לאחר שהוסרו חסמים וסוף סוף נמצא שטח להקמת גינה קהילתית בקרית אליעזר, התגבשה קהילה של פעילים ומשפחות, הערוגות נעדרו והשתילים החלו לפרוח. תלונה של תושבת כי הגינה פוגעת בכבוד האנדרטה לזכר הנופלים הנמצאת בסמוך, אילצה את העירייה לסגור אותה ולשלוח את התושבים לשטח מרוחק מכל מוקדי פעילות. זהו סיפור כאוב ובינתיים אף צד לא מוכן לוותר
אחרי כ-3 שנים של חיפושים, סיורים ופניות לעיריית חיפה, פעילי הגינה הקהילתית בקרית אליעזר חשבו שסוף סוף מצאו מקום קבוע. בתחילת השנה הוקצה להם שטח ברחוב אבנר 10, מול המרכז הקהילתי והספרייה. הם עדרו ערוגות, שתלו צמחים, קיימו אירועים וגיבשו סביב המקום קבוצה של תושבים. קהילה. אך כעבור כמה חודשים, בעקבות פנייה של ארגון יד לבנים, נאסר עליהם להמשיך להשתמש בחלק המרכזי בשטח.
במקום הגינה הנוכחית הוצע לפעילים לעבור לשטח בקצה רחוב צה"ל, סמוך למבנה זהירות בדרכים ובאזור המרוחק ממוקדי הפעילות המרכזיים בשכונה. הפעילים דחו את החלופה בטענה שהמיקום מנותק מהמרכז הקהילתי, מבית הספר, מהספרייה וממסלול ההליכה של תושבי קרית אליעזר, ולכן יתקשו למשוך אליו משפחות וילדים.
המאבק על הגינה אינו חדש. כבר בספטמבר 2025 פורסמה ב"רדיו חיפה" על ניסיונות התושבים למצוא שטח מתאים ועל הקשיים שהציבה העירייה בדרך. לאחר חודשים נוספים של חיפושים אושר לבסוף השטח ברחוב אבנר 10, אך כעת, לאחר שהפעילים כבר החלו לעבוד בו, הם שוב נאלצים להיאבק על עצם קיומה של הגינה.
במכתב שנשלח ב־16 ביוני לראש העיר יונה יהב ולבכירים נוספים בעירייה, תיארו הפעילים תחושת תסכול, "אנחנו תושבי קרית אליעזר מתוסכלים עד דמעות", כתבו, "כרגע יש לנו יותר מכשולים מאשר הצלחות, ובנקודה זו רק אתם יכולים לשנות את הגזרה". לדבריהם, העירייה אישרה את החלקה, ידעה על קרבתה לאנדרטה ואף תמכה בפעילות, אך נסוגה לאחר פניית ארגון יד לבנים.
ענבל פרנקו, פעילה חברתית, איך התחיל המאבק על הקמת הגינה?
"אני חלק מהמאבק כבר 3 שנים. כמעט כל פיסת אדמה שהצענו, העירייה אמרה לנו לא. חלק מהשטחים מיועדים לבנייה מחדש, ומתחת לטיילת עוברות תשתיות של גז, חשמל ומים, אז גם שם לא נתנו לנו לגעת באדמה. בסוף מצאנו את השטח ליד המרכז הקהילתי. החלקה הייתה קטנה מדי לפי הנהלים, אבל הצבענו על שטח נוסף של המרכז הקהילתי, וכשמצרפים את שניהם זה מספיק גדול. ככה התקבלה הגינה הקהילתית הנוכחית. העירייה ידעה בדיוק איפה המקום נמצא, ונציגים שלה היו איתנו בסיורים. אף אחד לא אמר לנו שיש בעיה בגלל האנדרטה".
מה קרה לאחר שהעירייה אישרה את השטח?
"לא רק שהתחלנו לעבוד, העירייה הכניסה אותנו לקבוצת הוואטסאפ של מנהלי הגינות הקהילתיות והתחילה לשלב אותנו בפעילויות. היא שלחה לנו די ג'יי, הצגת ילדים וסדנאות במסגרת אירועים קהילתיים. זה נתן לנו תחושה שהגינה כבר חלק ממערך עירוני מסודר ואנחנו יכולים להתחיל לבנות משהו לטווח ארוך".
סביב הגינה נוצר גרעין של כעשרה פעילים מובילים. בימי עבודה הגיעו בדרך כלל עשרות תושבים, ואילו באירועים השתתפו עשרות משפחות וילדים. המיקום – סמוך למתנ"ס, לספרייה, לסופרמרקט ולמסלול ההליכה המרכזי – הפך את הגינה לנקודת מפגש טבעית, "הילדים יוצאים מהחוגים, רואים אותנו ויורדים לשתול. זה עובד יותר מכל פרסום".
באיזה שלב נעצרה הפעילות?
"העירייה הודיעה לנו שאסור לעלות על החלק המרכזי של השטח. זה קרה אחרי שנמסר לנו שמנכ"ל ארגון יד לבנים פנה בעקבות תלונה של תושבת, שטענה שהגינה פוגעת בכבוד האנדרטה. אף אחד לא ישב איתנו, לא הסביר לנו מה בדיוק הבעיה ולא קבע גבולות ברורים. פשוט אמרו לנו שעם יד לבנים לא מתווכחים".
פרנקו מספרת כי ההוראה הייתה מיידית. הפעילים לא הורשו אפילו להיכנס כדי להשקות צמחים שכבר נשתלו, והמרכז הקהילתי התבקש לחסום את הגישה, "סגרנו את השטח עם סרט אדום לבן ושולחנות, כדי שאנשים שכבר התרגלו לעבוד שם לא יכנסו. בדיוק סיימנו להטמין חצבים ופתאום אסור היה לנו אפילו לגעת באדמה".
איך העירייה הגיבה למכתב ולטענות שלכם?
"עוד לא קיבלנו תגובה מהעירייה ואנחנו כבר שבוע אחרי ששלחנו את המכתב. כשאמרנו להם שהמקום החלופי מרוחק ויהיה קשה להביא אליו את הקהילה, הם הציעו לעשות הפנינג, מסיבה או תהלוכה כדי למשוך אנשים לשם. אבל זה לא פותר את הבעיה. הגינה הנוכחית נמצאת בדרך לסופר, לבית הספר ולמרכז הקהילתי, ואנשים מצטרפים אליה באופן טבעי. למקום המרוחק הם פשוט לא יגיעו".
יו"ר ארגון יד לבנים: "הגינה לא מכבדת את האנדרטה"
יו"ר ארגון יד לבנים בחיפה, יהודה פרחי, דוחה את הטענה שהארגון הגדיר את הגינה כ"ביזוי" של זכר הנופלים. פרחי אינו מתנגד לגינות קהילתיות ואף תומך ביוזמות מסוג זה, אך סבור שהמיקום הספציפי אינו מתאים. החשש שלו נוגע בעיקר למראה העתידי של הגינה ולהשפעתו על סביבת האנדרטה.
"זו יוזמה מבורכת, אני לא נגד גינות קהילתיות", הוא אומר, "אבל כמו שהן נראות לפעמים, עם גידור מאולתר, קרשים וכל מיני חומרים שמוצאים, זה לא מתאים ליד אנדרטה. אני כבר רואה איך זה ייראה, ובעיניי זה לא מכובד".
פרחי טוען כי הציע לעירייה כמה חלופות ובהן שטח בקצה רחוב צה"ל וחורשת אקליפטוסים הסמוכה לספרייה. לדבריו, גם אם אי אפשר לגדל ישירות בקרקע בשל שורשי האקליפטוסים או תשתיות תת־קרקעיות, ניתן להשתמש בערוגות מוגבהות ובשולחנות גידול. הוא אף הביע נכונות לסייע לפעילים בתכנון פתרון כזה.
לא ניתן להגיע לפשרה עם הפעילים?
"אני בעד שיעשו גינה, אבל לא ממש צמוד לדופן האנדרטה. אם רוצים להישאר ליד הספרייה, יש את החורשה שמעבר לשביל. אפשר לגדל בגובה בצורה נגישה גם לאנשים מבוגרים ולבעלי מוגבלויות. צריך רק לשנות תפיסה ולא להתעקש דווקא על הנקודה הזאת".
יש לך קשר אישי לאנדרטה?
"כן, אחי מונצח שם. סמל יוסף פרחי ז"ל, היה מאנשי צוות הצוללת אח"י דקר, שאבדה בדרכה לישראל בינואר 1968, אבל אני לא חושב רק על אחי, אלא על כל המשפחות. מבחינתי אפשר לעשות גם וגם, אבל צריך לשמור על הכבוד של המקום ולהיות עם ראש פתוח".
כיום, הפעילים רשאים לעבוד רק במסלעות הסמוכות וגם שם אין גדר או נקודת מים. לשיטתם, הם נאלצים לסחוב בקבוקים כדי להשקות כמה פעמים בשבוע, בזמן ששתילים נעקרים ושלטים מוסרים שוב ושוב. פרנקו טוענת כי מדובר בפגיעה שיטתית משום שלא רק שהצמחים נעקרים, אלא שהאדמה אף מיושרת לאחר מכן.
"אין יום שאני לא צריכה לנסות לשכנע אנשים שאנחנו עדיין קיימים", מסבירה פרנקו, "אנשים באים, עובדים קשה, סוחבים מים ורואים פתאום משהו ירוק צומח. אחרי יומיים הם חוזרים ומגלים שמישהו עקר את השתילים. זה מאוד מתסכל, אבל הילדים עדיין פוגשים אותי בשכונה ושואלים: 'מה שותלים היום?'".
מעיריית חיפה נמסר: "פרויקט הגינות הקהילתיות מהווה חלק מפעילות קהילתית ענפה שמקדמת עיריית חיפה ברחבי העיר, בשיתוף תושבים ומתנדבים רבים. הגינה הקהילתית בקרית אליעזר הוקמה בסמוך למרכז הקהילתי המשרת את תושבי השכונה, כחלק מפרויקט זה, בשיתוף תושבי השכונה ובהתאם לתנאי השטח. בעקבות פניית ארגון יד לבנים לבחינת מיקום חלופי, נבחנו מספר אפשרויות שהוצגו לפעילי הגינה, אשר ביקשו שלא להעתיק את פעילותם. עיריית חיפה מקיימת שיח שוטף עם ארגון יד לבנים ועם תושבי השכונה, במטרה למצוא פתרון שייתן מענה לכלל הצדדים".
