סוכות בסימן אחדות

חג הסוכות זהו החג היחיד מבין חגי ישראל שנאמר עליו: "ושמחת בחגך והיית אך שמח" הרמב"ם מביא מספר הסברים מדוע המצווה לשמוח נאמרה דווקא בחג זה:
הסיבה הראשונה לכך היא שבחג זה נמצאים כמה ימים בודדים לאחר עשרת ימי תשובה. ימים בהם היינו שרויים בתפילות מרובות ובתחנונים, צמנו ביום כיפור וזיככנו את נפשנו מכל חטאינו. לאחר שעברנו את תהליך התשובה, אנו נקיים מכל עוון ולכן שרויים בשמחה רבה.
הסיבה השניה היא איסוף התבואה מהשדה שמבצעת בעונה זו (שהרי חג הסוכות נקרא גם חג האסיף). איסוף התבואה מביא שמחה יתרה לאדם הרואה בהצלחת עמל כפיו.

בחג הסוכות אנו מצווים לצאת מהשגרה, לצאת מהבית מהסביבה המוכרת ולהעביר את כל ההתנהלות היומיומית אל הסוכה. במחשבה נוספת, חג הסוכות מתאר בצורה מסוימת את התקופה הנוכחית, תקופת מגיפת הקורונה. גם בימי המגיפה אנו יוצאים באופן מתמשך מהשיגרה אליה אנו רגילים, ונדרשים להימנע מלפגוש איש את רעהו. בנוסף, בחג הזה כולנו שווים. כשאנו יושבים בסוכה לא ניתן להבחין בין עשיר או עני בין איש מכובד לאדם הפשוט. שבוע שלם כולנו שמחים על ניסי ה' ויציאת מצרים, באופן זהה ללא הבדלי מעמדות.
גם בימים אלה כולנו מצווים להישמר מפני המגיפה, ולא משנה כלל לאיזה מגזר אנו משתייכים, מהי ההשכלה שלנו או מוצאינו.

נותר לנו רק לקוות ולאחל שנוכל לשמוח במהרה, לחגוג כבעבר את החג יחד עם כל בני המשפחה, לשמור על אחדות ושיוויון בעמנו והכל מתוך בריאות איתנה.