אלי לוי נפרד מסנ"צ (בדימוס) יצחק טיילר ז"ל, השריף החיפאי שהלך בסוף השבוע לעולמו

מערכת רדיו חיפה פרסום: 11:20 - 17/05/20

סנ"צ בדימוס יצחק טיילר ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה


בסוף השבוע הלך לעולמו השריף החיפאי המיתולוגי, סנ"צ (בדימוס) יצחק טיילר, אחרי מאבק ממושך במחלה קשה.

יד עזרא ושולמית 728_90

מי לא הכיר בחיפה את קצין המשטרה רחב הכתפיים, עם השפם העבה והמשקפיים, שמבטו הכועס הספיק כדי לגרום לכל פורץ או סוחר סמים גדול או קטן לבכות כמו ילד בחדר החקירות, או להסתלק הכי רחוק מחיפה. מבט כועס, חזות קשוחה, אבל לב מזהב ואהבה אינסופית לאנשים ולעיר חיפה.

יש לי אלפי שעות טיילר. הייתי לידו בפשיטות הליליות על בתי סוחרי הסמים, ראיתי אותו הכי מקרוב נלחם בתופעות כמו הימורים לא חוקיים וסחר בנשים. הייתי לידו באוקטובר 2000, כשצעד בראש כוח משטרתי מתחנת חיפה, כשאבנים וסלעים מושלכים על שוטריו, והוא הגן עליהם כאילו היו בניו.

במשך שני עשורים טיילר היה מפקד כוח השיטור באצטדיון קרית אליעזר. תמיד היה שם, עוד לפני שהשחקנים הגיעו ועד שאחרון האוהדים עזב את האצטדיון; חלק בלתי נפרד מהספורט החיפאי, חלק בלתי נפרד מפניה של העיר חיפה במשך שלושה וחצי עשורים.

יד עזרא ושולמית 728_90

פעם אחת, בסיומו של דרבי חיפאי, שתמיד היה קשה לטיילר באופן אישי וכולם יודעים מדוע, ניגש אליו נער בן 15 מבית שאן עם דמעות בעיניים ואמר לו, "אדוני הקצין, אין לי כסף לחזור הביתה, גנבו לי את הארנק". טיילר העלה אותו על הניידת, ויחד איתו נסענו לבית שאן. הילד הופקד בידי הוריו, טיילר עזב וחזר לחיפה. אחרי כמה ימים התקבל במשטרת חיפה מכתב מההורים הנרגשים, "תודה, אדוני המפקד". כזה היה טיילר, ראה את כולם כאילו היו בניו.

יהי זכרו ברוך, של האדם שכל כך יקר לי ולעיר חיפה, שחייבת להנציח את זכרו ואת שמו של השריף החיפאי.