לפני שאתם שמים טוטפות בין העיניים, מוטב שתכניסו קצת היגיון בריא בין האוזניים: דוכני תפילין הם לא הדבר היחיד שצריך להרחיק מהילדים שלנו

עמית לוי פרסום: 11:12 - 18/02/20

שמע ישראל, עם ישראל, עם אחד – בתל אביב, בחיפה, בירושלים ובכל מקום אחר. ואהבתם את ילדיכם, בכל נפשכם ובכל מאודכם. והיו הדברים האלה על לבבכם, ושננתם לבניכם ולבנותיכם, ודיברתם בם, בשבתכם בביתכם ובלכתכם בדרך, ובשכבכם ובקומכם. וקשרתם לאות על ידכם. והיו לטוטפות בין עיניכם. וכל זה, במרחק 100 מטרים מכל מוסד חינוכי.


אז רון חולדאי הורה להרחיק דוכני הנחת תפילין מבתי הספר ומגני הילדים בתל אביב. והארץ היתה תוהו ובוהו, וכולם קפצו על הכותרת.

יד עזרא ושולמית 728_90

ושוב, הנרטיב הזה של "אנחנו" ו"הם" השתלט על השיח. וכל מי שבעד, הוא שמאלני אנטישמי; וכל מי שנגד, הוא ציוני אוהב ישראל. אלה זועקים "גוועלד, הדתה!", ואלה מעלים תמונות של יהודים עם תפילין בשואה.

וכרגיל, מה שמתפספס כאן בענק הוא העניין המרכזי בסיפור הזה. כי לא אני ואני בטוח שגם לא אתם, תרצו שבמרחק כמה צעדים מבית הספר של הילדים שלכם יעמדו אנשים, מבוגרים, שיציעו להם להניח תפילין – בדיוק כשם שלא הייתם רוצים שיעמדו שם אנשים, מבוגרים, שיציעו להם מדבקות של סופרגול, או מרצ'נדייז של הפסטיגל, או אייפון 11. את כל זה יש להם בכל רגע אחר בחיים – בקניון, בטלוויזיה, בכף היד; כולם בעולם הזה מנסים, מדי יום, למכור משהו למישהו: חומרי, רוחני, פוליטי או דתי – הכל הולך. את הנוסחה הזו המציאו, וממשיכים לתחזק מדור לדור, אנחנו, המבוגרים – שבמקום להרחיק מהם את השטויות שלנו בעוד 100 או 200 מטר, מעדיפים להנציח את כל מה שגרוע בחברה שלנו.

אז עם או בלי טוטפות בין העיניים – בואו נכניס קצת היגיון בריא בין האוזניים. וצדקה תהיה לנו.

יד עזרא ושולמית 728_90