בסופ"ש הקרוב יתקיים בכרמליה, שמבור והסביבה פסטיבל אמנות אחר, כזה שעושה שימוש חוזר בחומרים להפחתת צריכה, לצמצום פסולת ולאפשר קהילה הוגנת יותר. יהיו בו 18 סדנאות בהנחיית אמנים שיתקיימו בבתים פרטיים. המפיקה רוית בל: "משמח אותי ליצור אירוע שהערכים של אמנות מקיימת נמצאים בבסיס שלו"
במשך שלושה ימים בסופ"ש הקרוב יהפכו בתים פרטיים בכרמליה, שמבור והסביבה לסדנאות יצירה זמניות. במקום קנבסים חדשים, חומרי גלם שנרכשו במיוחד וציוד שנזרק בתום הפעילות, המשתתפים בפסטיבל כרמל לאמנות מקיימת יעבדו עם קרטונים, דיקטים, מגזינים, שאריות בדים, חומרים מהטבע ואפילו פסולת בניין שנמצאה ברחוב.
הפסטיבל, שיתקיים בין 9 ל־11 ביולי, יכלול 18 סדנאות בהנחיית אמנים ואמניות. מאחוריו עומדת רוית בל, בת 47, ילידת חיפה ומנחה לתקשורת מקרבת, שמבקשת לחבר בין שני תחומים שמעסיקים אותה בשנים האחרונות: הרצון ליצור אמנות בחלל משותף והניסיון לצמצם צריכה ופסולת.
מאיפה הגיע הרעיון להקים פסטיבל לאמנות מקיימת?
"זה התחיל מהאהבה שלי לאמנות והכמיהה ליצור בחלל משותף, להתנסות בטכניקות שונות ולעבוד לצד אנשים אחרים. נושא השמירה על הסביבה תמיד היה קרוב ללבי, אבל לא עסקתי בו בצורה מעמיקה ולא באמת הבנתי בו. לאחרונה הובלתי סיורי קיימות במסגרת פסטיבל הליכות ג'יין, ובעקבות הביקוש המשכתי לקיים אותם גם באופן פרטי. ככל שלמדתי את הנושא, רציתי לחבר אותו לעולם האמנות".
הפסטיבל אינו מסתפק בהחלפת חומר חדש בישן. בל מספרת כי הושפעה מרעיונות של כלכלה בת קיימא המבקשת לאפשר לאנשים להתפרנס ולשגשג בלי שהצמיחה תבוא על חשבון הסביבה או אוכלוסיות חלשות. מבחינתה, גם אירוע קטן יכול לבחון כיצד מיישמים את הרעיונות האלה בחיי היומיום.
מהי בעצם אמנות מקיימת?
"אני מתכוונת לאמנות שעושה שימוש חוזר בחומרים, אבל הפסטיבל מנסה לקחת את זה צעד נוסף קדימה. אני רוצה להפחית צריכה, לצמצם פסולת ולאפשר קהילה הוגנת יותר. ברור לי שמדובר בצעדים קטנים, אבל משמח אותי לנסות לעשות את המעט שאני יכולה וליצור אירוע שהערכים האלה נמצאים בבסיס שלו".
בין הסדנאות ניתן למצוא יצירת קולאז'ים ממגזינים משומשים, הכנת תמונות משאריות בד וציור על קרטונים, דיקטים וחפצים שאין בהם עוד צורך. סדנאות אחרות יעסקו בהכנת קערות מדונג, בטיפוגרפיה וביצירה מחומרים שנאספו בסביבה הקרובה. במקום להתחיל את התהליך בחנות לציוד אמנות, המשתתפים יתבקשו להביט מחדש בחומרים שכבר נמצאים סביבם.
אחת הסדנאות תתקיים מחוץ לבתים המארחים, בטבע החיפאי. היא תשלב הסבר על ניטור פרפרים עם יצירה בפחם טבעי. בסדנה אחרת, שתעסוק בטיפוגרפיה, המשתתפים יצאו לרחוב ויחפשו חומרי גלם בין שאריות צמחייה, חומרים טבעיים ופסולת בניין.
איך דואגים שהפסטיבל ישווק לקהל שלא בהכרח בעל מודעות לקיימות?
"אחת הדרכים שבהן אני מנסה לקיים קהילה הוגנת היא לאפשר גישה לפסטיבל גם למי שהשפה או המצב הכלכלי עלולים להקשות עליו. לכן ארגנתי סדנה ברוסית בשיתוף הסניף החיפאי של מוישה האוס. בתהליך רכישת הכרטיסים אפשר גם לתרום כדי לסייע לעולים חדשים להשתתף, ויש לכך תמיכה נוספת מהארגון".
הסדנאות יתקיימו ברובן בבתים פרטיים שייפתחו לקהל למשך סוף השבוע. חלק מהמארחים כבר השתתפו בפסטיבל כרמל לתקשורת מקרבת, שאותו הובילה בל בעבר ואחרים נענו לראשונה להזמנה. מארחים מסוימים רוצים לתמוך באמנות ובקיימות, בעוד אחרים פשוט מבקשים להכיר אנשים וליצור קשרים חדשים בשכונה.
למה לקיים את הסדנאות דווקא בבתים פרטיים?
"המארחים פשוט מתנדבים לפתוח את הבית שלהם ואנחנו מייצרים יחסים של אמון. בעבר ראיתי איך אירוח של סדנאות יצר חיבורים חדשים: חברויות, קשרים עסקיים ויחסי שכנות. הבית הוא לא רק מקום שבו מתקיימת הסדנה. עצם הפתיחה שלו לאחרים הופכת לחלק מהאירוע ומהקהילה שנוצרת סביבו".
בל אומרת כי הבחירה בבתים מאפשרת להקים פסטיבל מבוזר, שבו בכל רחוב או שכונה נוצר לזמן קצר מרחב תרבותי קטן. במקום לרכז את כל הפעילות במבנה ציבורי אחד, המשתתפים עוברים בין בתים, פוגשים אמנים ומכירים גם את המארחים ואת הסביבה שבה מתקיימת היצירה.
האם המודעות לשימוש חוזר באמת גדלה?
"אני רואה שהמודעות עולה בעיקר דרך חנויות יד שנייה שהולכות ומתרבות, חנויות בגדים, חפצים וספרים. אני לא יודעת עד כמה אמנות מקיימת מפותחת בארץ, אבל לא היה לי קשה למצוא באזור אמנים שעובדים עם שימוש חוזר. זה שימח אותי, כי הצלחתי לאגד את כולם לתוכנית אחת מגוונת ועשירה".
ההשתתפות בסדנאות היא בתשלום, עם הנחה לרכישה מוקדמת או להרשמה ליותר מסדנה אחת. לצד הפעילות בתשלום יפעל ברחוב קדרון מרחב יצירה פתוח, ללא תשלום, בשעות הצהריים שבהן לא יתקיימו סדנאות. במקום יוצעו חומרי יצירה בשימוש חוזר, והמבקרים יוכלו לפגוש אמנים, ליצור ולשוחח על קיימות.
כשבל נשאלת אם יוזמות מקומיות מסוג זה באמת מסוגלות להתמודד עם עולם שמבוסס על צריכה מהירה ועם תאגידי ענק שמרוויחים ממנה, היא לא מציגה את הפסטיבל כפתרון גדול או מהפכני, "אני מקווה שיש לנו סיכוי, אבל הזמן יגיד", היא אומרת, "אני לא עוצרת לעשות את החשבון. אני פשוט עושה את מה שאני יכולה".
לתוכנייה והזמנת כרטיסים לחצו כאן.
