לאחר פרוץ המלחמה התנדבו רבים מהתושבים בקריות לסייע לכוחות הביטחון באבטחת העיר. מה אומרים על זה במשטרה, ואיך נערכים בכבאות והצלה לתרחישים השונים?

בתיה גלעדי פרסום: 16:43 - 23/11/23
הקמת כיתת כוננות בקריית ים | צילום: דוברות עיריית קריית ים
הקמת כיתת כוננות בקריית ים | צילום: דוברות עיריית קריית ים

מספר אזעקות נשמעו מאז תחילת המלחמה בחלק מערי הקריות, שתיים מהן היו שווא. באחד מהאירועים אף נפל רסיס בקריית אתא וגרם לשריפה במפעל. האירוע אמנם הסתיים ללא נזק בנפש אך ממחיש את הסכנה שעלולה להגיע לערים השונות בכל שלב במלחמה, בעיקר על רקע הסלמה בגבול הצפון.

בדקנו האם חיפה ערוכה לתרחיש של הסלמה, וכעת אנו מבקשים לבדוק האם גם בקריית אתא, קריית ביאליק, קריית מוצקין, קריית ים ונשר ערוכות להגעה של המלחמה לרחובותיהן, מה הן מבצעות כבר עכשיו?

חלק שלישי ואחרון – אבטחה

כחלק מהיערכות גורמי הביטחון וההצלה השונים, במהלך המלחמה הוקם מערך ארצי של הקמת כיתות כוננות, בהובלת המשרד לביטחון לאומי. בערי הקריות הוקמו מספר כיתות כוננות שמתגברות את כוחות החירום והביטחון בעיר שפועלים במתכונת מוגברת.

בקריית ים הוקמו שלוש כיתות כוננות, שתיים מהן חמושות: כיתת כוננות "בני המקום" בשיתוף פיקוד העורף, כיתת כוננות משטרתית וכיתת צוות סע"ר – סיוע וחילוץ בחירום.

הכשרת מתנדבים | צילום: דוברות עיריית קריית ים
הכשרת מתנדבים | צילום: דוברות עיריית קריית ים

בקריית ביאליק ישנן שתי כיתות כוננות: אחת מורכבת ממתנדבים שגויסו בצו 8 וקיבלו נשק מהצבא, והכיתה השנייה היא של מתנדבים שכפופים למשטרה.

בקריית מוצקין הוקמו שלוש כיתות כוננות: שתי כיתות כוננות המורכבות מבני המקום שנקראו בצו 8, וכיתת כוננות משטרתית הנמצאת במוכנות לאירוע חירום.

בקריית אתא ישנן שלוש כיתות כוננות בעיר, יחידות משמר שכונה שפועלות עם מתנדבים בכל השכונות ויחידות סע"ר עירוניות.

הקמת כיתת כוננות בנשר | צילום: דוברות עיריית נשר
הקמת כיתת כוננות בנשר | צילום: דוברות עיריית נשר

בנשר מופעלות מספר כיתות כוננות: שתי כיתות כוננות מחומשות ובנויות מנשים וגברים שהתנדבו לתוכנית – בני המקום שהתגייסו בצו 8 לשירות תחת פיקוד העורף; מתנדבים שגויסו לשירות המשטרה ימשיכו לפעול במשמר האזרחי גם בשגרה; הוקמה בעיר גם כיתת כוננות רפואית בשיתוף עם מד"א אשר מכילה רופאים, אחים, פרמדיקים ומע"רים שיעברו הכשרה של מד"א לטיפול באירוע רב נפגעים.

"אנחנו כל הזמן מפיקים לקחים ומשפרים"

סגן ניצב יניב צברי, קצין אג"מ במרחב אשר, אומר כי יש כל הזמן ביקוש לעוד מתנדבים וגם היענות מאוד גדולה של הציבור: "יש היענות מאוד גדולה של מתנדבים לכיתות כוננות, פותחים כל הזמן כיתות חדשות. לא מזמן פתחנו בקריית ים, ברכסים ובנשר ואנחנו גדלים ומתעצמים. גם משמר השכונה ודברים דומים עובדים מול המשטרה, ואנחנו זקוקים כל הזמן לעוד מתנדבים, גם לתגבור כוחות הסיור, זה מכפיל כוח ואני רוצה להודות לכולם".

ומה לגבי הערכות להסלמה?

"מאז תחילת המלחמה מרחב אשר נערך למוכנות גבוהה מאוד ולכל תרחיש, נמצאים תמיד במוכנות מאוד גבוהה ועושים זאת בשיתוף פעולה עם כל גורמי החירום, ההצלה, פיקוד העורף, צה"ל והרשויות. אנחנו בקשר יומיומי עם כולם, ומקיימים תרגילים רבים.

סגן ניצב יניב צברי | צילום: דוברות המשטרה
סגן ניצב יניב צברי | צילום: דוברות המשטרה מחוז חוף

"עד היום ביצענו עשרות תרחישים ומתוכננים עוד בהמשך. בנוסף, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף לניוד אוכלוסייה בחירום. יש קצין אחראי על הנושא לא רק בחירום אלא גם בשגרה. אנחנו כל הזמן מפיקים לקחים, משתפרים ויש הרבה תובנות. יש לנו חפ"קים שפועלים באזור המרחב 24/7 ביחד עם נציגים של כלל הגורמים. כל זה במקביל לשגרה מאוד חזקה הכוללת מחסומים ופעילות סמויה".

"אחרי נפילת חלקיק הרקטה הבנו שיש כמה פערים"

טפסר משה "צ'יקו" לוי, מפקד תחנת קריות בכבאות והצלה, מספר גם הוא על שיתופי פעולה עם כלל הרשויות: "יש לנו שיתופי פעולה עם הרשויות לאורך כל השנה, יש פגישות עבודה סדורות וכל צורך שעולה מהשטח אנחנו מייצרים עבורו את הפתרונות הטובים ביותר לאזרח. בצד המלחמתי, התקופה זימנה לנו אתגרים שונים.

טפסר משה
טפסר משה "צ'יקו" לוי | צילום: דוברות כבאות והצלה תחנת קריות

"לשמחתי באזור שלנו מה-7.10 לא היינו מאותגרים ממש, מה שאפשר מרחב עשייה רחב. אחד המאמצים הוא שיפור השיתוף פעולה ומיקוד התכניות של היום יום למאמץ המלחמתי, אימונים שנעשים בהדף, חומרים מסוכנים, חילוצים וכו'".

היה לכם אירוע אחד של נפילת חלק מרקטה.

"הייתה נפילה של חלקיק בדשנים ובעצם קיבלנו חזרה גנרלית על אתר פסולת. על בסיס הסימולציה הזו הבנו שיש לנו כמה פערים ומיד ביצענו פגישות סדורות עם הרשויות, משטרה וצבא ביחד ולחוד".

השריפה סמוך לקריית אתא | צילום: רדיו חיפה
השריפה סמוך לקריית אתא בעקבות נפילת רקטה | צילום: רדיו חיפה

כמה זה שונה משגרה?

"בשגרה מי שאחראי על העורף זו המשטרה, ופתאום יש לנו גם את הצבא שהוא הריבון, הוא גוף הרבה יותר גדול. גם הרשויות הן שחקן מרכזי והן גילו המון יוזמה ואחריות, התחלנו לעשות סימולציות לתרחישים שונים. יש רשויות שיש בהם מפעלים מסווגים, ויש רשויות שיש בתוכן הרבה בתי אבות, יש רשויות שיש הרבה יערות מה שגם מהווה אתגר – מה קורה אם נופל טיל ביער למשל. אנחנו נותנים את המענה בהתאם לכל רשות. עשינו מספר תרגילים גם עם הצבא, ובעצם ניסינו לדמות את כל הדברים האלו. אנחנו עובדים גם מול איגוד ערים והמשרד להגנת הסביבה. יש לנו הרבה מזל שיש לנו גם זמן לתרגל".


לחלק הראשון בסדרת הכתבות "קריה בטוחה? היערכות הקריות להסלמה ביטחונית" >>> לחצו כאן

לחלק השני בסדרת הכתבות "קריה בטוחה? היערכות הקריות להסלמה ביטחונית" >>> לחצו כאן