקנים, גם טכנית וגם פסיכולוגית". ציפי שביט: אני נוצרת בליבי רגעים מופלאים איתה. אני אוהבת אותך לובה"
לובה גלפרין, המלבישה המיתולוגית של תיאטרון חיפה במשך למעלה מ-20 שנה, נפטרה לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. גלפרין פרשה לפני כשנתיים וחצי מהעבודה ובעמוד הפייסבוק של התיאטרון ספדו לה: "בוקר עצוב ולא קל לעיכול. לובה גלפרין, המלבישה האגדית והכה אהובה שלנו, הלכה לעולמה לאחר מאבק במחלה קשה. למעלה מ-20 שנים עבדה לובה בתיאטרון חיפה וניהלה במסירות ובאהבה את מחלקת התלבושות. תמיד בחיוך, בנתינה, עם כישרון מופלא וידי זהב. ותמיד מכל הלב הטוב שלה. יעידו עשרות רבות של שחקנים ויוצרים שזכו לעבוד איתה ומיד נשבו בקסם הייחודי שלה. תודה על הזכות לובצ'קה".
ניצה בן צבי, מי שהיתה מנכ"לית התיאטרון עד לחודש אפריל 2025, מספרת ל"רדיו חיפה" שמי שקיבלה את פניה כשהחלה בתפקיד עשור קודם לכן במאור פנים ובחיבוק חם היתה גלפרין. "אני מאוד עצובה", אומרת בן צבי, היתה לי תקווה שהיא תתגבר על המחלה הקשה וזה עצוב לי מאוד. הרוח שלה שעומדת כל הזמן לנגד עיניי".
ספרי על הרוח הזו.
"זו רוח של נדיבות, אופטימיות והרבה אהבה. היא היתה מאוד אהובה ומזוהה עם תיאטרון חיפה במשך שנים רבות. כל השחקנים, מכוכבים כמו ציפי שביט, מיקי קם ושלמה בר אבא ועד לשחקנים צעירים בתחילת דרכם, קיבלו ממנה יחס כאילו כל אחד מהם הוא הנשמה של התיאטרון. היא השקיעה בכל אחד את כל מה שיכלה. למרות שהייתי המנהלת שלה, עם הזמן היחסים בינינו היו הרבה מעבר ליחסי עבודה. היא היתה חברה קרובה וידידת נפש. היתה לה אהבה לתיאטרון ודרכה הבנתי את עוצמת האהבה לתיאטרון".
בן צבי מספרת על אשת מקצוע נדירה, מסורה, אנושית עם לב ענק, אשר שמרה על כל השחקנים, היתה לה יראת כבוד אליהם והם היו רבים עליה. "דורות של שחקנים גדלו עליה, והיא העניקה להם את הביטחון לפני שהם עולים לבמה, שידעו שהיא שם בשבילם. הם זהרו בזכותה. היא הגדילה ראש, עשתה המון דברים מעבר לתפקיד שלה, כי הרגישה מאוד מחויבת לתיאטרון. יחסי העבודה ותחושת הצוות היו מאוד חשובים לה. השחקנים לא ויתרו עליה והיתה תמיד מלחמה עליה. כשאת מחזיקה שני כוכבים או שתי כוכבות באותה הצגה וצריך מלבישה צמודה, כי יש להם הרבה חילופי תלבושות, המאבק עליה היה גדול. לא כל כך ידענו איך להתמודד עם זה, תמיד שחקן אחד הרגיש מקופח לעומת האחר, אבל היא בדרכה הרגישה, היתה מדלגת ביניהם רק כדי לגרום להם להרגיש מטופלים. עולם התיאטרון איבד אשת מקצוע מסורה ואני איבדתי אדם יקר, חלק משמעותי מהחיים שלי".
ציפי שביט כתבה על גלפרין: "המלבישה הכי יפה, טובה, מקצועית ונהדרת בעולם, הלכה לעולמה היום. היא קיבלה אותי ביום הראשון של צניחה חופשית בחיפה, יפה וזוהרת ומרהיבה, ומאז היתה איתי ערב ערב, מקצועית, צחקנית, אוהבת מחבקת, היתה מחכה לי מאחורי הקלעים, סוגרת לי את הרתמה של התלייה מחבקת אותי אומרת לי 'דוואי', וככה הייתי עולה לבמה, מחוזקת ומוחזקת, ערב ערב עד שחלתה, גיבורה שכזאת. אין ולא היתה מלבישה כזאת, אני נוצרת בליבי רגעים מופלאים איתה, ואת החיבוק הזה רגע לפני שעליתי לבמה. אני אוהבת אותך לובה".
מיכל הללי, היתה במשך שנים ארוכות מנהלת השיווק של התיאטרון וגם היא עצובה מאוד היום: "בוקר עצוב לבשורה קשה על לכתה של לובה גלפרין המלבישה ומנהלת מחסן התלבושות של תיאטרון חיפה. לובה אשה נפלאה עם נפש טובה ורצון לעזור לכולם. לובה ניהלה את מחסן התלבושות הענק והחשוב של תיאטרון חיפה, וידעה בדיוק איפה נמצאת כל שמלה, חליפה או גופיה שהצטברו בתיאטרון מיום הקמתו. מסירות, אהבה ונתינה וטוב לב היו חלק בלתי נפרד ממנה, ערב ערב אחרי על הצגה לובה דאגה לכבס את התלבושות של השחקנים כדי שלמחרת יהיו לשחקנים בגדים נקיים ומגוהצים. אשה מיוחדת במינה שאת רוב חייה בילתה בתיאטרון חיפה, בערבים על הבמה ועל הבמות באולמות ברחבי הארץ. יהי זכרה ברוך".
גם לעמליה אייל, מי שהיתה דוברת התיאטרון במשך 40 שנה, עד לפני כ-5 שנים, היה רזומה ארוך עם גלפרין: "לובה היתה אחראית על מחלקת ההלבשה בתיאטרון. יד ימינם של השחקנים, גם טכנית, לעמוד ליד השחקן ולעזור לו להשתחל לתלבושתו וגם פסיכולוגית. לומר מילה טובה, להסתכל לו בעיניים, לעודד אותו. ללובה היה מבט חם לכולם. לאלה שנזקקו לעזרתה ולאלו שנקרו בדרכה. היא היתה מהדמויות הבולטות בתיאטרון בזכות טוב ליבה, חריצותה, יופי תמידי בחוץ ובפנים. כולם אהבו אותה. לא מעכלים שהיא כבר לא תהיה חלק מתיאטרון חיפה. בזיכרון תישאר לנצח".
אנשי תיאטרון רבים הגיבו על הפוסט של התיאטרון. השחקן גל ישראלי כתב: "לובה המדהימה, תמיד עם חיבוק וחיוך, תמיד מלאה באהבה ונתינה, זה כל כך עצוב, האובדן גדול כל כך". נועה גודל מהקאמרי כתבה: "לוביצ'קה אהובה שלנו, איזו אישה ואיזה לב כמה נתינה. באמת מיוחדת במינה. הלב נשבר. כמה עצוב". המחזאי רודי קוזלובסקי כתב: "לובה שהיתה קסם מהלך, האמא של כל השחקנים, כמה עצוב. כל פעם שהיית מגיע לתיאטרון חיפה היה אושר צרוף לפגוש אותה. אהבנו אותה מאוד". יחיאל אורגל כתב: "אני המום, יום עצוב. שנים עבדנו יחד, תמיד רק רצתה לעזור. תנחומי לטניה ואחיה ולכל המשפחה". סיגלית פוקס: "לובה יקרה ואהובה, אישה חד פעמית, לב מהלך, כולה רק נתינה, אהבה ושמחה. עצוב מאוד מאוד. משתתפת בצער המשפחה שהרבתה לספר עליה והתמלאה גאווה תמיד".
