על פי טיוטת צו התכנון והבנייה של משרד הפנים, המעניק פטור מהיתר לשיקום מתקני בזן שנפגעו במלחמת שאגת הארי, הנזק למכל התזקיקים שנפגע הוא כזה שהוציא אותו מכלל פעילות ונדרשת הקמת מכל חדש. עוד עולה מהמסמך כי הצפי להשלמת שיקום הנזקים הוא שנת 2028
טיוטת צו התכנון והבנייה המעניק פטור מהיתר לתיקון מתקני בזן שנפגעו במלחמת שאגת הארי, שפורסמה אמש, חושפות פרטים נוספים על היקף הפגיעה במתחם.
כזכור, במרץ 2026 נפגע מתחם בזן פעמיים מטיל ששוגר מאיראן. לאחר הפגיעה דיווחה הקבוצה על צפי לחזרה לפעילות מלאה תוך כחצי שנה, אולם המסמך שפורסם אמש חושף את ממדי הנזק. על פי טיוטת הצו, מכל התזקיקים שנפגע בשאגת הארי אינו ניתן לתיקון וישנו צורך בהקמת מכל חדש בנפח של עד 12,700 מ"ק. נכתב כי "העדר היקף אחסון לתזקיקים משפיע ישירות על יכולת ייצור בנזין תקני הנדרש למשק ועל אספקתו לצרכנים".
בתוך כך המסמך מפרט על פגיעה גם בדודי קיטור, טורבינות, חדרי החשמל ומערכות עזר נוספות שנדרשו לעבור תיקון מהיר על מנת לאפשר את רציפות התפקודית האנרגטית של ישראל. עוד עולה מהמסמך כי השלמת שיקום המתחם צפויה לפחות בשנת 2028. יצוין כי המתחם נפגע גם במלחמת שאגת הארי אך היקף הנזק קטן יותר.
יהב קורא לקצר את לוחות הזמנים לתוכנית הממשלתית: "להאיץ את פינוי המתחם"
ראש עיריית חיפה יונה יהב התייחס למסמך: "הפרסום צריך להדליק נורה אדומה אצל כל מי שאמון על ביטחון אזרחי ישראל ותושבי חיפה והאזור. שוב מתברר כי מתחם בזן הוא מוקד סיכון אסטרטגי עבור מאות אלפי תושבי חיפה ומטרופולין חיפה, ולא יעזור איזה סיפורים ומעשיות ינסו למכור לנו.
"במשך שנים אני מתריע מפני הסכנות הטמונות בריכוז מתקני תעשייה פטרוכימית בלב אזור המאוכלס במאות אלפי תושבים – ובמיוחד בנוכחות של בזן באזור. המלחמות האחרונות המחישו בצורה הברורה ביותר כי מתקנים מסוג זה מהווים יעד מרכזי לפגיעה, וכי כל פגיעה בהם עלולה להוביל לסיכונים חמורים לתושבים, לסביבה ולמשק כולו".
לדבריו של יהב, במקום להשקיע שנים בשיקום מתחם שאמור ממילא להתפנות, על המדינה לקבל החלטה "אמיצה ואחראית" ולהאיץ את סגירת בזן. הוא קורא לממשלה לקצר את לוחות הזמנים לפינוי המפרץ מהתעשייה הפטרוכימית. "ביטחונם, בריאותם ואיכות חייהם של תושבי חיפה והצפון אינם יכולים להמשיך להיות בני ערובה של מתקנים מסוכנים בלב המטרופולין, ושל אינטרסים עסקיים שאינם שמים את טובת הציבור במרכז. עיריית חיפה בראשותי תמשיך לעמוד בחזית המאבק למען עתידו של מפרץ חיפה ולמען זכותם של תושבי האזור לחיות בסביבה בטוחה, בריאה ונקייה יותר".
גם באיגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה קוראים לממשלה לעצור את הרחבת הפטורים התכנוניים, להאיץ את פינוי המתחם וליישם ללא דיחוי אסטרטגיה לאומית של פיזור תשתיות האנרגיה בישראל. "הוספת לוח הזמנים (2028 מול 2031) רק מחזקת את דרישתנו; ממילא הפינוי נקבע לשלוש שנים לאחר השלמת השיקום ולפיכך, יש לבחון מחדש את הכדאיות הציבורית, הכלכלית והביטחונית של השקעה בשיקום המתחם במקום בהאצת פינויו והקמת חלופות".
לדבריו של יו"ר האיגוד, אביהו האן, "נחשפה לציבור תמונת המצב האמיתית. ממדי הנזק בבזן ממחישים באופן חד וברור את מה שאנו מתריעים מפניו במשך שנים שאי אפשר לבסס את ביטחון האנרגיה של מדינת ישראל על מתחם אחד, פגיע ומסוכן, שנמצא בלב אוכלוסייה אזרחית. כאשר המדינה עצמה מעריכה שהשיקום יימשך עד 2028, בעוד שפינוי המתחם נקבע ל-2031, חייבים לשאול האם נכון להשקיע מיליארדים בשיקום תשתיות שאמורות להתפנות בתוך שנים ספורות. במקום להסיק מסקנות ולשנות כיוון, הממשלה בוחרת שוב להשקיע בשיקום אותו כשל באמצעות הקלות תכנוניות. זו אינה אסטרטגיה וזו למעשה הנצחת הבעיה".
האן מוסיף כי "פרסום הצו אינו יכול להיות תחליף לחשיבה אסטרטגית. אירועי החודשים האחרונים המחישו את המחיר הכבד של ריכוז תשתיות אנרגיה חיוניות במתחם אחד. זה הזמן לקבל החלטה לאומית אמיצה שתציב את ביטחון התושבים, החוסן הלאומי ורציפות משק האנרגיה מעל פתרונות זמניים של שיקום והקלות רגולטוריות".
מנכ"לית האיגוד, ד"ר ליהי שחר ברמן, מוסיפה: "הלקח המקצועי ברור: משק אנרגיה עמיד נשען על פיזור תשתיות, יתירות תפעולית והפחתת סיכונים ולא על שיקום חוזר של מתקנים שנפגעו. אם לוחות הזמנים מלמדים שהמתחם ישוקם כמעט עד למועד פינויו, נכון יותר להפנות כבר היום את ההשקעות להקמת תשתיות חלופיות, מתקני אחסון מבוזרים ומוגנים ולהאצת יישום החלטת הממשלה לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה".
