הצעת החוק לשינוי מנגנון הפטור מארנונה לבניינים שאינם ראויים לשימוש עלתה לדיון בוועדת הכספים של הכנסת, בהמשך לפעילות של יונה יהב וגורמים בעיריית חיפה לקידום הנושא. ויטלי דובוב-דותן, מי שמונה לפרויקטור העירוני לטיפול בבניינים הנטושים, מסביר את מימדי הנזק שגורם המצב הקיים, ומה הפתרון שהוא מקדם: "העירייה לא מחכה לחקיקה. אנחנו מקדמים תוכניות אבל אם המנגנון ישתנה, ההשפעה יכולה להיות רחבה הרבה יותר"
ועדת הכספים של הכנסת קיימה אמש (שני) דיון בהצעה לשנות את מנגנון הפטור מארנונה הניתן לבניינים שאינם ראויים לשימוש. בדיון השתתפו ראש עיריית חיפה יונה יהב, הפרויקטור העירוני לטיפול במבנים נטושים ויטלי דובוב־דותן, נציגי משרדי הממשלה, מרכז השלטון המקומי, פורום ה־15 ורשויות מקומיות נוספות.
הדיון עסק בהצעת חוק ממשלתית שגובשה בשנת 2023 בידי המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד האוצר. ההצעה עברה בקריאה ראשונה כחלק מחוק ההסדרים, אך הופרדה ממנו ומאז לא התקדמה לקריאה שנייה ושלישית. בעיריית חיפה פעלו בשנה וחצי האחרונות מול הכנסת, משרדי הממשלה ומרכז השלטון המקומי כדי להחזיר את ההצעה לדיון.
לפי המנגנון הקיים, בעל נכס שהוכרז כבלתי ראוי לשימוש זכאי לפטור מלא מארנונה במשך שלוש שנים. לאחר מכן הוא מחויב במשך חמש שנים בתעריף מינימלי, ובתום התקופה ניתן שוב פטור מלא ללא הגבלת זמן. ברשויות המקומיות טוענים כי ההסדר עלול להפחית את התמריץ של בעלי הנכסים לשקם אותם ולהחזירם לשימוש, ובנוסף הנטל נופל עם התושבים שנאלצים לשאת בעלויות. על-פי נתוני עיריית חיפה, הפטור מארנונה למבנים אלו גורם להפסד של כ-33.4 מיליון שקלים מדי שנה לעיר בהכנסות שלא נגבות. כ-78 אחוז מההפסד נובע מנכסים עסקיים, ולא מדירות מגורים.
דובוב-דותן, למה הדיון הזה חשוב למדינה, ובפרט לחיפה?
"מדובר בפטור שנמצא איתנו עוד מתקופת המנדט הבריטי. לאורך השנים המדינה ניסתה לתקן את המצב הזה, משום שנוצרה לקונה שמאפשרת לבניין להישאר לא ראוי לשימוש במשך זמן ממושך, בלי שנוצר לחץ כלכלי משמעותי על הבעלים לקדם שיקום", הוא מסביר את העיוות שמונע מהעיר לטפל ב-564 המבנים הנטושים שיש בה.
ההצעה שגובשה בשנת 2023 ביקשה לקצר את תקופת הפטור ולהחליף אותה במדרגות חיוב שעולות בהדרגה. המטרה, לדבריו, אינה להטיל חיוב מלא באופן מיידי על כל בעל נכס, אלא ליצור מסלול שבו ככל שהמבנה נשאר נטוש זמן רב יותר, כך גדל התמריץ לקדם תכנון, שיקום, מכירה או השמשה. "הרעיון היה שלא יהיה עוד פטור נצחי. יהיה פרק זמן מוגבל שבו בעל הנכס יוכל להתארגן, אבל אחר כך התשלום יעלה בהדרגה. כך נוצר מנוף שמוביל את הבעלים לקבל החלטה ולא להשאיר את הנכס במצבו במשך עשרות שנים".
דובוב־דותן מציין כי עצם קיום הדיון היה מבחינת העירייה שלב חשוב לאחר תקופה ממושכת שבה ההצעה לא הובאה אל השולחן, "בשנה וחצי האחרונות, מאז שהתחלנו את הפעילות בעיריית חיפה, יונה יהב דחף את הנושא בכנסת ובמרכז השלטון המקומי, ועודד ראשי ערים נוספים להצטרף. הבקשה הראשונית שלנו הייתה פשוטה: להעלות את ההצעה לדיון כדי שניתן יהיה להמשיך את הליך החקיקה".
"זה לא רק כסף שלא נכנס, אלא כסף שהעירייה נדרשת להוציא"
הפטור הוא אינו רק שאלה של הכנסות עירוניות, אלא של ניהול העיר כולה. עיריית חיפה מפסידה כאמור כ-33 מיליון שקל בשנה כתוצאה מהפטורים, אך מעבר לכך נאלצת להוציא כספים על איטום מבנים, טיפול במפגעים, הליכים משפטיים, טיפול בתלונות ופיקוח.
"אנחנו נפגעים פעמיים", מסביר דובוב-דותן, "מצד אחד העירייה אינה מקבלת את הארנונה שהייתה יכולה להיגבות, ומצד שני המבנים האלה מייצרים הוצאות נוספות. צריך לטפל במפגעים, לאטום נכסים, להפעיל גורמי מקצוע ולפעמים גם לנהל הליכים משפטיים. זה לא רק כסף שלא נכנס, אלא גם כסף שהעירייה נדרשת להוציא". והפגיעה אינה נעצרת בתקציב העירוני, "יש כאן גם תושבים שחיים ליד נכסים שעומדים נטושים במשך שנים. מבנה כזה יכול להפוך למפגע, לפגוע ברחוב, בסביבה, בבטיחות ובאיכות החיים. לכן הדיון צריך להסתכל לא רק על בעל הנכס, אלא גם על הציבור שחי סביבו".
במהלך הדיון עלתה השאלה אם יש להחיל את אותו המנגנון בכל הרשויות, או ליצור הבחנה בין ערים גדולות וחזקות שבהן יש ביקוש לנכסים, לבין רשויות קטנות וחלשות יותר. יו"ר הוועדה הביע נכונות לבחון אפשרות של מודל שונה לערים הגדולות, אך לא תמך בשלב זה בהעברת שיקול הדעת המלא לראשי הרשויות. דובוב־דותן הציע בדיון לאפשר לכל רשות להחליט כיצד להפעיל את הפטור בהתאם למאפיינים שלה, "אפשר להוסיף בחוק שההכרעה תהיה נתונה לשיקול דעתו של ראש העיר. כך כל עיר תוכל לקבוע אם לגבות, לא לגבות, לתת פטור או לקבוע מתווה אחר בהתאם לשוק המקומי ולמצב המבנים בה".
לצד הצעת החוק הקיימת, דובוב־דותן מקדם גם הצעה רחבה יותר שתסדיר את הטיפול במבנים נטושים ותגדיר בצורה ברורה מהו מבנה נטוש. כיום לשיטתו אין הבחנה מספקת בין מי שמזניח נכס במשך שנים ואינו פועל לשיקומו, לבין מי שמתמודד עם נסיבות חריגות או מקדם בפועל תכנון והיתר, "צריך להכניס היגיון למערכת. יש מקרים שבהם אדם נפגע באירוע חירום, נקלע למצוקה כלכלית או שאין לו כרגע יכולת לשקם את הנכס. יש גם בעל נכס שמחזיק מבנה נטוש, אבל מקדם תוכנית או היתר ומראה שהוא פועל לפתרון. לא נכון להתייחס אליו באותו אופן כמו למי שלא עושה דבר במשך שנים".
ההצעה שהוא מקדם מבקשת לחבר בין אחריות לבין תמריץ, "אם בעל הנכס מגיע עם תוכנית שיקום, מוכיח שהוא מקדם אותה ועומד בלוחות זמנים, אפשר לבוא לקראתו בארנונה, באגרות או במיסים אחרים. מצד אחד מעבירים אליו את האחריות, ומצד שני נותנים לו מסלול שמאפשר להתקדם".
עד כמה שינוי החוק יכול להשפיע על חיפה בפועל?
"העירייה לא מחכה לחקיקה. אנחנו פונים לבעלי נכסים, מקדמים תוכניות ועובדים על פיתוח של מבנים. כיום עשרות בניינים מתקדמים, אבל אם מנגנון הפטור ישתנה, ההשפעה יכולה להיות רחבה הרבה יותר. במקום עשרות מבנים שמתקדמים, אפשר יהיה להביא לכך שמאות ייכנסו לתהליך".
הדיון הסתיים ללא הצבעה וללא קביעת מועד לדיון נוסף. בעירייה מתכוונים להמשיך לפעול מול פורום ה־15, מרכז השלטון המקומי וראשי רשויות נוספות, במטרה להרחיב את התמיכה במהלך ולהחזיר את הצעת החוק להמשך דיונים. "אנחנו לא התייאשנו", מסכם דובוב-דותן, "נמשיך לפעול כדי לגייס את הערים הגדולות ואת ראשי הרשויות, כך שזה לא יהיה מאבק של חיפה בלבד, אלא מהלך משותף של רשויות שמבקשות לקבל כלים יעילים יותר לטיפול במבנים נטושים".
