המסקנות הדרמטיות של המחקר מובילות את השומר החדש לקרוא שוב לממשלה להוביל תוכנית לאומית משולבת הכוללת חיזוק האכיפה בשטח, אכיפה כלכלית נגד ארגוני הפשיעה, הסדרה אזרחית של אזורי פעילות והגברת ההגנה על החקלאים ואתרי הבנייה – במטרה לבלום את אפקט הדומינו שמייקר את יוקר המחיה בישראל
מחקר חדש של השומר החדש ומכון ריפמן חושף: כל משק בית משלם כ-8,000 שקל בשנה כ”מס הטרור השקט”
מדובר במחקר חדש עדכני ומקיף שערך השומר החדש באמצעות מכון ריפמן לפיתוח הנגב ונחשף היום (ראשון) לראשונה. המחקר המקיף חושף כי אחד הגורמים המרכזיים לעליית יוקר המחיה בישראל אינו קשור למחירי האנרגיה, הריבית או שרשראות האספקה העולמיות אלא למשבר המשילות המתמשך ולפעילותם הבלתי פוסקת של ארגוני הפשיעה.
המחקר, המבוסס על נתוני משרד האוצר, רשות המיסים, דוחות מבקר המדינה וסקרים ארציים, מצביע על כך שהנזק הכלכלי המצטבר הנגרם מהטרור הפלילי, מהפרוטקשן, מהגניבות החקלאיות ומהכלכלה השחורה מגיע לכ-23 מיליארד שקלים בשנה.
העלויות אינן נשארות אצל החקלאים, הקבלנים או בעלי העסקים אלה מתגלגלות ישירות לכיסו של כל אזרח בישראל באמצעות התייקרות הדיור, המזון, הביטוחים והמיסים.
על פי ממצאי המחקר, בענף הבנייה בלבד עלויות הפרוטקשן מגיעות לעד חמישה אחוז מתקציב הפרויקט ומייקרות את מחירי הדירות בעשרות אלפי שקלים. במקביל, הטרור החקלאי והפגיעה המתמשכת בחקלאים מצמצמים את היצע התוצרת המקומית ותורמים לעליית מחירי הפירות והירקות. בשוק הרכב נרשמה עלייה מצטברת של עד 56% בפרמיות הביטוח בשל היקפי הגניבות, הפריצות והוונדליזם.
מייסד ומנכ”ל השומר החדש, יואל זילברמן: ״הציבור בישראל משלם היום מס כפול פעם אחת למדינה ופעם שנייה לארגוני הפשיעה. בכל חשבון בסופר, בכל חידוש ביטוח רכב ובכל משכנתא על רכישת בית או נכס מסתתר מחיר חוסר המשילות. כאשר 93 אחוז מהחקלאים בגליל המזרחי נסחטים באיומים, כאשר קבלנים נאלצים להפריש עד חמישה אחוז מתקציב הפרויקט לפרוטקשן, וכאשר משפחות משלמות עשרות אחוזים יותר על ביטוח הרכב , זו כבר לא בעיה של הפריפריה, אלא משבר לאומי שפוגע בכל בית בישראל. מי שחושב שפשיעה היא רק סוגיית ביטחון אישי, צריך להבין שהיא הפכה למנוע מרכזי של יוקר המחיה. החזרת המשילות אינה רק משימה ביטחונית – היא הצעד הכלכלי החשוב ביותר שמדינת ישראל יכולה לבצע כדי להוריד מחירים ולהחזיר מיליארדים לכיסם של האזרחים.”
סמנכ״ל חינוך ומייסד השומר החדש, און ריפמן: ״המס השקט שעליו מצביע המחקר שלנו גורם לכך שמשפחות רבות לא מצליחות לממן חוגים , העשרה במורים פרטיים , עיסוק בספורט והשתלבות בפרויקטים של הכנה טובה לצה״ל. צריך להבין כי לפשיעה החמורה יש השלכות גם על עתיד הילדים שלנו כי משפחות קורסות תחת יוקר המחייה ואם לא נבלום את הפשיעה הזו נמשיך לראות כאן חלקים רחבים של נוער מפוספס שלא מקבל הזדמנות לבטא את כישוריו וכישרונותיו ולפתח אותם. 8,000 שקל בשנה כמס שקט זה כסף שההורים זקוקים לו לטובת חוגים וחינוך לא פורמלי והנפגעים הראשונים הם הילדים״.
ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב: "המחקר מצביע על כשל עמוק הרבה יותר מעליית מחירים נקודתית. במשך שנים נוצרו באזורים שונים בישראל מרחבים שבהם המדינה אינה הגורם המארגן היחיד של הפעילות הכלכלית, והתוצאה היא פגיעה ביכולת לפתח תשתיות, לקדם בנייה, למשוך השקעות ולהרחיב את הפעילות העסקית. כאשר יזמים, חקלאים וקבלנים פועלים בתנאי אי-ודאות ואיומים, המשק כולו מאבד מנועי צמיחה חיוניים. לכן המענה חייב להיות מערכתי , שילוב של אכיפה אפקטיבית, הסדרה אזרחית וכלים כלכליים שיחזירו את האחריות והסמכות למדינה. זו אינה רק סוגיה של ביטחון פנים, אלא אתגר לאומי של פיתוח, צמיחה וחיזוק הפריפריה".
המסקנות הדרמטיות של המחקר מובילות את השומר החדש לקרוא שוב לממשלה להוביל תוכנית לאומית משולבת הכוללת חיזוק האכיפה בשטח, אכיפה כלכלית נגד ארגוני הפשיעה, הסדרה אזרחית של אזורי פעילות והגברת ההגנה על החקלאים ואתרי הבנייה – במטרה לבלום את “אפקט הדומינו” שמייקר את יוקר המחיה בישראל.
