הסערה באתו"ס: חילופי ההאשמות וההכפשות, התהיות בנוגע לניסיונות חתרנות, וסימני השאלה סביב פסטיבל הסרטים הבינלאומי. סיפורה של הדרמה מאחורי הקלעים, והשלכותיה האפשריות
דרמה של ממש מתנהלת בימים האחרונים מאחורי הקלעים של אתו"ס, הגוף האחראי על הדופק התרבותי של חיפה. ביום חמישי האחרון הודיע ירון כפתורי, מנכ"ל הסינמטק ומנכ"ל פסטיבל הסרטים הבינלאומי, על התפטרותו. בתגובה לקונית שיצאה לאחר מכן, איחל לו מנכ"ל אתו"ס, יגאל זאבי "הצלחה בעבודתו החדשה", ונקבע כי בתחילת השבוע ייפגשו הצדדים למה שהוגדר כ"שיחה לסיכום כהונתו" בת השנה של כפתורי.
הפגישות הללו נערכו ביום ראשון וביום שני. אלא שבמהלך אותן שעות ארוכות שנועדו ל"סיכום", נעשו דווקא ניסיונות לגרום לכפתורי לחזור בו מהחלטתו, ולהישאר בשני תפקידיו; עם זאת, בתום הפגישות לא יצא עשן לבן מארובות אתו"ס, אלא בעיקר חילופי האשמות קשות בין הצדדים, ואיומים הדדיים בתביעות. וכל זה, כשנותרו פחות מחודשיים לערב הפתיחה של הפסטיבל הבינלאומי ה-35.
אז מה גרם לכפתורי להתפוצץ על מקום עבודתו, שנה בלבד מאז שמונה לתפקיד בכיר בו? האם זה קשור בהתנהלות בחברה העירונית לאמנות, תרבות וספורט? ועד כמה תשפיע הסערה הנוכחית על הפקת הפסטיבל היוקרתי, שעלול להיפגע?
"הוויכוח הוא רק על ההתנהלות הלא תקינה"
באתו"ס עלו בימים האחרונים כמה סברות בנוגע לסיבת הודעתו המפתיעה של כפתורי, כשאחת מהן היא רצונו לקבל יותר סמכויות בניהולו האמנותי של הפסטיבל, על חשבונה של המנהלת האמנותית שלו בשני העשורים האחרונים, פנינה בלייר. אחרים ציינו כי ייתכן ובין השניים התגלעו חילוקי דעות שונים בנוגע לתכני הפסטיבל.
כך או כך, אמש החליט כפתורי כי הגיעו מים עד נפש, ופרסם ברשות החברתיות את תוכן מכתב ההתפטרות שהגיש למנכ"ל אתו"ס, יגאל זאבי, תחת הכותרת "בואו נשים סוף לשמועות". "בהמשך לפגישתנו אתמול, ובהמשך להפרת כל ההבטחות והסיכומים בינינו בכתב ובעל פה, הנני להודיע לך על התפטרותי מתפקידי כמנהל הפסטיבל והסינמטק", כתב כפתורי, "אמרתי לך כבר לא פעם בעבר – היושרה האישית שלי חשובה לי מכל תפקיד, תואר או תשלום. השנה החולפת היתה מלאה בהישגים ובהצלחות, שהושגו למרות אינספור מכשולים שהוצבו על ידי המנגנון שנקרא אתו"ס. לתומי קיוויתי, כי צעד אחר צעד, במקביל להצלחות, אצליח להביא את הפסטיבל והסינמטק לצורת התנהלות יעילה, ישרה ומצליחה. לצערי, נוכחתי אתמול כי הדבר אינו אפשרי. הצבתם אותי בתור שקרן, ושלחתם אותי לנהל משא ומתן ללא תום לב. לא זאת דרכי".
"ההתנהלות באתו"ס היא שערורייה, לא מקצועית ולא ישרה, ומועלת באמון שניתן לה על ידי הציבור החיפאי וראשיו", הוסיף כפתורי, "התנהגות שאני מבטיח להביאה לידיעת הציבור, שיידע כיצד מתנהלים הדברים, בתקווה שיצליחו להביא לידי שינוי. מכיוון שאני ממונה בין השאר על התחרויות הישראליות (בפסטיבל, א"ש), אמשיך בתפקידי עד סוף אוגוסט כדי לסיים את הפקת התחרות, כך שהיוצרים עצמם לא ייפגעו, אלא אם תמצא לנכון שאפסיק עבודתי מידית. המשך עבודתי לא ימנע ממני גם לנקוט צעדים משפטיים לפיצוי על הנזק שנגרם לי".
המכתב הפומבי של כפתורי הכניס את המערכת באתו"ס לסחרור, כאשר מכל עבר החלו לצוף חששות בנוגע להפקת הפסטיבל הקרוב, ועל תיבת פנדורה שאולי נפתחה על ידי המנכ"ל המכהן של הסינמטק והפסטיבל, שכאמור עדיין מכהן בתפקיד וממשיך להגיע מדי בוקר לעבודתו.
על הפוסט הזועם של כפתורי, זאבי כבר התקשה להבליג ומיד הגיב בחריפות, במכתב שהפיץ לכלל עובדי החברה: "מיומו השני באתו״ס, כפתורי ניסה לקעקע את מעמדה של בלייר, שזכתה בגיבוי שלי לאור הצלחתה הפנומנלית. כפתורי המשיך בכך גם היום, במכתב הדרישות ההזוי שבו דרש מיו"ר הדירקטוריון יעקב פינגולד לסיים את תפקידה. פסטיבל הסרטים היה קיים 34 שנה לפני כפתורי, ויהיה קיים עוד עשרות שנים אחרי שאיש לא יזכור את שמו". בסיום דבריו, גם דאג זאבי להבהיר כי "בימים הקרובים יגיע לכפתורי מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע, על דברי ההשמצה שהפיץ ברבים".
אגב, החלטתו של זאבי להפיץ את המכתב לכלל העובדים מעוררת תהיות אף היא. גורמים באתו"ס תהו גם הם השבוע, האם זהו אופן הניהול הראוי, ומדוע זהו עניינם של העובדים אם מדובר בעימות אישי? או שמא זאבי מבקש להבהיר לכולם מי כאן בעל הבית.
כך או כך, כפתורי מנגד הודף את הטענות על התנהלותו מול בלייר. "אין לי שום דבר מלבד כבוד והערכה לפנינה", אמר לרדיו חיפה, "כל ויכוח שהיה לי עם אתו"ס היה על מהות ניהול, יושרה וארגון. כל מה שהם מנסים להציג כוויכוח אישי הוא הונאת הציבור לשמה".
לדברי כפתורי, הוא ביקש את כינוסו של הדירקטוריון על מנת להציג את אופן ההתנהלות של אתו"ס. "אני עדיין מחכה שזה יקרה", הוסיף, "ומחכה לשמוע מהדירקטוריון ומנציגי העירייה. אם לא יפנו אלי אפרסם את כל הטענות שלי, כל ניסיון להפוך לוויכוח אישי הוא שקר וכזב".
הסערה הנוכחית עלולה לפגוע בהפקת הפסטיבל, שייפתח בעוד פחות מחודשיים.
"זו בהחלט אפשרות, תלוי בהתנהגות שלהם. המחלוקות היו על צורת ההתנהלות. הכנסותיו של הסינמטק יותר מהוכפלו השנה וגם היתה עלייה בכמות הסרטים. זו פעם ראשונה שראיתי בקולנוע סבים, בנים ונכדים בקולנוע יושבים ביחד. התפיסה הזאת, שלפיה הפסטיבל עומד מעל הכל, היא אחד מאבות הכישלון. כל אידיוט יכול לעשות פסטיבל, זה לא חוכמה. זה כמו שיש מועצות שמבזבזת תקציבים על הופעות ביום העצמאות – כאן הבעיה, כשהתקציב לא מופנה לתרבות. הניסיון להפוך את הוויכוח לאישי הוא מטומטם ולא מגובה בעובדות, והוא עלבון לאינטליגנציה".
"אני הובאתי להיות מנכ"ל של הפסטיבל ושל הסינמטק, וככה
דרשתי", הוסיף כפתורי, "לא היה ויכוח רק על התנהלות הדברים ואיך מודיעים וכו', לא היו מחלוקות על חופש אומנותי, כי הטעם שלנו, שלי ושל פנינה, זהה. הוויכוח הוא רק על ההתנהלות הלא תקינה".
"הבעיה היא בניהול השוטף"
כפתורי אינו המנכ"ל הראשון של הסינמטק שיעזוב בטריקת דלת. גם הקדנציה של קודמו בתפקיד, אבישי כפיר, הסתיימה באפריל אשתקד בפוסט זועם בפייסבוק על התנהלות העירייה. "המחלות שהיו בסינמטק ובאתו"ס עדיין קיימות גם היום, וכשצריך לטפל מהשורש זה כנראה בעמדת המנכ"ל", אמר השבוע לרדיו חיפה. בנוגע לפוטנציאל הנזק שעלול להיגרם לפסטיבל, כפיר דווקא פחות רואה שחורות. "אני לא חושב שהפסטיבל עלול להיפגע", הוא סבור, "הפסטיבל הזה נוסע באותם מסלולים כבר שנים רבות כי הכל מוכר, והסרטים מזמן נבחרו כך שלא זו הבעיה".
אז מה הבעיה?
"הבעיה היא בניהול השנתי. יש לפסטיבל מפיק טוב, שרון לוגסי, וכל הסרטים שיוצגו כבר נסגרו. הבעיה היא בניהול השוטף; המנכ"לים של אתו"ס לא הגיעו עם ידע בתרבות אלא בזכות פרוטקציות וקשרים ואנשי התוכן הם לא אלה שקובעים. ירון כפתורי לא אדם נקמן, הוא רוצה להצליח, אבל יש כמה מחלות שלא טופלו מעולם".
מה חלקה של הנהלת העיר בסיפור?
"לדעתי, לעינת קליש אין מושג מה קורה באתו"ס; יש לה צרות אחרות בעיר. כבר אמרתי בעבר, איך זה שסינמטק חיפה צריך לשלם שכירות בשיעור של פי שלושה לאתו"ס על אולם רפפורט, בהשוואה לאולם הקטן בסינמטק? 2,000 שקל להקרנה? זה מטורף. דווקא כפתורי עשה עבודה טובה ודברים נפלאים, כמו להביא סרטים מחברת הפצה שבה עבד, וככה התחיל להראות שההכנסות גדלו. זה יופי".
גם דוד לפלר, אף הוא לשעבר מנכ"ל אתו"ס, סבור שחרף המהומה, לכפתורי אין כל השפעה ממשית על הפסטיבל. "על הכל אחראים פנינה בלייר והצוות שלה", אמר. ואם זה המצב ולכפתורי אין באמת שום השפעה, נראה שאחת המחלוקות היתה על אופן הניהול בפסטיבל. השאלה היא, האם לא הגיע הזמן להעביר חלק מהסמכויות או את כולן למנהל הפסטיבל, לא משנה אם זה כפתורי או אחר. עד מתי תנהל בלייר את הפסטיבל? ואם היא עושה זאת על הצד הטוב ביותר, אז למה מממנים מנהל פסטיבל בפועל, אם אין בו צורך? האם הוא בובה? קישוט בלבד?
בלייר עצמה סירבה להגיב לטענות, וגם לשאלה האם לדעתה כפתורי אכן חתר תחתיה בניסיון לגרוף לרשותו סמכויות נוספות.
"צריך לדעת מתי ללכת"
גם בתעשיית הקולנוע הישראלית עוקבים בימים האחרונים אחר הנעשה בחיפה. מוש דנון, יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה, סבור גם הוא שהאירועים האחרונים בצמרת אתו"ס עלולים לפגוע בפסטיבל. "חשוב להבהיר, אני לא בקיא בפרטי הסכסוך ובמה קורה בפסטיבל, כי זה בין ירון כפתורי לבין החברה", אומר דנון, "אבל אני יכול להגיד, גם מהיכרותי את ירון ואת המוסדות השונים, באופן עקרוני להכניס דם חדש ומוטיבציה חדשה ורעיונות חדשים זה חובה מכורח המציאות, זה ברמת העיקרון. אני בהחלט מכיר ומוקיר את פועלה של פנינה בלייר, אבל אני חושב שעשו טוב שהביאו את ירון".
"לדעתי, הפסטיבל ייפגע", קובע דנון, "כל ארגון יכול להיפגע מזה שמחליפים את המנהל חודש וחצי-חודשיים לפני אירוע גדול, שנעשה ברוח המנהל. זו תקופה שבה דור שלם לא הולך בזמן וגם לא מעביר את השרביט בזמן. צריך לדעת מתי ללכת וכמובן להחליף את הכוחות המובילים. בין שמונה לעשר שנים, זה פרק הזמן שמנהל צריך לכהן לפני שהוא מעביר את המושכות. זה נכון באקדמיה, בקרנות הקולנוע ומבלי לשפוט את פנינה ההחלפה מתבקשת והכרחית, ומועילה גם לתעשייה כולה".
בשורה התחתונה, אם מסתמכים על דעתם וניסיונם של לפלר ודנון, הפסטיבל הקרוב שייפתח ב-12 באוקטובר אכן עשוי לספוג פגיעה מעזיבתו של המנכ"ל, קצת יותר מ-50 יום לפני ערב הפתיחה, גם אם מעורבותו לא היתה רבה מדי. במקביל, כפי שעולה מדבריהם של יודעי דבר, ייתכן מאוד והגיעה העת להיפרד מפנינה בלייר – שבמשך יותר משני עשורים מילאה את תפקידה יותר טוב מכל אחד אחר; אבל עם זאת, לכל דבר יש סוף והצורך בחילופי משמרות הולך וגובר. לא מן הנמנע, שאם אתו"ס היתה נותנת לכפתורי אור ירוק לנהל את ההצגה על פי ראות עיניו, הוא כלל לא היה מתפטר בטריקת דלת תוך הוצאת הכביסה המלוכלכת לעיני כל.
אז איך ייראה פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-35 בחיפה, וכיצד ייראו אלו שיבואו אחריו? נחכה ונראה, וכמו בכל סרט נקווה לסוף טוב.
כתבות נוספות
